פסח

חג האביב מזמן לנו עיסוק בשפע ענייני לשון הקשורים לאביב, להגדה, לעבדות ולחירות ועוד. על כך ועוד תוכלו לקרוא במדור זה.

תוכלו לבחון את ידיעותיכם בחידון לחג הפסח ולהשתעשע בקושיות לשולחן הסדר.

מילים וגלגוליהן

אביב לחג האביב

המילה אָבִיב מוכרת כבר מן התנ"ך, וככל הנראה היא קרובה למילה אֵב (בנטייה אִבּוֹ, כמו לֵב־לִבּוֹ). אֵב פירושו צמח צעיר ורענן, ומכאן גם צעירוּת ורעננוּת. המילה אֵב נזכרת בתנ"ך פעמיים: "הֲיִגְאֶה גֹּמֶא בְּלֹא בִצָּה, יִשְׂגֶּא אָחוּ בְלִי מָיִם?" שואל איוב (ח, יא), ומשיב: "עֹדֶנּוּ בְאִבּוֹ לֹא יִקָּטֵף וְלִפְנֵי כָל חָצִיר יִיבָשׁ" (שם, יב) – צמח שאין…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

אגדה והגדה, אגדות ומעשיות

המילה הַגָּדָה היא שם הפעולה של הפועל הִגִּיד, ולפיכך משמעותה המקורית היא 'אמירה'. כבר בתקופת חז"ל יוחדה למילה הזאת המשמעות 'דרשה, סיפור או דבר חכמה שנאמרים כדי לפרש או להרחיב את דברי התורה שבכתב או את דברי הנביאים והכתובים'. כיוון שבתקופה זו הייתה השפעת הארמית רבה על העברית, התחילו להשתמש בבבואתה הארמית של המילה הזאת…
המשך קריאה נעימה >>

מילים וגלגוליהן

איך מטאטאים בעברית?

המטאטא והיעה הם מכְּלֵי הניקוי השימושיים ביותר בכל בית, ואנו נשאלים לעיתים על מקור שמותיהם ועל הפעלים הקשורים בהם. מטאטא המילה מַטְאֲטֵא מופיעה בתנ"ך פעם אחת בלבד – בנבואת פורענות על ממלכת בבל: "וְהִכְרַתִּי לְבָבֶל שֵׁם וּשְׁאָר וְנִין וָנֶכֶד… וְטֵאטֵאתִיהָ בְּמַטְאֲטֵא הַשְׁמֵד נְאֻם ה' צְבָאוֹת" (ישעיהו יד, כב–כג). זיהויו של המטאטא עם הכלי המוכר לנו…
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

אמצו ביטוי לפסח: כבולעו כך פולטו, שאור שבעיסה, בחור כהלכה, גמר עליו את ההלל, שאר ירקות

כבולעו כך פולטו לפי ההלכה הכשרת כלים מבוססת על העיקרון "כבולעו כך פולטו": אם השתמשו בכלי מסוים למאכל אסור, מכשירים אותו באותה הדרך שבה "נבלע" בו האיסור. כך גם מכשירים כלים לפסח: למשל, כלי שבישלו בו חמץ מכשירים באמצעות מים רותחים ("הגעלה"), כלי שאפו בו חמץ מעבירים באש ("ליבון") וכדומה. כיום יש המשתמשים בביטוי לתיאור…
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

בין אביב לקציר: קמה, אלומה, עומר, גדיש

קָמָה קמה היא תבואה לקראת הקציר. השם קמה – על שום קומתן הגבוהה והזקופה של השיבולים בשלב האחרון של גידולן. המילה קמה נזכרת בציווי על ספירת העומר: "שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת תִּסְפָּר לָךְ, מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה תָּחֵל לִסְפֹּר שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת" (דברים טז, ט), כלומר מתחילת הקציר. במקרא ובספרות חז"ל קמה היא מילה רגילה, ואילו בעברית החדשה היא…
המשך קריאה נעימה >>

מאמרים

השפעת ההגדה של פסח על הפרזיולוגיה של העברית המודרנית

אחד המקורות שהשפיעו על העברית המודרנית הוא ההגדה של פסח, שהמגע בינה ובין חלק ניכר של החברה הדוברת עברית היום הוא עדיין מגע חי ובלתי אמצעי. במאמר המחבר עומד על הביטויים ושימושי הלשון שהעברית בת זמננו נטלה מן ההגדה, ובהם צירופים, תיאורי פועל ואפילו משפטים שלמים.

מילים וגלגוליהן

חזר לסורו – על סוֹר ושְׂאוֹר

על אדם ששב לדרכו הרעה אומרים שהוא 'חזר לסוֹרוֹ', או בהגייה הרווחת יותר 'חזר לסוּרוֹ'. מקורו של הביטוי בספרות חז"ל, כגון "גֵר שחזר לסורו" (בבלי גיטין מה ע"ב ועוד). אך מה משמעו המילולי? בציווי על חג המצות נאמר: "וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ" (שמות יג, ז). שְׂאוֹר הוא חתיכה של…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

כמה שנאמר

במרכז ההגדה של פסח ניצב סיפור יציאת מצרים המבוסס על דרשות וביאורים לפסוקים מן התורה. בהגדות רבות, ובייחוד בהגדות אשכנזיות, בא לפני ציטוטי הפסוקים הביטוי "כְּמָה שנאמר" – לעומת "כְּמוֹ שנאמר" בהגדות אחרות. נשאלנו כיצד נכון להגות את המילה 'כמה' בביטוי זה. הביטוי כְּמָה שֶׁ־ זהה אומנם במשמעו לביטוי כְּמוֹ שֶׁ־, אך נבדל ממנו בהגייתו:…
המשך קריאה נעימה >>

מאמרים

לשון ההגדה של פסח

"אנו עוסקים בגוף ההגדה, שהוא קדום, ולא בפיוטים ובשירים שנספחו לה בימי הביניים. את גרעינה של ההגדה נמצא בפרק י' של מסכת פסחים במשנה ובמדרשי ההלכה של התנאים. אם נוציא אפוא מכלל דיון את פרקי המקרא ואת הפסוקים הבודדים הנדרשים בהגדה, נעלה, שההגדה כתובה בעיקרה בלשון חכמים, הן מצד דקדוקה הן מצד אוצר המילים שלה."

מילים וגלגוליהן

מאכלים לחג מתוך רשימת מונחים בת מאה ואחת

לקראת חג הפסח מוגש לכם מבחר של שמות מאכלים מתוך רשימה בת 101 שנים בתוספת ביאורים והרחבות. אחת מרשימות המונחים הראשונות שפרסם ועד הלשון העברית היא רשימת "תבשילים". הרשימה פורסמה לראשונה בעיתון "הצבי", עיתונו של אליעזר בן־יהודה, בי"ח וי"ט בטבת תרע"ב (8 ו־9 בינואר 1912) תחת הכותרת: השמות שנקבעו ע"י "ועד הלשון העברית". בהערה לרשימה…
המשך קריאה נעימה >>

מילים וגלגוליהן

מעבדות לחירות

בחג הפסח, חג החירות, השתחררו בני ישראל משעבוד מצרים ויצאו אל החופש ואל הדרור. ואולם כל מילות החופש האלה אינן נזכרות כלל בסיפור יציאת מצרים שבתורה. פרעה אינו מתבקש לשחרר את בני ישראל אלא לשלחם: "כֹּה אָמַר ה' שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי" (שמות ז, כו). וגם האל אינו משחרר אלא מבטיח: "וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת…
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

ניקוי פסח ושולחן הסדר: משופה, נטלה, שבילה, מצעית

מְשׁוּפָה משופה היא כרית לניקוי כלים. לאורך השנים המשופה פשטה צורה ולבשה צורה: ברזלית, "ננס", צמר פלדה, ספוֹג עטוי תלתלי מתכת ועוד. במשופה משפשפים, מקרצפים ומצחצחים את כלי האוכל וכלי המטבח בימי השגרה ובעיקר לקראת הפסח. המילה מְשׁוּפָה – במשקל המילה המקראית מְחוּגָה – מצטרפת למשפחת מילים שעניינן שפשוף ושיוף: שׁוֹפִין (מלשון חז"ל) – פצירה…
המשך קריאה נעימה >>

מילים וגלגוליהן

עם לועז, מילים לועזיות והוצאת לעז

הַלֵּל הוא סדרה של שישה ממזמורי תהלים (קיג–קיח) הנקראים בהזדמנויות מיוחדות, ובהן שלושת הרגלים. על כן הוא כלול בהגדה של פסח. מזמור קיד, השני במזמורי ההלל, קשור ישירות ביציאת מצרים ופותח במילים "בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם, בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז". מהו עם לועז? השורש לע"ז מופיע במקרא רק כאן, ונהוג להסבירו כמציין דיבור לא מובן –…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

שלושה־עשר מידיא

"שלושה־עשר מי יודע?… שלושה־עשר מידיא". מדוע שרים "שלושה־עשר מידיא" ולא "שלוש־עשרה מידיא", הרי המילה מידה היא ממין נקבה? גלגוליו של השיר 'אחד מי יודע' אינם נהירים דיים לחוקרים בני זמננו. מדובר בפיוט עממי מימי הביניים, אך אין בידינו פרטים על זהות מחברו, על זמן חיבורו המדויק או על מקום חיבורו. חבר האקדמיה ללשון העברית המשך קריאה נעימה >>

עברית לשבת

פרשת וארא – כי השעורה אביב והפשתה גבעול

בפרק ט בספר שמות באים שני פסוקים (לא, לב) המתארים אילו גידולים ניזוקו ואילו גידולים לא ניזוקו ממכת הברד (חשיבותו של מידע זה היא שעדיין יש צמחים שיכולים להינזק מן המכה הבאה – מכת ארבה): וְהַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעֹרָה נֻכָּתָה כִּי הַשְּׂעֹרָה אָבִיב וְהַפִּשְׁתָּה גִּבְעֹל. וְהַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת לֹא נֻכּוּ כִּי אֲפִילֹת הֵנָּה. נֻכָּתָה, נֻכּוּ – פועל מן…
המשך קריאה נעימה >>

חידונים לשולחן החג

חידון לחג האביב

לחצו על התשובה הנכונה ותגלו אם צדקתם. לכל הפתרונות גרסה להדפסה פתרונות להדפסה

חידונים לשולחן החג

קושיות לשולחן הסדר