WP_Post Object
(
    [ID] => 88
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2010-11-07 12:19:17
    [post_date_gmt] => 2010-11-07 10:19:17
    [post_content] => מליאת האקדמיה החליטה לאשר את הצירוף מֵחַ עֶצֶם (לצד לְשַׁד עצם) במשמעות marrow (בישיבתה ביום כ"ד במרחשוון תשע"א, 1 בנובמבר 2010; ישיבה שי"ז).

המונח הרשמי שקבעה האקדמיה בעבר היה לְשַׁד הָעֶצֶם או לְשַׁד הָעֲצָמוֹת. את הצירוף 'לשד עצמות' אנו מוצאים לראשונה אצל מנדלי מוכר ספרים בספרו "בעמק הבכא" (1898): "העכבישים שלנו מוצצים אותנו... מוצצים לשד עצמותינו". מקור המילה לְשַׁד במקרא: "וְהָיָה טַעְמוֹ [של המן] כְּטַעַם לְשַׁד הַשָּׁמֶן" (במדבר יא, ח); "נֶהְפַּךְ לְשַׁדִּי בְּחַרְבֹנֵי קַיִץ" (תהלים לב, ד). פירושה המקובל הוא שומן או לחלוחית. הצירוף 'לשד העצמות' נקבע במילון האנטומיה של האקדמיה (משנת תשי"ז). ואולם בהקשר הרפואי לא קנו להם שביתה בציבור לא הוא ולא הצירוף המקוצר 'לשד העצם' שנקבע במילון למונחי רפואה (פורסם בשנת תשנ"ט).

במילונים של העברית החדשה מצוי הצירוף מוֹחַ עֶצֶם. מקור הצירוף באיוב כא, כד: "עֲטִינָיו מָלְאוּ חָלָב וּמֹחַ עַצְמוֹתָיו יְשֻׁקֶּה". זה גם המקום היחיד במקרא שהמילה 'מוח' באה בו. בלשון חז"ל 'מוח' אינו רק החומר שבעצמות אלא בעיקר החומר (האפור) שבגולגולת, ומכאן נתייחדה המילה 'מוח' יותר ויותר לציון האיבר שבתוך גולגולתנו. ואולם לדעת הרופאים בצירוף 'מוח עצם' יש משום הטעיה, כי על פי הידע הקיים היום יש הבדל מוחלט בין החומר שבגולגולת ובין החומר שבעצמות.

ייתכן שעל רקע התנגדות הרופאים נוצר הצירוף מֵחַ עצם (או 'מֵחַ עצמות') והחל לשמש בציבור ואף במערכת החינוך לפני עשרות שנים, כעולה מעדויות שהגיעו אל האקדמיה. המילה מֵחַ באה במקרא פעמיים (בצורת רבים): "וְרָעוּ כְבָשִׂים כְּדָבְרָם וְחָרְבוֹת מֵחִים גָּרִים יֹאכֵלוּ" (ישעיהו ה, יז), "עֹלוֹת מֵחִים אַעֲלֶה לָּךְ עִם קְטֹרֶת אֵילִים" (תהלים סו, טו). הפירוש המקובל הוא 'בהמות שמנות' או שם תואר מועצם – 'שמֵנים'.

בעת האחרונה עלתה שוב הסוגיה לדיון בוועדה למונחי רפואה של האקדמיה. בקשת הרופאים הייתה לאשר את הצירוף מֵחַ עצם. בעד עמדה זו נטען שבמקרא הן מֵחַ הן מוֹחַ מציינים חומר שומני עשיר, וההבחנה ביניהם היא בצורה בלבד. מכיוון שהמילה מֵחַ אינה חיה בעברית של ימינו בשום מובן אחר, החליטה האקדמיה לאשר את הצירוף 'מֵחַ עצם' (לצד לְשַׁד עצם).
    [post_title] => מֵחַ עצם
    [post_excerpt] => מוֹחַ או מֵחַ? ואולי בכלל לְשַׁד? בתחילה קבעה האקדמיה את המונח לשד העצם. אולם הצירוף לא קנה שביתה בציבור, ובמקומו רווח השימוש ב"מוח עצם". כדי להבחין בין החומר שבתוך גולגולתנו, ובין החומר שבעצמות קיבלה האקדמיה את בקשת הרופאים ואישרה לבסוף את הצירוף 'מֵחַ עצם' (לצד לְשַׁד עצם).
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9e%d7%97-%d7%a2%d7%a6%d7%9d
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2022-08-02 15:41:32
    [post_modified_gmt] => 2022-08-02 12:41:32
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=88
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 9380
    [post_author] => 5
    [post_date] => 2010-11-01 14:49:32
    [post_date_gmt] => 2010-11-01 12:49:32
    [post_content] => 
בישיבת המליאה של האקדמיה ללשון העברית שהייתה ביום שני, כ"ד במרחשוון תשע"א, 1 בנובמבר 2010, אושרו שתי רשימות מונחים ברפואה – רפואת עור (219 מונחים) ומונחים כלליים (כ־40 מונחים); שתי רשימות מונחים בטכנולוגיית המידע – פרק 30: בינה מלאכותית – ראיית מחשב (374 מונחים); פרק 34: בינה מלאכותית – רשתות עֲצַבִּיוֹת (72 מונחים).

במונחים שאושרו ברפואה (ובביולוגיה):

 	
מֵחַ עֶצֶם (ולא "מוח עצם", לצד לְשַׁד עצם);
 	
דַּגֶּנֶת (מחלת הצליאק, במקום כָּרֶסֶת);
 	
רפלקס – גם הֶחְזֵר (כנהוג במערכת הרפואית) וגם הֶגֵּב (בלי ניקוד: היגב).
 	
בהמשך להחלטה על תַּשְׁנִית (מוטציה) אושרו המונחים הנגזרים: מְתַשְׁנֵת (מוּטָגֵן); תֶּשֶׁן (מוּטַנְט)

במונחים שאושרו בטכנולוגיית המידע:
יִשּׂוּמוֹן – widget (תכנית יישום קטנה הנטענת מהשרת על פי דרישה, והמבצעת תפקוד ייעודי במחשב־לקוח. יישומון משמש בדרך כלל להנפשה או לבדיקת תקינות של נתוני קלט; יישומון הוא גם applet).
הרשימות המלאות מתפרסמות באתר מונחי האקדמיה.
    [post_title] => רשימות מונחים חדשות ברפואה ובטכנולוגיית המידע (תשע"א, 2010)
    [post_excerpt] => בישיבת המליאה של האקדמיה ללשון העברית ביום כ"ד במרחשוון תשע"א, 1 בנובמבר 2010, אושרו שתי רשימות מונחים ברפואה – רפואת עור ומונחים כלליים; שתי רשימות מונחים בטכנולוגיית המידע – פרק 30: בינה מלאכותית – ראיית מחשב; פרק 34: בינה מלאכותית – רשתות עֲצַבִּיוֹת.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a8%d7%a9%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%97%d7%99%d7%9d-%d7%97%d7%93%d7%a9%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-%d7%95%d7%91%d7%98%d7%9b%d7%a0%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%92
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-09-09 23:52:58
    [post_modified_gmt] => 2020-09-09 20:52:58
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=9380
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)