גַּיִל הראבן

  • נבחרה לחברה־יועצת בשנת תשס"ו
  • נבחרה לחברה בשנת תשע"א

גיל הראבן היא סופרת, ופרסמה שישה עשר ספרים, בהם רומנים, קובצי סיפורים קצרים, ספרי ילדים וספר תיעודי. בשנת 2002 זכה הרומן "שאהבה נפשי", מפרי עטה, בפרס ספיר. הספר תורגם לאנגלית, יצא לאור בארצות הברית, ובשנת 2010 זכה בפרס הספר הזר הטוב ביותר מטעם ארגון שלושה אחוזים. בשנת 2012 יצא לאור תרגום של הספר לאיטלקית. בשנת 2012 זכתה הראבן בפרס היצירה לסופרים ומשוררים על שם ראש הממשלה לוי אשכול.

סיפורים קצרים שלה התפרסמו באנגלית, ברוסית, בצ'כית, בספרדית, באיטלקית ובסינית. הרומן "השקרים האחרונים של הגוף" יצא לאור בארצות הברית. סיפורה "האיטיים" התפרסם בשבועון ניו־יורקר.

הראבן כתבה טורים בעיתונים "חדשות", "מעריב" ו"ג'רוזלם ריפורט", ופרסמה מסות וביקורות ספרים בעיתונים ובכתבי עת שונים בארץ ובחו"ל. היא לימדה כסופרת אורחת באוניברסיטת אילינוי ובמכללות באמהרסט, והיא מנחה סדנאות כתיבה ומרצה בנושאי חברה ותרבות.

מספריה

  • "אגדה חדשה", ספר ילדים (עם עובד 1986)
  • "תקווה אם נתעקש", ספר תיעודי (עם עובד 1992)
  • "ארוחת צהריים עם אמא", קובץ  סיפורים (זמורה ביתן, 1993)
  • "הסיפור האמיתי", רומן (זמורה ביתן, 1994)
  • "מוזה", רומן (כתר, 1995)
  • "הבוקר הרגתי איש", קובץ סיפורים (כתר 1997)
  • "בארץ זוללי הבגדים", ספר ילדים (כתר, 1998)
  • "הדרך לגן עדן", קובץ סיפורים (כתר 1999)
  • "שאהבה נפשי", רומן (כתר, 2001)
  • "חיי מלאך", רומן (קשת ,2003)
  • "האיש הנכון, רומן (קשת 2005)
  • "שפת קיר" אלבום תצלומים בשיתוף עם עליזה אולמרט (ידיעות אחרונות, 2007)
  • "השקרים האחרונים של הגוף", רומן (אחוזת בית, 2008)
  • "לב מתעורר", רומן (אחוזת בית, 2010)
  • "אני ליאונה", רומן ("אחוזת בית", 2014)
  • "אנשים טועים", קובץ סיפורים (אחוזת בית 2016)

רשימות באתר האקדמיה

קישורים חיצוניים

גַּיִל הראבן בוויקיפדיה