מסע בזמן

העבודה במילון ההיסטורי מזמנת פעמים רבות אפשרות לחקור את דרכי התהוותהּ של מילה (או צירוף מילים), את גלגולי המשמעות והשינויים הצורניים שחלו בהּ ואת השינויים בהגייתהּ.

מדור זה מאפשר הצצה לשולחנם של חוקרי המילון, ומתפרסמים בו – להנאת הציבור – קטעים קצרים המבוססים על עבודתם.

מסע בזמן

"מאור עיניים" לעזריה די רוסי

לאתר מאגרים של מפעל המילון ההיסטורי הולכים ומתווספים חיבורים עבריים מכל תקופות הלשון. בשנת תשע"ו הועלה לאתר מאגרים החיבור "מאור עיניים" מאת עזריה מן האדומים. זה החיבור הראשון באתר מן העת החדשה המוקדמת (מראשית המאה ה־16 עד המאה ה־18), תקופה שנכתבו בה חיבורים ייחודיים ופורצי דרך בכתיבה העברית הכללית. לספרות הזאת יינתן דגש בשנים…
המשך קריאה נעימה >>

מסע בזמן

אין מזל קַשָּת לישראל

שם המזל המשויך לחודש כסלו נהגה כיום בדרך כלל קַשָּׁת, כשם האיש היורה בקֶשֶׁת, ואולם במקורותינו הקדומים נקרא מזל זה דווקא קֶשֶׁת, כְּשם כלי הירייה עצמו. בכתובת פסיפס שנמצאה בבית הכנסת בעין גדי נמנים כל המזלות כסדרם, ושם המזל קשת בא שָׁם בכתיב "קישת", המעיד על תנועת e בראש המילה. כך גם בשמות חודשים אחרים…
המשך קריאה נעימה >>

מסע בזמן

בית הנהלול

בשנת תקצ"ה (1835) נדפס בווילנה ספרו של מרדכי אהרון גינצבורג "תולדות בני האדם", העוסק בהיסטוריה של יוון ורומא עד לחורבן האימפריה הרומית המערבית בשנת 476 לסה"נ. בדבריו על הקיסר אספסיינוס הוא מספר כך: [הוא] "מִלֵּא בסדר הוצאה וּבְסִפּוּק את האוצר הַמּוּרָק, חִזק את מוסר המלחמה הנרפֶּה וַיָּשָׁב וַיַּחֲזֵק במחוזי רומה אשר נקרעו ממנה בימי נירון.…
המשך קריאה נעימה >>

מסע בזמן

מה מקורה של המילה 'עכשיו'?

המילה עכשיו מזדמנת בפעם הראשונה במקורות העבריים שהגיעו אלינו במגילות מדבר יהודה. במגילה 4ק.225 המכוּנָה "סיפורי תורה" מסופר על המלאכים הצופים בעקדת יצחק. מלאכי הקודש הטובים רואים את המתרחש ובוכים, ואילו מלאכי המַשׂטֵמה הרעים שמחים ואומרים שיצחק "עכשו יאבד". מקור המילה עכשיו אינו מבורר די הצורך. עם זאת נראית דעתו של זאב בן־חיים[1]
המשך קריאה נעימה >>

מסע בזמן

מה משמעותה של המילה 'עטין'?

כיום המילה עטין משמשת בהוראת איבר ההנקה של הבהמה, אך בימי הביניים היא התפרשה גם באופן אחר. מוטיב מקובל בשירת החול של משה אבן עזרא,[1] כמו גם של בני דורו בספרד, הוא תיאור המעונות העזובים של האוהבים שנדדו ואינם. כך למשל הוא מלין בשיר "שַׂבְתִּי וְתַלְתַּלֵּי זְמָן לֹא שָׂבוּ":[2] "…אֶצְעַק…
המשך קריאה נעימה >>

מסע בזמן

מונחים דקדוקיים בחיבורים קראיים ביזנטיים מהמאה האחת־עשרה

במאה האחת־עשרה לסה"נ, החל מהשליש השני שלה, נכתבו בביזנטיון חיבורים קראיים בלשון העברית העוסקים בתחומים שונים, כגון הלכה, תאולוגיה ודקדוק. חיבורים אלה הושתתו על טקסטים שחיברו בערבית חכמים קראים בירושלים, ולמעשה רבים מן החיבורים הביזנטיים העבריים לא היו אלא תרגומים של יצירות ירושלמיות הכתובות בערבית.[1] לפיכך לא ייפלא כי המינוח…
המשך קריאה נעימה >>

מסע בזמן

ממתי מאמתים בעברית?

הפועל אִמֵּת נגזר כמובן מן המילה אֱמֶת, אך אין הוא ותיק בלשוננו כמוה. בעברית העתיקה משמשים תחתיו פעלים מן השורש אמ"ן. כך למשל אמר יוסף השליט במצרים לאֶחיו כאשר האשימם בריגול: "ואת אחִיכם הקטֹן תביאו אלי, וְיֵאָמְנוּ דבריכם ולא תמותו" (בראשית מב, כ). "וְיֵאָמְנוּ דבריכם", כלומר תתאמת טענתכם שאינכם מרגלים. לאמיתו של דבר, אף המילה אֱמֶת
המשך קריאה נעימה >>

מסע בזמן

מִצְמוּץ מים

הפועל מִצְמֵץ רווח למדי בעברית כיום, ומשמעותו מוכרת לכול. זאת למשל הגדרתו במילון רב־מילים: "מִצְמֵץ – עצם את עיניו ופקח אותן במהירות ובתכיפות בתנועה לא רצונית". אולם נראה שהשימוש בפועל במשמעות זו מאוחר למדי – ומקורו אולי בהבנה מוטעית של לשון המדרש. בפרק כד בבראשית מסופר על עבד אברהם ההולך לבקש אישה לבן אדונו בארם…
המשך קריאה נעימה >>

מסע בזמן

משבר בשלוש מערכות

ב"ספר הענק" שלו איגד המשורר הספרדי ר' משה אבן עזרא (= רמב"ע; חי בשנים 1055–1140) מאות שירי צימודים קצרים – כלומר שירים ששורותיהם מסתיימות באותה המילה אך במשמעות שונה. למשל, בשיר שבח לאחד השָּׂרים הוא כותב – בֵּין מַעֲלַת הַשַּׂר וּבֵין / כָּל שָׂר כְּמוֹ אֹדֶם לְחוֹל, אֵל בֵּינְךָ הִבְדִּיל וּבֵינֵיהֶם כְּבֵין קֹדֶשׁ לְחֹל. השׂר המהולל…
המשך קריאה נעימה >>

חנוכה

מתתיהו הכוהן הגדול – האומנם?

“בימי מתתיהו בן יוחנן כהן גדול חשמונאי ובניו…" – את המילים האלה מוסיפים לתפילת שמונה עשרה ולברכת המזון בימי החנוכה. ובתלמוד הבבלי כתוב: "שהעמדתי להם שמעון הצדיק ומתתיה בן יוחנן הכהן הגדול וחשמונאי ובניו" (מגילה יא ע"א). אבל מן המסופר על מתתיהו חשמונאי במקורות אחרים לא עולה שהוא היה הכוהן הגדול. כך למשל יוסף בן…
המשך קריאה נעימה >>

מסע בזמן

שיבוץ מילים יווניות בחיבורים קראיים ביזנטיים

במאה האחת־עשרה, החל מן השליש השני שלה, שקדו קראים ביזנטים, ובראשם טוביה בן משה, על תרגום לעברית של טקסטים ערביים אשר כתבו חכמים קראים בירושלים. מטרת התרגום הייתה להנגיש את היצירות הירושלמיות לתושביה הקראים של ביזנטיון אשר לא ידעו ערבית. בדרך זו נוצרו בביזנטיון שני סוגים של חיבורים עבריים קראיים: (א) תרגומים לעברית של יצירות…
המשך קריאה נעימה >>

מסע בזמן

תרי"ג מצוות – פיוט 'אזהרות' לחג השבועות

אחד מסוגי הפיוטים הקדומים הוא פיוט 'אזהרות', שנועד להיאמר בשבועות והוא מפרט את תרי"ג המצוות – 613 מצוות עשה ולא־תעשה שבתורה – בניסוח פיוטי, בחריזה ובשורות קצובות. אחד מפיוטי האזהרות הכלולים ב'מאגרים' הוא פיוטו של רב סעדיה גאון, הפותח במילים "את ה' אלהיך תירא" (רס"ג כתב גם פיוט 'אזהרות' נוסף הפותח במילים "אנכי…
המשך קריאה נעימה >>