שמחת תורה

מאמרים

חזק חזק ונתחזק

כשמסיימים בבתי הכנסת את הקריאה בחומש מן החומשים, קוראים "חזק חזק ונתחזק". הקריאה מבוססת על הקריאה של יואב שר צבאו של דוד בצאתו לקרב: "חֲזַק וְנִתְחַזַּק בְּעַד עַמֵּנוּ וּבְעַד עָרֵי אֱלֹהֵינוּ וַה' יַעֲשֶׂה הַטּוֹב בְּעֵינָיו" (שמואל ב, י, יב). ואולם נוהגים להגות "וְנִתְחַזֵּק" בצירי אף על פי שבפסוק הפועל בא בפתח: "נִתְחַזַּק".

מילים וגלגוליהן

על הגשם והרוח

הגשם והרוח אופייניים שניהם לימות החורף וקשורים זה בזה משכבר הימים. בהזכרת גשמים בתפילה אומרים: "מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם". ומוכר מאוד הפתגם: "נְשִׂיאִים וְרוּחַ וְגֶשֶׁם אָיִן – אִישׁ מִתְהַלֵּל בְּמַתַּת שָׁקֶר" (משלי כה, יד), כלומר: אדם המבטיח לתת ואינו מקיים דומה לעננים (=נשיאים) ורוח שאין עמם גשם. המילה רוּחַ מציינת ביסודה משב אוויר ונשיפת אוויר.…
המשך קריאה נעימה >>

מילים וגלגוליהן

עצרת

עֲצֶרֶת בעברית של היום היא כינוס, ובמיוחד כינוס של הרבה אנשים, לציון אירוע או להבעת עמדה מסוימת ועוד, כגון עצרת זיכרון או עצרת מחאה. לעיתים היא מציינת גם כינוס של נציגים או של חברים בגוף מסוים, כגון עצרת האומות המאוחדות. במקרא המילה עֲצֶרֶת נזכרת שבע פעמים: ארבע פעמים בהקשר של חג הסוכות, "שִׁבְעַת יָמִים תַּקְרִיבוּ…
המשך קריאה נעימה >>

שמיני עצרת

בתנ"ך שני מועדים מכונים עֲצֶרֶת: היום השמיני לאחר סיום חג הסוכות והיום השביעי של פסח. בספרות חז"ל גם חג השבועות מכונה עצרת. משלושת המועדים שנזכרו רק העצרת הסמוכה לחג הסוכות שמרה על שמה, היא הנקראת היום שמיני עצרת. הצירוף שמיני עצרת אינו צירוף רגיל: אין זה צירוף סמיכות וגם לא צירוף של שם ותוארו אלא…
המשך קריאה נעימה >>