שבועות

shavuot

שמות ומשמעויות

בועז

השם בֹּעַז נזכר בתנ"ך בשני הקשרים. בתיאור בניין מקדש שלמה נאמר על הקמת עמודי התווך: "וַיָּקֶם אֶת הָעַמּוּד הַיְמָנִי וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יָכִין, וַיָּקֶם אֶת הָעַמּוּד הַשְּׂמָאלִי וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ בֹּעַז" (מלכים א ז, כא). ההקשר המוכר יותר הוא כמובן מגילת רות שבה בֹּעַז – קרובו של אלימלך וגואלהּ של רות – הוא אחד מגיבורי…
המשך קריאה נעימה >>

מילים וגלגוליהן

ביכורים לחג

בחג השבועות, יוֹם הַבִּכּוּרִים (במדבר כח, כו), היו מביאים למקדש בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים (שמות לד, כב) – המִנחה הראשונה שנאפתה מן החיטה החדשה. חג השבועות הוא גם הזמן שממנו ואילך היה אפשר להביא בִּכּוּרִים מכל שבעת המינים שנתברכה בהם ארצנו. בִּכּוּרִים הם הפירות והתבואה שהבשילו ראשונים. קרובה להם המילה המקראית בִּכּוּרָה או בַּכּוּרָה – תאנה…
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

בין אביב לקציר: קמה, אלומה, עומר, גדיש

קָמָה קמה היא תבואה לקראת הקציר. השם קמה – על שום קומתן הגבוהה והזקופה של השיבולים בשלב האחרון של גידולן. המילה קמה נזכרת בציווי על ספירת העומר: "שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת תִּסְפָּר לָךְ, מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה תָּחֵל לִסְפֹּר שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת" (דברים טז, ט), כלומר מתחילת הקציר. במקרא ובספרות חז"ל קמה היא מילה רגילה, ואילו בעברית החדשה היא…
המשך קריאה נעימה >>

מילים וגלגוליהן

גורן וחצי גורן

סיפור מגילת רות מתרחש בימות הקציר, ושיאו בפגישתם הלילית של רות ובועז בגורן. המילה גֹּרֶן רגילה בתנ"ך ובספרות חז"ל, והיא מוכרת גם מלשונות שמיות אחרות כגון אוגריתית, אכדית וערבית. הדעה הרווחת קושרת את הגורן אל השורש הערבי גר"ן שעניינו החלקה וטחינה. מקבילותיה של המילה בסורית ובערבית מציינות בין השאר שקע גדול בסלע, ולכן יש הסוברים…
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

לקראת חג השבועות: טנא, הבכיר, ביכר

טֶנֶא טנא הוא סל נצרים שהיו מביאים בו את הביכורים ככתוב בספר דברים: "וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה… וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא…". את המילה טנא מקובל לקשור למילה מצרית בעלת צליל ומשמעות דומים, ויש הסוברים כי מקורה בכנענית. בספרות חז"ל נזכרת כמה פעמים המילה טְנִי במשמעות סל או קערה, וככל הנראה מדובר באותה מילה. המילים טנא וטני…
המשך קריאה נעימה >>

מילים וגלגוליהן

ניבים מתנובת השדה

על פי המסופר בספר בראשית החל האדם את דרכו בגן עדן אשר סיפק לו את כל צרכיו. אך לאחר שאכל מפרי עץ הדעת הוא גורש משם, ונגזר עליו לפעול בעצמו להשגת מחייתו: "בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם עַד שׁוּבְךָ אֶל הָאֲדָמָה כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ…" (בראשית ג, יט). מאז היה הלחם למזונו המרכזי של האדם, והשגתו – לעיקר…
המשך קריאה נעימה >>

נעמי

השם נָעֳמִי הוא צורת נטייה של שם העצם נֹעַם (בלי ניקוד נועם), ככל הנראה בכינוי קניין לגוף ראשון יחיד – כלומר, נעמי פירושו 'הנועם שלי' (כמו 'התֹּאַר שלי' – תָּאֳרִי). השורש נע"ם מוכר בעברית גם מן המילים נָעִים ונְעִימוּת ומן הפועל נָעַם שפירושו 'היה נעים'. השורש מצוי גם בלשונות שמיות אחרות – התואר نَاعِم (נַאעִים)…
המשך קריאה נעימה >>

מאמרים

עשרת הדיברות

"דיברות הוא ריבוי של דיבר, כדרך כיסא-כסאות, ושם זכר". ואולם המדקדקים והנקדנים של ימי הביניים  ושל הזמן החדש ניסו להתאים את השם המוזר להם 'דיבְּרות' בפיוטים ובתפילות לאחד מן השמות האחרים משורש דב"ר שבתנ"ך, ויצאו למשל נגד דיגוש הבי"ת. הכותב סוקר את הניסיונות האלה לאורך הדורות.