יעל רשף

  • נבחרה לחברה־יועצת בתשע"ה
  • חברת הוועדה למונחי אפנה

פרופ' יעל רשף מלמדת בחוג ללשון העברית באוניברסיטה העברית בירושלים. עבודת הדוקטור שלה (1999) בהדרכת פרופ' משה בר־אשר עסקה בשימוש הלשון בזמר העברי המוקדם.

תחומי עיסוקה המדעי: תחיית העברית, התפתחות העברית המדוברת, סגנונות ומשלבים בעברית החדשה, לשון ותרבות, לשון וחברה, תהליכי סטנדרטיזציה, תהליכי שינוי לשוני, גרמטיזציה, מסורות הלשון.

מפרסומיה

ספרים

  • הזמר העברי בראשיתו: פרק בתולדות העברית החדשה. ירושלים: מוסד ביאליק, תשס"ד
  • העברית בתקופת המנדט. ירושלים: האקדמיה ללשון העברית, תשע"ו

מאמרים

  • "שקיעי מסורות בלשון הדיבור של יהודי בגדד", בתוך מ' בר־אשר (עורך), מחקרים בלשון העברית ובלשונות היהודים מוגשים לשלמה מורג, ירושלים תשנ"ו, עמ' 503–521
  • "'בתשובה למכתבו מיום…': צורת הכבוד בלשונם של דוברי העברית בתל־אביב בתקופת המנדט", תעודה יח (תשס"ב), עמ' 299–327
  • "'הנושא בו נדון': למקורה של פסוקית הזיקה הבלתי מקושרת בעברית בת זמננו", העברית שפה חיה ד (2006), עמ' 411–430
  • "'קול העיר העברית לתושביה': מודעות עירוניות בתל־אביב המנדטורית", ישראל 11 (2007), עמ' 61–89 (עם ענת הלמן)
  • "'ליישר את הדורי המשקל': מהטעמה אשכנזית להטעמה דקדוקית בשירי ביאליק המולחנים לילדים", מחקרי ירושלים בספרות עברית כב (תשס"ז) [=ספרות ומרד], עמ' 371–406 (עם נ' וגנר)
  • "הזמר, הפזמון והעברית המדוברת: על השתלבותה של לשון הדיבור במוזיקה הפופולרית של תקופת היישוב וראשית ימיה של המדינה", לשוננו ע (תשס"ח), עמ' 513–532
  • "התפתחויות סמנטיות שרקען טקסטואלי בלשונות היהודים", בתוך ד'"מ בוניס (עורך), לשונות יהודי ספרד והמזרח וספרויותיהם, ירושלים תשס"ט, עמ' 21–41
  • "הבינוני הפועל והבעת הזמנים בעברית", לשוננו עא (תשס"ט), עמ' 315–344 (עם ת' צבי)
  • "איך דיברו עברית? מאפיינים לשוניים של העברית המדוברת בעשורים הראשונים לקיומה", בתוך ש' יזרעאל (עורך), מכונת הדיבור בתור מורה שפות: פה מדברים עברית, תל אביב תשע"ב, עמ' 188–211
  • "תהליכי לשון בתחום שם הפעולה: צוהר להתגבשות העברית החדשה", לשוננו עד (תשע"ב), עמ' 417–446
  • "שמרנות או חדשנות? עיון מחודש בשירי הזמר המוקדמים של נעמי שמר", בקורת ופרשנות לד (תשע"ב), עמ' 271–289
  • "שלושה דורות בעיתונות העברית של ראשית המאה העשרים", לשוננו עז (תשע"ד), עמ' 327–344
  • "התהוותו של שיר העם העברי: היבטי לשון וסגנון", עיונים בתקומת ישראל (סדרת נושא, כרך שמיני: המוזיקה בישראל), באר שבע תשע"ד, עמ' 410–431
  • "על שורשי העברית המדוברת: תופעות המזוהות עם לשון דיבור בעיתונות העברית המוקדמת", העברית שפה חיה ז (תשע"ו), עמ' 408-387
  • "קווים למערכת הפועל בתחילת שנות השישים של המאה העשרים: ניתוח הקלטות של שלושה דוברים", העברית שפה חיה ז (תשע"ו), עמ' 80-57 (עם ע' גונן)
  • “Creating a Popular Culture: The Linguistic Model in the Hebrew Folksong”, Revue des Études Juives 163, 1-2 (2004), pp. 49–69
  • “The Modern Hebrew Asyndetic Relative Clause: The Rise of a New Syntactic Mechanism”, Folia Linguistica Historica 25,1-2 (2004), pp. 115–134
  • “Direct Speech in Non-Literary Texts: A Possible Source of Information on the Character of Early Spoken Modern Hebrew?”, Hebrew Studies XLVI (2005), pp. 169–196
  • “Instructing or Recruiting? Language and Style in 1920s and 1930s Tel Aviv Municipal Posters”, Jewish Studies Quarterly 16 (2009), pp. 306–332 (with A. Helman)
  • “The Re-emergence of Hebrew as a National Language”, Stefan Weninger and Michael P. Streck (eds.), Semitic Languages: An International Handbook [=Handbooks of Linguistics and Communication Science Series], Berlin 2012, pp. 546–554
  • From Hebrew Folksong to Israeli Song: Language and Style in Naomi Shemer’s Lyrics”, Israel Studies 17.1 (2012), pp. 157–179
  • “‘The Language that Follows Speech Will Not Be the Same as the One that Preceded it’: Spoken Hebrew in the Pre-State Period”, Journal of Jewish Studies 64 (2013), pp. 157–186
  • “Written Hebrew of the Revival Generation as a Distinct Phase in the Evolution of Modern Hebrew”, Journal of Semitic Studies LXI (2016), pp. 187-213
  • “On the Impact of Contact Languages on the Formation of the Hebrew Superlative”, Journal of Jewish Languages 3 (2015), pp. 271-282. Reprinted in: E. Doron (ed.), Language Contact and the Development of Modern Hebrew, Leiden/Boston 2016, pp. 269-280 [=Studies in Semitic Languages and Linguistics, vol. 84]

רשימות באתר האקדמיה