הדף בטעינה

על המילה נְשִׁיכָה

במילון

 (ללא ניקוד: נשיכה)
מיןנקבה
שורשנשׁך
נטייהנשיכות; שם הפעולה של נוֹשֵׁךְ לכל הנטיות

הגדרה

  • נעיצת השיניים
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

נחש - מכיש או נושך?

נחש מַכּיש או נושך?

WP_Post Object
(
    [ID] => 24002
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2017-09-03 14:51:54
    [post_date_gmt] => 2017-09-03 11:51:54
    [post_content] => 

את מסענו המפותל בעקבות הנחש נפתח בספר הספרים. בתנ"ך הנחש נוֹשַׁךְ, למשל בברכת יעקב לדן "יְהִי דָן נָחָשׁ עֲלֵי דֶרֶךְ... הַנֹּשֵׁךְ עִקְּבֵי סוּס וַיִּפֹּל רֹכְבוֹ אָחוֹר" (בראשית מט, יז). כך גם במימרה הידועה של קהלת "וּפֹרֵץ גָּדֵר יִשְּׁכֶנּוּ נָחָשׁ" (י, ח).

‍‍בלשון חכמים הנחש יכול לִנְשֹׁךְ או לְהַכִּישׁ ללא הבדל משמעות. יתרה מזו: לפי הדעה הרווחת במחקר, השורש של הִכִּישׁ – נכ"ש – אינו אלא שיכול עיצורים של נש"ך. לפי זה הִכִּישׁ ונָשַׁךְ התגלגלו מאותו המקור, וממילא הוראתם היסודית זהה. 

‍‍בלשון ימינו ניכרת העדפה לפועל הִכִּישׁ, אולי בשל ייחודו לנחשים, אך לצד זה יש שימוש גם בנָשַׁךְ – למשל במשחק המילים הידוע "נחש נשך נחש...". עוד נראה ש'הכשה' מתקשרת בתודעתם של רבים לשיני ארס, ועל כן יש הנוקטים את הפועל הִכִּישׁ לנחש ארסי ואת נָשַׁךְ לנחש לא ארסי. 

ב‍‍קרב אנשי המקצוע הוצעה הבחנה בין נשיכה להכשה לפי הטכניקה שבה ארס הנחש מוחדר אל גוף הקורבן, כמוסבר באנציקלופדיה 'החי והצומח של ארץ ישראל' ('זוחלים ודוחיים', עמ' 161). לפי ההסבר שם לנחשים המכישים יש שיני ארס מיוחדות בלסת העליונה. שיניים אלו מקופלות בדרך כלל בחלל הפה, ונשלפות ומזדקרות רק כאשר הנחש מתכוון להכיש. בעת ההכשה הנחש פוער את פיו ומכה בלסת העליונה בלבד. לעומת זאת הנחש הנושך תופס את הקורבן או את אחד מאיבריו בפיו, לוחץ בשתי הלסתות ומזריק את הארס תוך כדי נשיכה.

עם זאת גם בלשון המקצועית הולכת ומשתרשת ההבחנה המבוססת על קיומו או אי־קיומו של הארס – כמו שעדכן אותנו לוכד נחשים.

[post_title] => נחש מַכּיש או נושך? [post_excerpt] => ‍‍בלשון ימינו ניכרת העדפה לפועל הִכִּישׁ, אולי בשל ייחודו לנחשים, אך לצד זה יש שימוש גם בנָשַׁךְ – למשל במשחק המילים הידוע "נחש נשך נחש...". [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a0%d7%97%d7%a9-%d7%9e%d6%b7%d7%9b%d6%bc%d7%99%d7%a9-%d7%90%d7%95-%d7%a0%d7%95%d7%a9%d7%9a [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2020-04-09 20:54:09 [post_modified_gmt] => 2020-04-09 17:54:09 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=24002 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

‍‍בלשון ימינו ניכרת העדפה לפועל הִכִּישׁ, אולי בשל ייחודו לנחשים, אך לצד זה יש שימוש גם בנָשַׁךְ – למשל במשחק המילים הידוע "נחש נשך נחש...".
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
גיליון למד לשונך 37

למד לשונך 37

WP_Post Object
(
    [ID] => 62492
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2001-03-14 18:30:05
    [post_date_gmt] => 2001-03-14 16:30:05
    [post_content] => מונחים שאושרו בשנת תש"ס

הערת עדכון: יַיִן רַב־זַנִּי, יין גנרי > יֵין מוּתָג (תשע"ג, 2012).
    [post_title] => למד לשונך 37
    [post_excerpt] => מונחים שאושרו בשנת תש"ס: מוּפִינִים, יַיִן זַנִּי ויַיִן רַב־זַנִּי, מִדְגַּנִּים; על "לשיקה" וקְצֵה הַלֶּחֶם.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%9a-37
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2022-03-29 18:31:45
    [post_modified_gmt] => 2022-03-29 15:31:45
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=62492
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

מונחים שאושרו בשנת תש"ס: מוּפִינִים, יַיִן זַנִּי ויַיִן רַב־זַנִּי, מִדְגַּנִּים; על "לשיקה" וקְצֵה הַלֶּחֶם.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך נְשִׁיכָה ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.01%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>