Share on FacebookTweet about this on TwitterEmail to someonePrint this page

חיים הזז

תרנ"ח–תשל"ג, 1898–1973

  • נבחר לחבר בי"ב בכסלו תשי"ד.
  • נבחר לחבר־כבוד בל' בסיוון תשכ"א.
  • היה חבר ועד הדקדוק, ועד הפרסומים והוועדה למונחי המטבח.
  • נמנה עם מנסחי חוק האקדמיה ללשון העברית.

חיים הזז נולד בסידרוביצ'י שבפלך קייב באוקראיינה, נדד בערי רוסיה בשנות מלחמת העולם הראשונה ובימי המהפכה. בשנת 1921 ברח מחצי האי קרים והגיע לקושטא. משם יצא לפריס, ובה חי כתשע שנים והחל מתמסר לעבודתו הספרותית. בשנת 1931 עלה לארץ ישראל והשתקע בירושלים, ובה חי עד לפטירתו.

משנת 1923 התחילו להתפרסם סיפוריו בכתב העת "התקופה". מספריו: "ריחיים שבורים", "אבנים רותחות", "חגורת מזלות", "אבן שעות" (קובצי־סיפורים); "היושבת בגנים", "יעיש", "דלתות נחושת" (רומנים). המחזה "בקץ הימים", מפרי עטו, הועלה פעמיים בתיאטרון "הבימה". בשנת 1968 הוציא לאור מהדורה מתוקנת של כל כתביו בשנים עשר כרכים. לאחר פטירתו, הוציאה לאור אלמנתו, אביבה הזז, את קובץ הסיפורים "פעמון ורימון" ו"פרקי מהפכה", ומבחר דברי הגות בשם "משפט הגאולה".

הזז היה חתן פרס ביאליק פעמיים (תש"ב, תשל"א), היה הראשון שזכה בפרס ישראל לספרות (תשי"ג) ובעל אותות הוקרה נוספים ממוסדות אקדמיים בארץ ובעולם.

קישורים

  • חיים הזז במדור אישים
  • מדברי חיים הזז בטקס חנוכת יד בן־יהודה; עיוני שיח וסגנון בסיפורי חיים הזז – הרצאה בערב השנתי לכבוד פרופ' אלרהנד (מירי הורביץ – כלת הפרס), אקדם 9, עמ' 2; עמ' 6
  • שבחי הנר מתוך דורות ראשונים מאת חיים הזז מאת ברכה דלמצקי-פישלר (המילון ההיסטורי), אקדם 42, עמ' 8