ישיבה כא

כ"ו במרחשוון תשי"ח, 20 בנובמבר 1957

קובץ מצורף

ההחלטות בדקדוק שהתקבלו בישיבה

.

ז. נטיית שמות מספר בנקבה

שמות המספר המונים בלשון נקבה – שלוש, ארבע, חמש וכדומה – באה בהם תי"ו כאשר חבור להם כינוי. למשל: שְׁלָשְׁתֵּנוּ, אַרְבַּעְתְּכֶן, חֲמִשְׁתָּן וכיו"ב.

.

4.2.2 צירוף של מילית ושם

שמות המורכבים ממילת יחס ומשֵם, נכתבים בשתי תיבות ומקף ביניהן. למשל: בֵּין־לְאֻמִּי, עַל־מִפְלַגְתִּי, תַּת־קַרְקָעִי.
הוא הדין בשמות המורכבים מן המילית דּוּ־ ומשֵם. למשל: דּוּ־כָּנָף, דּוּ־קֶרֶן, דּוּ־שֵׁן (חילזון).

הערה: צורת הרבים של דּוּ־קֶרֶן (שם מין מצמחי ארץ ישראל) – דּוּ־קַרְנִים.

הערת המזכירות המדעית: בישיבה ריז החליטה האקדמיה לדחות הצעה לכללי יידוע וריבוי של צירופים בעלי תחיליות (ולפיהם היידוע יהיה בראש הצירוף והריבוי יהיה בסופו). השתמעות ההחלטה היא שאין האקדמיה קובעת עמדה בשאלת היידוע והריבוי של צירופים בעלי תחיליות כגון 'תת־אלוף' ('התת־אלוף' / 'תת־האלוף'; 'תת־אלופים' / 'תתי־אלופים' וכיו"ב).