הדף בטעינה

על המילה לֵצָן

במילון

 (ללא ניקוד: ליצן)
שורשלוץ
נטייהלֵיצָנית לכל הנטיות

הגדרה

  • שעיסוקו לבַדֵח (בקרקס וכדומה)
  • מכאן: ליצנִי
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

חיוכונים ובמרכז הכיתוב כל המילים השמחות

שמחת פורים: תחפושת, מסכה, ליצן, מגילה

WP_Post Object
(
    [ID] => 1039
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2013-02-17 11:09:00
    [post_date_gmt] => 2013-02-17 09:09:00
    [post_content] => 

תַּחְפֹּשֶׂת

שמחת פורים - 1המילה תחפושת נוצרה כנראה בסוף שנות העשרים או בתחילת שנות השלושים של המאה העשרים. היא חודשה במשקל המילה המקראית תִּלְבֹּשֶׁת, ודומות לה מילים נוספות ובהן תִּסְפֹּרֶת, תִּקְרֹבֶת (לשון חז"ל); תִּגְבֹּרֶת (ימי הביניים); תִּרְכֹּבֶת, תִּסְרֹקֶת, תַּחְמֹשֶׁת (עברית חדשה). הפועל הִתְחַפֵּשׂ מקורו בתנ"ך: "וַיִּתְחַפֵּשׂ שָׁאוּל וַיִּלְבַּשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים" (שמואל א כח, ח). מקובל לקשור אותו אל הפועל חיפש, שכן האדם המתחפש משנה את מראהו וגורם לכך שיחפשו אותו.

רווח השימוש בפועל חִפֵּשׂ במשמעות 'הלביש בתחפושת' (במילונים מוצעים גם הפעלים הֶחְפִּישׂ, תִּחְפֵּשׂ). ההבחנה בין חיפש במשמעות זו ובין חיפש במשמעות הרגילה (סקר ובדק כדי למצוא) תהיה לפי ההקשר.

מַסֵּכָה

שמחת פורים - 2מסכה היא כיסוי לפנים, למשל לצורך תחפושת. בתנ"ך משמשות במשמעות דומה מילים אחרות: "וַיִּתְחַפֵּשׂ בָּאֲפֵר עַל עֵינָיו" (מלכים א כ, לח), "וַיִּתֵּן עַל פָּנָיו מַסְוֶה" (שמות לד, לג). המילה מסכה לקוחה אף היא מן התנ"ך, אך שם משמעה אחר: תבנית יצוקה ממתכת – כגון עֵגֶל מַסֵּכָה, וגם כיסוי: "פְּנֵי הַלּוֹט הַלּוֹט עַל כָּל הָעַמִּים וְהַמַּסֵּכָה הַנְּסוּכָה עַל כָּל הַגּוֹיִם" (ישעיהו כה, ז). ברשימת כלי בית של ועד הלשון משנת תרע"ד (1914) נקבעה המילה מַסֵּכָה לצד המילה שְׂמִיכָה במשמעות "המכסה שמתכסים בו בעת השכיבה" על פי דברי הנביא "כִּי קָצַר הַמַּצָּע מֵהִשְׂתָּרֵעַ וְהַמַּסֵּכָה צָרָה כְּהִתְכַּנֵּס" (ישעיהו כח, כ). את המשמעות המודרנית קיבלה המסכה בשל דמיון הצליל והמשמעות למילה הלועזית mask. המילה מסכה במשמעות זו כלולה במונחי תיאטרון שפרסם ועד הלשון בשנת ת"ש (1940).

לֵצָן

שמחת פורים - 3המילה ליצן לקוחה מספרות חז"ל וביסודה היא נרדפת למילה המקראית לֵץ – אדם קל דעת המרבה לעג ושחוק. ליצן המבדח את הבריות לשם קבלת שכר נזכר כבר בלשונו של רש"י. הלֵץ והלֵצָן קשורים אל הפעלים לָץ, הֵלִיץ והִתְלוֹצֵץ וכן אל השמות לָצוֹן והֲלָצָה. יש הסוברים כי השורש לי"ץ מציין במקורו דיבור ומכאן גם המילה המקראית מֵלִיץ (בראשית מב, כג) שמשמעה מתורגמן. מספרות חז"ל ירשנו גם את ידידיו של הליצן – הלוליין והמוקיון, שמקורם במילים יווניות.

מְגִלָּה

שמחת פורים - 4מגילה היא רצועת קלף גלולה הכתובה או מוכנה לכתיבה. שמה גזור מן השורש גל"ל והיא זהה בצורתה למילים נוספות מגזרת הכפולים: מְסִלָּה (מן סל"ל), מְסִבָּה (מן סב"ב), מְחִלָּה (מן חל"ל, חלל באדמה) ועוד. בספרות חז"ל מגילה סתם היא לרוב מגילת אסתר, ומכאן שמה של מסכת מגילה שעיקר עניינה הלכות קריאת המגילה בפורים. כיום מגילת אסתר עשויה להיות מודפסת בספר, וגם מגילות אחרות אינן בהכרח כתובות על קלף נגלל. בשם מגילה נקראים טקסטים חגיגיים והצהרתיים, כגון מגילת העצמאות, מגילת זכויות האדם.
  [post_title] => שמחת פורים: תחפושת, מסכה, ליצן, מגילה [post_excerpt] => ממתי המילה תחפושת? איך שינתה המסכה את משמעה? מה הקשר בין לץ לליצן? ומה בין מגילת אסתר למגילת העצמאות? [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a9%d7%9e%d7%97%d7%aa-%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%9d [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-12-24 12:45:13 [post_modified_gmt] => 2022-12-24 10:45:13 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=1039 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

ממתי המילה תחפושת? איך שינתה המסכה את משמעה? מה הקשר בין לץ לליצן? ומה בין מגילת אסתר למגילת העצמאות?
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
איור של המפטי דמפטי והכובען המטורף. הכיתוב: ביצה – בייצה או בצה?

הגיית הצירי המלא

WP_Post Object
(
    [ID] => 841
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2011-05-01 12:41:44
    [post_date_gmt] => 2011-05-01 09:41:44
    [post_content] => הצירי המלא – כלומר צירי שאחריו יו"ד, כגון במילים בֵּיצָה, הֵישִׁיר, בְּנֵי (ישראל) – נהגה בפי חלק מדוברי העברית ey. מקורו של הצירי המלא בדו־תנועה (דיפתונג) ay, וכבר בתקופה קדומה הפכה דו־תנועה זו לתנועת e, והיו"ד שייצגה במקור עיצור נשתמרה בכתב ואינה אלא אם קריאה.

במהלך הדורות שבהם לא שימשה העברית בדיבור חי התפתחו כמה מסורות הגייה וכמה שיטות ניקוד של הטקסט המקראי, וכן של טקסטים אחרים: המשנה, המדרש, התפילות וכדומה. חלק מן המסורות הללו התגלגלו אל העברית החדשה, והן משפיעות על דרך ההגייה עד היום הזה.

במסורת ההגייה הספרדית – שממנה בעיקר שאבה העברית החדשה את דרך הגיית התנועות – אין כל הבדל בהגייה בין צירי (מלא או חסר) ובין סגול. ואילו במסורת ההגייה האשכנזית, שהתגבשה בימי הביניים בהשפעת הלשונות הגרמניות, נוצר הבדל בין הגיית הצירי ובין הגיית הסגול: צירי מלא או חסר נהגה ey, ואילו סגול נהגה e.

בראשית המאה העשרים הציע דוד ילין להגות צירי מלא ey (כלומר לבטא את היו"ד), ובכך להבחינו מן הצירי החסר. עם קשר או בלי קשר להצעתו זו, במילים רבות שיש בהן צירי מלא השתרשה ההגייה ey בקרב חלק מן הדוברים, כגון אֵימה, בֵּיצה, זֵיתים, בֵּינוני, מֵידָע, מֵיטָב, אֵילת, אבנֵי (רחוב), הֵיכן, דֵּי, לפנֵי, וכן במילה תֵּשַׁע ובשמות האותיות הֵא ופֵא – שאין בהם יו"ד. עוד רווחת ההגייה ey במילים לֵצָן,[1] מֵצַר ודומיה, ואף מְכָל – שלפי התקן אינן נכתבות ביו"ד. לעומת זאת יש מילים בעלות צירי מלא שרווחת בהן ההגייה e, כגון רֵיק, נהנֵיתי.

אשר להיבט התקני, אומנם בראשית המאה העשרים קבע ועד הלשון את המבטא התקני בעיקר על פי מסורת ההגייה הספרדית הן בתנועות הן בעיצורים. ואולם בפועל ההגייה שהתגבשה אצל רוב הדוברים היא שילוב בין שתי מסורות ההגייה – הספרדית והאשכנזית (מערכת התנועות בעיקר מן המסורת הספרדית ומערכת העיצורים בעיקר מן המסורת האשכנזית). כיום האקדמיה אינה מתערבת בכל הקשור במבטא. מכל מקום סביר שהגיית הצירי בתנועת e (ולא ey) קרובה יותר להגיית הצירי בעברית הקדומה.

__________________________

[1] בגלל הכתיב הרווח ליצן ביו"ד. בכללי הכתיב המלא שנקבעו בשנת תשע"ז החריגה האקדמיה את המילה וקבעה את הכתיב 'ליצן' ביו"ד ככתיב המלא התקני.

  סרטון על הגיית הצירי שהופק לכבוד יום העברית תשפ"א: [embed]https://www.youtube.com/watch?v=A1ZumBMUn7k[/embed]

[post_title] => הגיית הצירי המלא [post_excerpt] => כיום האקדמיה אינה מתערבת בכל הקשור במבטא. מכל מקום סביר שהגיית הצירי בתנועת e (ולא ey) קרובה יותר להגיית הצירי בעברית הקדומה. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%94%d7%92%d7%99%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%a6%d7%99%d7%a8%d7%99-%d7%94%d7%9e%d7%9c%d7%90 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-09-30 00:13:33 [post_modified_gmt] => 2022-09-29 21:13:33 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=841 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

כיום האקדמיה אינה מתערבת בכל הקשור במבטא. מכל מקום סביר שהגיית הצירי בתנועת e (ולא ey) קרובה יותר להגיית הצירי בעברית הקדומה.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך לֵצָן ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.01%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>