סיפורי מילים

חרם

במהדורות החדשות עולה מפעם לפעם המילה חרם בהקשר של נידוי חברתי. עיון במקורות מלמד על משמעויות שונות של המילה. והאומנם יש קשר בין חרם לשם ההר הגבוה בישראל?
המשך קריאה >>

איור של ילד עם שופר והכיתוב חתימה טובה

חתימה טובה או גמר חתימה טובה?

לקראת יום הכיפורים יש המאחלים 'חתימה טובה' ויש המאחלים 'גמר חתימה טובה'. ההבדל בין האיחולים האלה הוא בעיקר הבדל של מסורות.
המשך קריאה >>

איור של הגה. הכיתוב: מן הפיוט אל המכונית.

כִּי הִנֵּה כַהֶגֶה – מן הפיוט אל המכונית

בפיוט הנאמר בליל יום כיפור "כי הנה כחומר ביד היוצר" באים דימויים שונים של האדם הנתון לעיצובו של האל – "כחומר ביד היוצר". הבית השלישי פותח במילים "כִּי הִנֵּה כַהֶגֶה בְּיַד הַמַּלָּח" – ככל הידוע זה המקור הקדום ביותר למילה 'הגה' במשמעות המוכרת כיום לציון הכלי להכוונת המכונית.
המשך קריאה >>

איור של זוג ידיים והכיתוב: "וְעַל כֻּלָּם אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת סְלַח לָנוּ, מְחַל לָנוּ, כַּפֶּר לָנוּ".

סליחה ומחילה

בלשון ימינו הפועל הרגיל הוא סָלַח, ואילו הפועל מָחַל משמש בעיקר בלשון הגבוהה ובצירופים כגון 'מחל על כבודו', 'מָחוּל לך'. הביטוי "סליחה ומחילה" – שמשתמשים בו לשם הדגשה – לקוח מן התפילה: "אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר סְלִיחָה וּמְחִילָה".
המשך קריאה >>

איור: ירח מאחורי ענן

בין כסה לעשור

'בֵּין כֵּסֶה לְעָשׂוֹר' הוא כינוי מליצי שניתן בימי הביניים לתקופת הימים שמראש השנה ועד יום הכיפורים.
מהו כֵּסֶה ומהו עָשׂוֹר?
המשך קריאה >>

כיפר

כיפר וכפרה

לפי דעה אחת הפועל כיפר מציין ביסודו מירוק, קינוח (ניגוב) והסרה. לפי הדעה האחרת המשמע המקורי של כיפר הוא כיסה והסתיר כמשמעו של השורש כפ"ר בערבית.
המשך קריאה >>

עזאזל? איור של עז עם משקפי שמש

עזאזל

בסדר עבודת הכוהן הגדול ביום הכיפורים המתואר בספר ויקרא נאמר: "וְנָתַן אַהֲרֹן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם גּוֹרָלוֹת – גּוֹרָל אֶחָד לַה' וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל". כיצד מתפרשת המילה עֲזָאזֵל?

המשך קריאה >>

זכר ונקבה

ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה

בפיוט הידוע 'ונתנה תוקף' נאמר: "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה". מדוע משמשת צורת הזכר 'מעבירין'? ומדוע רבים אינם מבחינים בכך?
המשך קריאה >>

איור שופר

יום כיפור ויום הכיפורים

בלשונות היהודים משמשת צורת היחיד יום כיפור או כיפור סתם (ערבית יהודית ולדינו, לצד כינויים נוספים), ומכאן השימושים הרווחים בימינו. בדיבור גבוה או בכתיבה נעשה שימוש גם בשם הקדום – יום הכיפורים.
המשך קריאה >>

מילים בין כסה לעשור

על המילים אֲרֶשֶׁת, הוֹחִיל, קִיקְיוֹנִי.
המשך קריאה >>

צמדי מילים

צום ותענית

המילים 'צום' ו'תענית' מציינות שתיהן הימנעות מאכילה ושתייה. ההבדל העיקרי ביניהן הוא ברובד הלשון: המילה צוֹם רגילה למדי במקרא, ואילו המילה תַּעֲנִית רווחת בעיקר למן תקופת חז"ל.

המשך קריאה >>