עברית לראש חודש

מילים וגלגוליהן

בהתחדש החודש

בעברית שלנו חודש הוא תקופת זמן – כשלושים יום שהם חלק אחד מתוך שנים עשר חלקי השנה. אבל לא תמיד זו הייתה משמעות המילה. כך אפשר ללמוד, למשל, מן הסיפור הזה: בשמואל א פרק כ דוד מביע באוזני יהונתן בן שאול את החשש ששאול מבקש להרגו. הם מתכננים אפוא ניסיון שבו יבדוק יהונתן את כוונותיו…
המשך קריאה נעימה >>

מילים וגלגוליהן

חודשי השנה העברית

בימי קדם נהגו שתי מערכות של לוח שנה: שנה שתחילתה באביב – בחודש ניסן, ושנה שתחילתה בסתיו – בחודש תשרי. לימים נעשתה המערכת השנייה עיקר בלוח השנה העברי. במקרא החודשים העבריים מכונים בדרך כלל על פי מספרם הסידורי מחודש ניסן ועד חודש אדר, למשל: "בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן" (שמות מ, יז ועוד), "בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי" (שמות, יט, א…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

חשוון ומרחשוון

איני יודע מתי כרתו את ראשו של מרחשוון והתחילו אומרים חשוון. בוודאי זה דורות רבים יש נוהגים כך, ואפשר להניח להם, לאומרי חשוון, משום "שבשתא כיוון דעל על". אולם לכולנו ראוי לדעת מה אירע כאן ומה טיבו של "מר" זה שנשמט. בין הבריות שנתנו דעתם על כך מתהלכות שלוש דעות. יש סבורים שחודש חשוון זכה…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

שמות החודשים – כתיב מלא או חסר?

נשאלנו כיצד נכון לכתוב בלי ניקוד את שמות החודשים מַרְחֶשְׁוָן (או חֶשְׁוָן), אִיָּר וסִיוָן. תשובתנו היא כי שמות החודשים נכתבים על פי כללי הכתיב המלא: מרחשוון (או חשוון), אייר, סיוון, כלומר בהכפלת הווי"ו והיו"ד העיצוריות. נעיר כי בספרות העברית לדורותיה אין כתיב אחיד לשמות החודשים הללו, ולצד הכתיב החסר אנו מוצאים לעיתים גם כתיב מלא. בשם…
המשך קריאה נעימה >>