לאה גולדברג

תרע"א–תש"ל, 1911–1970

  • נבחרה לחברה־יועצת בב' בתמוז תשי"ט.
  • הייתה חברת הוועדה למילים בשימוש כללי.

לאה גולדברג, ילידת קובנה שבליטא, למדה פילוסופיה ושפות שמיות באוניברסיטאות של קובנה, ברלין ובון וקיבלה תואר דוקטור. עסקה בהוראת הספרות בגימנסיה העברית בראסיין שבליטא ונמנתה עם חברי קבוצת הסופרים "פתח". עלתה לארץ בשנת 1935. השתתפה בשבועון "טורים", עבדה במערכות העיתונים "דבר", "משמר" ו"משמר לילדים", הייתה מעורכי "דבר לילדים" וערכה את כתב העת "אורות קטנים" לילדי הגולה. משנת 1952 הייתה מרצה לספרות כללית באוניברסיטה העברית, ומשנת 1963 הייתה לפרופסור ושימשה ראש החוג לספרות השוואתית.

שיריה של ל' גולדברג כונסו לאחר מותה בשלושה כרכים. היא כתבה מחזות ופרסמה שירים וסיפורים רבים לילדים. לאה גולדברג תרגמה לעברית יצירות מופת מלשונות אירופה, ובעיקר מגרמנית, מצרפתית ומרוסית. 

קיבלה את פרס ישראל לספרות יפה לאחר מותה.

מפרסומיה

מחקר:

  • אמנות הסיפור
  • הספרות הרוסית במאה ה־19

תרגומים:

  • פר גינט לאיבסן
  • מלחמה ושלום לטולסטוי
  • בית ספר לנשים למולייר
  • קולות רחוקים וקרובים (קובץ שירים)

מחזות:

  • בעלת הארמון
  • ההר האלם

פרוזה:

  • מכתבים מנסיעה מדומה
  • והוא האור
  • פגישה עם משורר