ישיבה קנא

א' בסיוון התשמ"א, 3 ביוני 1981

קובץ מצורף

ההחלטות בדקדוק שהתקבלו בישיבה

.

כלל א – פתח ודגש בנטייה

בשמות המלרעיים שתנועתם האחרונה (או היחידה) פתח, מתקיים בדרך כלל הפתח בנטייה, ודגש בא באות שלאחריו. למשל: גַּל גַּלִּי גַּלְּךָ גַּלְּכֶם גַּלִּים גַּלֵּי־, זַג זַגִּים, זַן זַנִּים [1], צַו[2] צַוִּים, קַו[2] קַוִּים, אַף אַפַּיִם אַפֵּיכֶם, אֲגַם אֲגַמִּים אֲגַמֵּי־ [3], אֲגַף אֲגַפָּיו, הֲדַס הֲדַסִּים, זְמַן זְמַנִּים זְמַנְּכֶם זְמַנֵּיהֶם, כְּרַךְ כְּרַכִּים כְּרַכֵּי־, לְשַׁד לְשַׁדּוֹ, מְעַט מְעַטִּים, אוֹפַן אוֹפַנִּים, דּוֹנַג דּוֹנַגִּי, יוּבַל יוּבַלִּים, שׁוֹשַׁן שׁוֹשַׁנִּים, אֶתְנַן אֶתְנַנָּהּ, גַּנְזַךְ גַּנְזַכֵּי־, דַּרְדַּק דַּרְדַּקֵּיהֶם, חַשְׁמַל חַשְׁמַלִּי, כַּרְפַּס כַּרְפַּסִּי, קַרְנַף קַרְנַפֵּי־, מַחֲבַת מַחֲבַתּוֹת, צְלָצַל צִלְצַלִּים (מין חֶרֶק), כְּלַבְלַב כְּלַבְלַבִּים כְּלַבְלַבֵּי־, שְׁרַפְרַף שְׁרַפְרַפִּים, אֲדַמְדַּם[4] אֲדַמְדַּמּוֹת, יְרַקְרַק יְרַקְרַקָּה, קְטַנְטַן קְטַנְטַנִּים, דּוּכִיפַת דּוּכִיפַתִּים, ועל דרך זו מַאֲוַיִּים מַאֲוַיֵּי־.
בכלל זה שמות מרובעים בעלי שתי הברות דומות; שמות אלו נשקלים במשקל פַּלְפַּל, ובנטייה בא דגש. למשל: זַלְזַל זַלְזַלִּים, זַמְזַם זַמְזַמִּים, כַּלְכַּל כַּלְכַּלִּים, לַבְלַב לַבְלַבִּים, עַפְעַף עַפְעַפַּיִם, צַמְצַם צַמְצַמִּים, תַּלְתַּל תַּלְתַּלִּים.

תנו דעתכם שהפתח מתקיים לפני חי"ת, אף שאין בה הכפלה. למשל: פַּח פַּחִים, לַח לַחָה לַחִים, צַח צַחָה צַחִים. בנקבה גם לֶחָה, צֶחָה.

יוצאים מכלל זה כמה שמות הנוטים על דרך הסגוליים:

  1. השמות דְּבַשׁ דִּבְשִׁי, הֲלַךְ (כגון הֲלַךְ־נפש/רוח)[5] הִלְכֵי־(נפש/רוח), סְבַךְ סִבְכּוֹ סִבְכֵי־.
  2. שמות אחדים ממשקל פְּעַלְעַל – בצורות הנקבה: אֲדַמְדֶּמֶת, שְׁחַרְחֹרֶת (במקרא), יְרַקְרֹקֶת (בלשון חז"ל), קְטַנְטֹנֶת וכיו"ב (בלשון ימינו).
  3. קצת שמות בני הברה אחת באים בריבוי גם על דרך הסגוליים "השלמים": הַר הֲרָרִים הַרְרֵי־, טַל טְלָלִים טַלְלֵי־, עַם עֲמָמִים עַמְמֵי־, צַד צְדָדִים צִדְדֵי־.

[1] במקרא זְנִים.
[2] במקרא צָו (בסוף פסוק, לצד צַו); קָו (רוב הצורות).
[3] במקרא אַגְמֵי־ אַגְמֵיהֶם.
[4] במקרא אֲדַמְדָּם בקמץ.
[5] לצד הֲלֹךְ הֲלֹךְ־(נפש/רוח); ברבים הִלְכֵי־(נפש/רוח).

.

2.4.8 בגדכפ"ת אחרי תיבה המסתיימת בתנועה

בגדכפ"ת בראש תיבה דגושות גם כשהתיבה באה אחרי נסמך או אחרי מילת יחס או אחרי מילית המסתיימים בתנועה. למשל: כְּלֵי בַּיִת, לִפְנֵי בּוֹאוֹ, דּוּ־כִּוּוּנִי, אִי־בְּהִירוּת, לֹא־פָּעִיל.

יוצאים מן הכלל: הצירוף 'לא כלום' וצירופים כגון 'לפני כן', 'אחרי כן', 'כמו כן', 'אף על פי כן', '(ה)לא כן'.

.

כלל כ – משקל פֵּעֶל

במשקל הסגולי פֵּעֶל בא בנטיית היחיד חיריק כנגד הצירי. למשל: סֵפֶר סִפְרִי סִפְרְךָ סִפְרָהּ, מֵצַח מִצְחוֹ מִצְחָם.
כשפ' הפועל היא אהח"ע לפי רוב בא סגול כנגד הצירי. למשל: עֵרֶךְ עֶרְכּוֹ, חֵפֶץ חֶפְצוֹ חֶפְצָם, עֵדֶר עֶדְרָם עֶדְרָן.

השמות חֵקֶר, חֵשֶׁק, עֵמֶק, עֵסֶק, עֵשֶׂב, נוטים בחיריק, כגון חִקְרֵי־(מקרא), חִשְׁקִי, עִמְקֵךְ, עִסְקֵיהֶם, עִשְׂבֵי־[1]. (וראו עוד להלן אֵשֶׁת־ בהערה 5.)

הערות

  1. תנו דעתכם: אלה השמות במשקל פֵּעֶל: אֵבֶל, אֵבֶר[2], אֵגֶל, אֵדֶר (פוחלץ), אֵלֶם, אֵסֶל, אֵפֶר, אֵצֶל, גֵּזֶל[3], הֵלֶךְ, זֵכֶר, חֵבֶל (כאב), חֵדֶק, חֵלֶב, חֵלֶף, חֵלֶק, חֵמֶת[4], חֵפֶץ, חֵפֶר, חֵפֶשׂ, חֵפֶת, חֵצִי[5], חֵקֶר, חֵרֶם, חֵשֶׁב, חֵשֶׁק, יֵצֶר, מֵזַח, מֵצַח, נֵבֶךְ, נֵדֶה, נֵזֶר, נֵטֶל, נֵטֶף, נֵכֶל, נֵפֶל, נֵצֶר, נֵתַח, סֵבֶל, סֵבֶר (שֵׂבֶר), סֵדֶר, סֵפֶל, סֵפֶק (שֵׂפֶק), סֵפֶר, סֵתֶר, עֵבֶר, עֵגֶל, עֵדֶן, עֵדֶר, עֵזֶר, עֵמֶק, עֵסֶק (עֵשֶׂק), עֵקֶב, עֵקֶד, עֵקֶל, עֵקֶר, עֵרֶב (למשל: שתי וערב או ערב־רב), עֵרֶךְ, עֵשֶׂב, פֵּשֶׁר, קֵצֶה, רֵבֶץ, שֵׁבֶט, שֵׁמַע, שֵׁפֶל, תֵּמַהּ, תֵּקַע (שופר), תֵּשַׁע.[6]
    כמה שמות באים גם במשקל פֶּעֶל וגם במשקל פֵּעֶל, ואלה הם: אשל, גזע, הפך, זבד, ישע, כסא (כסה), לתך, נבל, נדר, נזק, נכר, נצח, סמל, שׂכל, שמץ.
    במקרא יש גם כֵּסֶל, נֵסֶךְ, נֵשֶׁק, צֵלַע, שֵׁבֶר, שֵׁטֶף.
  2. צורת הרבים באה במשקל פְּעָלִים כבשאר הסגוליים. על נטיית משקל פְּעָלִים ראו משקל פֶּעֶל.
  3. שם המספר תֵּשַׁע בא בשווא לפני ־עֶשְׂרֵה ומֵאוֹת: תְּשַׁע עֶשְׂרֵה, תְּשַׁע מֵאוֹת.
  4. גם השמות שְׁחֵלֶת, תְּכֵלֶת ניקודם בצירי ובסגול – בדומה למשקל פֵּעֶל – ונטייתם על פי הכלל, כגון תְּכִלְתּוֹ.
  5. כמה שמות שאינם סגוליים אך נטייתם על דרך הסגוליים – צורת הנסמך שלהם מנוקדת בצירי ובסגול והם נוטים על דרך משקל פֵּעֶל: (חֲמִשָּׁה) חֲמֵשֶׁת־ חֲמִשְׁתָּם, (שִׁשָּׁה) שֵׁשֶׁת־ שִׁשְׁתָּם, וכן (אִשָּׁה) אֵשֶׁת־ אִשְׁתְּךָ [7].

[1] במקרא עֶשְׂבָּם.
[2] בריבוי של השם אֵבֶר יש אֲבָרִים וגם אֵבָרִים אֵבָרַי אֵבָרֶיךָ. לצד אֵבֶר משמש בעיקר השם אֵיבָר (ברבים אֵיבָרִים). ראו כלל א – הצירי המלא.
[3] ויש גם גָּזֵל. ראו כלל ו – משקל פָּעֵל.
[4] במקרא הנסמך חֵמַת־.
[5] על השם חצי ראו עוד משקל פְּעִי, פֶּעִי.
[6] השם תֶּכֶף שקול במשקל פֶּעֶל.
[7] במקרא אֵשֶׁת גם בנפרד. הנטייה בחיריק כנטיית השמות חֵקֶר, חֵשֶׁק, עֵמֶק, עֵסֶק, עֵשֶׂב (ראו לעיל); פעם אחת במקרא אֶשְׁתְּךָ. ראו עוד דגש חזק באותיות שוואיות, סעיף א.