יום העצמאות

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה

ארץ הצבי

הצבי הוא מבעלי החיים האופייניים לנופי ארצנו עוד מימי התנ"ך. בגלל מקומו המרכזי בעולמו של האדם זכה הצבי לצורת נקבה – צְבִיָּה – לעומת בעלי חיים רבים, כגון דוב, ששמם משמש בתנ"ך לזכר ולנקבה גם יחד. בן הצבי זכה אף הוא לשם משלו – עֹפֶר – שם המשותף לו ולבן האייל. צורת הרבים של צְבִי היא צְבָיִים
המשך קריאה נעימה >>

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה

בין הנצחה לניצחון

הנצחה היא פעולה הנעשית לשם שימור הזיכרון. המילה הַנְצָחָה נוצרה בעת החדשה, והיא משמשת בלשוננו לפחות מתחילת המאה העשרים – כפי שעולה מעיתוני התקופה. בבסיסה של ההנצחה עומדת המילה נֵצַח: הקמת זיכרון נצחי ובר־קיימה לאדם או לדבר. המילה נֵצַח (גם בסגול: נֶצַח) מקורה בתנ"ך, והיא רווחת בייחוד בצירוף לָנֶצַח שפירושו לעד, לעולם. משמעות מוכרת פחות…
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

בין שואה לתקומה: אוד מוצל, יד ושם, נס, משואה, קוממיות, שבות

אוּד מֻצָּל אוד מוצל הוא ביטוי המתאר אדם שניצל בקושי מכליה. המילה אוד מקורה בתנ"ך ומשמעה גזר עץ. בתלמוד הבבלי נזכר כלי בשם זה – כנראה גזר עץ ששימש להפיכת גחלים. את האוד המקראי אנו פוגשים בשלוש נבואות בהקשר של שרפה ובמשמעות מושאלת: "זַנְבוֹת הָאוּדִים הָעֲשֵׁנִים" (ישעיהו ז, ד), "וַתִּהְיוּ כְּאוּד מֻצָּל מִשְּׂרֵפָה" (עמוס ד,…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

הומייה וצופייה

כָּל עוֹד בַּלֵּבָב פְּנִימָה נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה, וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח קָדִימָה עַיִן לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה במילים האלה נפתח ההמנון הלאומי של מדינת ישראל "הַתִּקְוָה", המבוסס על שני בתיו הראשונים של השיר "תִּקְוָתֵנוּ" שחיבר המשורר העברי נפתלי הרץ אימבר, יליד גליציה, בשנת תרל"ח (1878/1877) בעת שישב ברומניה. בשורות השנייה והרביעית נחרזות המילים הוֹמִיָּה וצוֹפִיָּה המוכרות לנו למן המקרא. הומייה היא הוֹמָה,…
המשך קריאה נעימה >>

חידונים לשולחן החג

חידון יישובים

לכבוד יום העצמאות – שני חידונים על שמות יישובים בארץ: האחד על משמעויותיהם של שמות היישובים והאחר על הגייתם התקנית.
המשך קריאה נעימה >>

חידון יישובים – פתרונות מלאים והרחבות

המתעניינים במקורם של שמות יישובים בארץ יכולים למצוא הסברים רבים בסקירה המפורטת של זאב וילנאי שהתפרסמה בכתב העת לשוננו לעם בשנת 1951: שמות היישובים העבריים, חלק א – לשוננו לעם ב, ו (תשי"א); חלק ב – לשוננו לעם ב, י (תשי"א). חלק ראשון:…
המשך קריאה נעימה >>

חידונים לשולחן החג

חידון ליום העצמאות – חקלאות עברית

תקומת ישראל בארצו קשורה קשר עז בשיבה אל עבודת האדמה, החל בעלייה הראשונה והקמת המושבות ואחר כך בייסוד הקיבוצים והמושבים החקלאיים. לרשות החקלאים העבריים עמד אוצר מילים עשיר מן התנ"ך ומספרות חז"ל, ורבות מן המילים העתיקות שבו לשדות בחקלאות העברית החדשה.
המשך קריאה נעימה >>

מילה לכל שנה

במלאות 65 שנים למדינה מובאות כאן 65 מילים שחודשו במהלך השנים – מילה לכל שנה. רוב המילים לקוחות ממילוני האקדמיה, ומקצתן חודשו במסגרות אחרות – לרוב בשיתוף נציגי האקדמיה. התבוננות במילים יכולה לרמוז על התחומים והנושאים שעמדו במרכז העשייה לאורך השנים. השנה המילה תרגום והסבר 1948 תש"ח שַׂר מיניסטר; מילה מן המקרא שנבחרה בישיבת הממשלה…
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

מילים ליום העצמאות: מצלה, מחנאות

מַצְלֶה (מנגל, גריל) מצלה הוא מתקן לצליית בשר, ירקות ועוד. יש סוגים שונים של מַצְלִים: מצלה פחמים, מצלה גז, מצלה חשמלי. המילה מַצְלֶה שקולה במשקלם של כלים דוגמת מַקְלֵף, מַמְחֶה (בלנדר). האירוע החברתי של הצלייה במַצלה ("על האש") הוא מִצְלֶה – במשקל המילה מִשְׁתֶּה. רשת המַצְלֶה היא אַסְכָּלָה, מילה שנשאלה ללשון חז"ל מן היוונית. לצורך ליבוי האש…
המשך קריאה נעימה >>

מילים וגלגוליהן

ממדינה למדינה

"מְדִינָה וּמְדִינָה כִּכְתָבָהּ וְעַם וָעָם כִּלְשֹׁנוֹ" (אסתר ג, יב; ח, ט) למעלה מאלפיים שנה מפרידות בין מדינת ישראל למדינות המלך אחשוורוש. ננסה לברר מה בין המדינה בספרות העברית העתיקה ובין המדינה בלשון ימינו.  'מדינה' במקרא את המילה 'מדינה' אנו מוצאים בעברית המקראית בעיקר בספרי בית שני – אסתר, עזרא ונחמיה, וכן בחלקים הארמיים של עזרא…
המשך קריאה נעימה >>

מילים וגלגוליהן

נס ודגל

בשביל דוברי העברית של היום דֶּגֶל הוא יריעת בד שעליה צורות ועיטורים בצבעים מסוימים, המשמשת סמל למדינה, ליחידה צבאית וכדומה. לעיתים קרובות הדגל מונף על תורן או מחובר למוט. נֵס בימינו הוא בעיקר מעשה פלאים, אבל בלשון הגבוהה הוא גם מילה נרדפת לדגל, כמו בשיר שליווה את התנועה הציונית מראשיתה "שאו ציונה נס ודגל" –…
המשך קריאה נעימה >>

יום הזיכרון לשואה ולגבורה

שואה ועצמאות

שתי מילים מעצבות את התודעה הישראלית בכלל ובימים אלו בפרט: שואה ועצמאות. שואה המילה המקראית שׁוֹאָה יוחדה לציון רצח היהודים על אדמת אירופה. למילה שׁוֹאָה גוני משמעות שונים בתנ"ך: שממה, סוּפה וגם אסון וחורבן. למשל: "וּמַה תַּעֲשׂוּ לְיוֹם פְּקֻדָּה וּלְשׁוֹאָה מִמֶּרְחָק תָּבוֹא עַל מִי תָּנוּסוּ לְעֶזְרָה…" (ישעיהו י, ג); "וּבָא עָלַיִךְ רָעָה לֹא תֵדְעִי…
המשך קריאה נעימה >>