הדף בטעינה

על המילה כְּנֶסֶת

במילון

 (ללא ניקוד: כנסת)
מיןנקבה
שורשכנס
נטייהכְּנָסוֹת וגם כְּנֵסִיּוֹת (ספרותי) לכל הנטיות

הגדרה

  • אסֵפה, התוועדוּת

צירופים

    לכל הצירופים
    על יסוד מילון ההווה

    בתשובות באתר

    יחיד ורבים

    בתי כנסת ובתי כנסיות

    שתי צורות הרבים 'בתי כנסת' ו'בתי כנסיות' הן תקניות. הראשונה עולה בקנה אחד עם דרך הריבוי הרגילה של צירופי הסמיכות, ואילו השנייה משמשת בעיקר בלשון הגבוהה ובספרות.
    המשך קריאה >>
    איור של ילדה עם מצלמה עומדת לפני רחבת הכנסת

    עברית ממשכן הכנסת

    השם כְּנֶסֶת נקבע במושב הפתיחה של האספה המכוננת כחצי שנה לאחר קוּם המדינה על פי כנסת הגדולה – אספת החכמים שהנהיגה את העם היהודי בראשית ימי הבית השני.
    המשך קריאה >>
    התרומה של העברית לשפות העולם - הללויה, אמן, שבת, עדן, גיהנום

    מילים עבריות בלשונות אירופה

    WP_Post Object
    (
        [ID] => 50349
        [post_author] => 21
        [post_date] => 2021-04-12 12:10:26
        [post_date_gmt] => 2021-04-12 09:10:26
        [post_content] => כידוע הלשון העברית משופעת במילים מלשונות זרות. פחות מזה ידוע על תרומתה של העברית למילונן של לשונות אחרות. במרוצת הדורות חדרו מילים עבריות לרבות מלשונות העולם, ובעיקר ללשונות אירופה. בדרך כלל אין מדובר בשאילה ישירה, אלא בתיווכם של שניים: תרגומי המקרא הקדומים ליוונית וללטינית ומאוחר יותר לשון קהילות יהודי אירופה, ובראשן היידיש.
    
    מילים עתיקות
    
    איננו יודעים די על מילים שנשאלו מעברית ללשונות אירופה בעת העתיקה, ואולם אין ספק שמילים שמיות (שמוכרות גם מן העברית המקראית) נקלטו ביוונית העתיקה (או בלהגים שקדמו לה) הודות לקשרי מסחר עם יורדי הים הכנענים הפניקים. כך למשל המילה חָרוּץ שמופיעה בשירה המקראית היא המילה הרגילה בפניקית לציון 'זהב'. מילה זו התגלגלה בימי קדם ליוונית, ועד ימינו זהב ביוונית הוא χρυσός (בתעתיק chrysós). בתנ"ך באה המילה כֻּתֹּנֶת ועניינה בגד עשוי פשתים. השורש כת"ן משמש בהוראת 'פשתן' בפניקית ובלשונות שמיות אחרות, ואף הוא התגלגל ליוונית בצורה χιτών (בתעתיק chitón).[1] מילה שמית אחרת מתחום המסחר היא עֵרָבוֹן – ἀρραβών (בתעתיק arrabón).
    
    מן התרגומים
    
    הכנסייה הנוצרית אימצה את שני התרגומים הקדומים, את תרגום השבעים ליוונית ובעיקר את הוולגטה ללטינית, וכך מתחום התפילה והפולחן הנוצריים מוכרות המילים העבריות אמן, סלה, הללויה, הושע־נא, מָן, שבּת, יובֵל, עדן, גיהינום, שרפים, כרובים, לווייתן, בהמות, שטן, משיח, תופת, הר מגידו (ארמגדון). מילים אלו הגיעו גם לחלק מלשונות אפריקה המודרניות שרבים מדובריהן נוצרים.
    
    נתמקד אפוא בכמה מהן.
    
    המילה שבּת לציון יום המנוחה היהודי – באנגלית sabbath או sabbat, בגרמנית Sabbat, בצרפתית: sabbat, ברוסית Суббота (בתעתיק subbota),[2] בפולנית sobota, ביוונית σάββατο, באיטלקית sabbato, בספרדית sábado, בפורטוגלית sabado ועוד. ברוב הלשונות הללו זו המילה הכללית לציון היום השביעי. בלשונות שבהן משמשות מילים אחרות, כגון samedi בצרפתית ו־Samstag בגרמנית, אף הן התגלגלו מן המילה העברית: היסוד sam- לקוח מהמילה הלטינית sambatum, אחד ההֶגוונים של המילה שבּת. מילה זו מוכרת לדוברי העברית משמו של הנהר האגדי סַמְבַּטְיוֹן (גם סבטיון או סנבטיון): על פי המסופר בתלמוד היה הנהר משליך מתוכו אבנים במשך השבוע ונח בשבת.[3]
    
    יש הטוענים כי שמות ימות השבוע בפורטוגלית הושפעו מן העברית המקראית: הימים שני–שישי נקראים במספרים סודרים, כמו בעברית: Segunda feira, Terça feira וכן הלאה.
    
    המילים לווייתן ובהמות (כצורת יחיד) מציינות בעברית המקראית, ובעקבות התרגומים גם בספרות הנוצרית, יצורים מיתיים או בעלי חיים אדירי־ממדים.[4] בימינו משמשת ברוסית המילה Бегемот  (בתעתיק begemot) לציון 'היפופוטם'. המילה Манна (בתעתיק manna), היינו מָן, מזונם של בני ישראל במדבר, ברוסית היא 'סולת'.
    
    בתיווך תרגומי המקרא נתקבלו גם השמות המדעיים לצמחים שנזכרים בתנ"ך דוגמת מור (Myrrha) ורותם (Retama). כמו כן שמות פרטיים בין־לאומיים רבים התגלגלו משמות מקראיים, אבל בהקשר הכללי כדאי להזכיר את מתושלח (Methuselah) שמשמש בלשון הדיבור באנגלית (וגם בעברית) במשמעות 'אדם זקן מאוד', על שום מניין שנותיו הגבוה ביותר בתנ"ך.
    
    מן היידיש והלדינו
    
    מגע הדוק בין יידיש לרבות מלשונות צפון אירופה הביא לקליטתן של מילים עבריות בלשונות אלו, בעיקר מהווי החיים היהודי כגון כשר, רבי, גוי, טרפה, מזל, אבל גם גנב, חוצפה, משוגע וצרות. ואולם מידת קליטתן תחומה בדרך כלל לזמנים ולמקומות מסוימים. עם זאת פה ושם אפשר למצוא גם בימינו מילים עבריות שנותרו בהן. הינה כמה דוגמאות. באנגלית: מבין (maven) ככינוי למומחה וחלה (challah) שהפכה מאכל פופולרי גם באוכלוסייה הכללית. בגרמנית: תוהו ובוהו (Tohuwabohu) במובן 'מהומה', ושמירה בביטוי Schmiere stehen, היינו 'לעמוד על המשמר'. בהולנדית, בעיקר בלשון המדוברת: חבר (Gabber), חכם (Goochem) ובעל בית (Bolleboos) ככינוי לילד נבון.[5] מן הלדינו נטמעה בספרדית המילים מלשין (malsín), גם במובן 'מכפיש'.
    
    מן העברית הישראלית 
    
    תרומתה של העברית הישראלית בהקשר הזה דלה למדי – בעטייה של היחלשות ההשפעות הדדיות בין לשונות בדורות האחרונים ושלטנותה של האנגלית כלשון מקשרת. כך או כך, זיקתן של מילים דוגמת קיבוץ או כנסת[6] למקורן העברי ברורה. בלשון המקצועית בתחומים אחדים אפשר למצוא מונחים הלקוחים מעברית: בגאולוגיה את מכתש (makhtesh), באומנויות הלחימה את קרב מגע (Krav Maga) ובביולוגיה את מגינים (magainins), מונח שקשור במערכת החיסונית.[7] המילה אולפן (wlpan) משמשת בוולשית במשמעות דומה, וממנה גם הפועל wlpaneiddio במובן 'למד באולפן'.
    
    __________________________________________________
    

    [1] אל לשונות אירופה המודרניות הגיעה המילה השמית ככל הנראה בימי הביניים בתיווך הערבית. כך אנו מכירים את cotone באיטלקית, algodón בספרדית וכמובן coton בצרפתית ו־cotton באנגלית. דומה במקצת הוא גורלה של המילה חָרוּב שמִן הערבית הגיעה ללשונות אגן הים התיכון: caroube בצרפתית ו־carruba באיטלקית, ומכאן לאנגלית – carob.

    [2] סוּבּוֹטניקים (ברוסית Субботники) הוא כינויים של בני קהילה נוצרית ממקומות שונים בברית המועצות ששימרו או אימצו מנהגים יהודיים, ובעיקר שמירת שבת.

    [3] בתיווך הלטינית נגזרה המילה Saturday באנגלית משמו של כוכב הלכת השישי (והשביעי בימי קדם) במערכת השמש סָטוּרְן (Saturn, ובלטינית Saturnus). ייתכן שגם שמו העברי – שבתאי (או שבתי) – ניתן לו מסיבה זו.

    [4] מסורת זו נקלטה בנצרות ויש לה הדים בספרות האגדה החז"לית: "כל מה שברא הקב"ה בעולמו – זכר ונקבה בראם. אף 'לויתן נחש בריח' ו'לויתן נחש עקלתון' זכר ונקבה בראם ואלמלי נזקקין זה לזה מחריבין כל העולם כולו... ואף 'בהמות בהררי אלף' זכר ונקבה בראם ואלמלי נזקקין זה לזה מחריבין כל העולם..." (בבלי בבא בתרא עד ע"ב).

    [5] לא נכללו ברשומה זו מילים עבריות רבות מן היידיש בלשון המלאכותית הידועה בשם Rotwelsch, ששימשה פושעים באירופה בעיקר במאה ה־19.

    [6] כשם שדוברי עברית מכנים בשם רייכסטג (Reichstag) את מקום מושבו של בית הנבחרים בגרמניה (הבונדסטאג).

    [7] לעיתים התמונה מורכבת יותר. המילה המקראית שיבולת (shiboleth) למשל אומצה בלשונות אירופה לציון אמצעי לזיהוי השתייכות לשונית של דובר (על סמך הסיפור המקראי הנודע על בני אפרים שהתקשו בהגיית המילה שיבולת), וחזרה במשמעות זו לעברית המודרנית כמונח מתחום הבלשנות.

    [post_title] => מילים עבריות בלשונות אירופה [post_excerpt] => במרוצת הדורות חדרו מילים עבריות לרבות מלשונות העולם, ובעיקר ללשונות אירופה. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%94 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2024-02-06 13:03:05 [post_modified_gmt] => 2024-02-06 11:03:05 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=50349 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

    במרוצת הדורות חדרו מילים עבריות לרבות מלשונות העולם, ובעיקר ללשונות אירופה.
    המשך קריאה >> המשך קריאה >>
    סיפורי מילים

    כנסייה

    WP_Post Object
    (
        [ID] => 35237
        [post_author] => 21
        [post_date] => 2019-05-30 13:29:40
        [post_date_gmt] => 2019-05-30 10:29:40
        [post_content] => המילה כְּנֵסִיָּה עולה בספרות חז"ל במשמעות 'כינוס, 'אספה': "כל כנסייה שהיא לשם שמים סופה להתקיים ושאינה לשם שמים אין סופה להתקיים" (אבות ד, יא).[1]
    
    עד סוף המאה השמונה עשרה שימשה המילה כנסייה לצד המילה כְּנֶסֶת הן תמורת אספה או התכנסות בעלות צביון מיוחד הן תמורת בית תפילה יהודי. במשמעות האחרונה שימש לרוב הצירוף בתי כנסיות – הנוהג גם הוא בלשון חכמים (במשמעות בתי כנסת) – אך לעיתים כנסיות בלבד, לדוגמה: "וכמה מנהגי תפִלות בכנסיות שכלם נכוחות" (מתשובות האיי גאון בר' שרירא, תחילת המאה ה־11).
    

    כנסייה במשמעות רפובליקה

    הסופרים העבריים מסוף המאה השמונה עשרה החלו להשתמש במילה כנסייה תמורת רפובליקה: "אגוז מוסקאטי (מוסקאטן נוס) גדל רק באי (מאלוקי) בהודו מזרחי' אשר לכנסית האלאנדי (רעפובליק האלאנד)" (ברוך לינדא, ראשית לימודים א, 1788). הקשר בין השניים ברור – רפובליקה היא צורת ממשל שבה השלטון אינו עובר בירושה אלא נתון לבחירת העם, ונציגיו הם שעומדים בראש. כך מסביר ר' מרדכי אהרן גינצבורג (רמא"ג) בספרו תולדות בני האדם (1835): "מדינה מתנהגת בעצת העם על פי רוב הדעות תקרא בשם ממשלת העם (Demokratie) או כנסיה (Republik)". היו שנתנו את הכינוי כנסייה גם לישויות מדיניות שאינן רפובליקות, לרוב כאשר מאפיינת אותן התאגדות חופשית של הציבור: "כנסיות בני הברית" [=ארצות הברית], "כנסית מאסאכוזעטס" [= מסצ'וסטס] (יששכר בער גורדון, שבילי עולם חדש, 1870).

    איך נקשרה המילה כנסייה לעולם הנוצרי?

    נראה שביסוד הקשר הזה עומדת המילה הלועזית ecclesia. מקורה ביוונית – ἐκκλησία – ולאורך הדורות שימשה בכמה וכמה הקשרים שעניינם 'התכנסות', 'אספה'. ביוון העתיקה היא ציינה 'אספת עם'. יששכר בער שלזינגר השתמש במילה כנסייה לתרגום מונח זה בהקשר היווני במאמרו על פיתגורס (ביכורי העתים יא, 1830). דוגמה נוספת לשימוש במילה כנסייה כנגד המילה ecclesia נמצא במאמר מאת ר' נחמן קרוכמל (רנ"ק):
    עוד השערה אחת נעיר בזה, הגם כי מרופה היא בידנו; וזה כי במקרא היוונית של היהודים היוונים [תרגום השבעים], שכבר זכרנוה בקודם, מכונה ספר זה [קהלת] בשם עקקלעזיאסטעס, וכנסת בלשון יווני עקקלעזיא; והנה קראו לספר על שם מחברו, היינו, אחד מבעלי הכנסיה [כלומר מאנשי כנסת הגדולה]. (מאמר בכתב העת כרם חמד ה, 1841; כונס בספרו מורה נבוכי הזמן, 1851)
    זיקה זו בין 'כנסייה' ל־ecclesia הכשירה אותה לשמש גם במשמעות שקיבלה המילה ecclesia מראשית הנצרות – קהילת המאמינים ומקום התפילה. ואומנם במאה התשע עשרה אנו מוצאים לראשונה את הקישור בין כנסייה לקהילת מאמינים נוצרית: "הכנסיה הנוצרית היונית בירושלים" (יצחק בער לוינזון, אפס דמים, 1837); "כנסיית האוונגלי" ו"כנסיית הקאטולי" (המגיד בעריכת אליעזר ליפמן זילברמן, 1857) ועוד. עם זאת באותה העת המילה כנסייה כשלעצמה המשיכה לשמש בהקשרים כלליים ולא נתפסה כמיוחדת לקהילות הנוצריות. אצל שלום יעקב אברמוביץ' (מנדלי מוכר ספרים) אפשר למצוא לראשונה שימוש במילה כנסייה כשלעצמה כנגד Kirche (בגרמנית; המונח המקביל ל-Church) – הן בהוראת קהילת המאמינים הן בהוראת בית התפילה. כך תרגם מנדלי מן המקור הגרמני בספרו תולדות הטבע א (1862): "חלק אחד מן השלל והמלקוח ישא לו המלך, חלק שני תקח לה הכנסיה (קירכע), ואת החלק השלישי יחצו הצידים ביניהם"; "אמנם את העורות יתנו אל הכנסיה (קירכע) כי כן דבר הדת". ולציון בית התפילה הנוצרי עצמו: "הנשים באהל (נאננען) מכנסיה סט. אנטאינע" (שם). מנדלי הוסיף להשתמש כך ב'כנסיה' בכמה מספריו הבאים, לרבות תמורת Церковь הרוסית (המקבילה ל־Kirche ול־ churchהאנגלית), ובעקבותיו הלכו חיבורים רבים בשלהי המאה התשע עשרה.

    המילה כנסייה במאה העשרים

    לקראת סוף המאה התשע עשרה ותחילת המאה העשרים הולך ופוחת השימוש במילה כנסייה תמורת רפובליקה (בן־יהודה ביקש לחדש תמורתה את החלופה העברית קְהִלִּיָּה). אך לצד זאת זכתה לעדנה מחודשת ההוראה 'אספה' של ציבור, ובייחוד של נבחריו (תמורת 'קונגרס'), כגון "הכנסייה הארצישראלית הראשונה", גוף דמוי פרלמנט מייסודו של מנחם אוסישקין, שהתכנסה באוגוסט 1903, "כנסית התאחדות עורכי־הדין בין הלאומית" (דאר היום, 1926), "כנסית ההתאחדות העולמית של צעירים עבריים" (הארץ, 1926) ו'הכנסייה הגדולה' של אגודת ישראל שהתכנסה תחת שם זה עד סוף שנות השבעים. הופעתה המחודשת של המילה החז"לית ועידה בשנות העשרה של המאה העשרים והתייחדותה של 'כנסת' להקשרים מדיניים וציבוריים בארץ ישראל דחקו בהדרגה את השימוש ב'כנסייה' בהוראת 'קונגרס'. נראה שהשימוש בכנסייה לציון בית תפילה נוצרי הלך ותפס את מקומו למן ראשית שנות השלושים. אל המילון העברי המשמעות הזאת הגיעה רק ב"מלון חדש" של אבן־שושן משנות החמישים. ב"מלון עברי" מאת יהודה גור שפורסם בשנת תש"ו (1946) המשמעות הזאת עדיין אינה מתועדת. כיום כנסייה היא בעיקר בית תפילה של נוצרים, וגם צורת הרבים כנסיות רגילה במשמעות זו.

    * * *

    לפנינו דוגמה מעניינת לתהליך שבו מילה כללית מן העברית הקלסית התגלגלה לשימוש ייחודי בעת החדשה. סופרי העברית המתחדשת חיפשו מונח עברי פנוי וזמין תמורת מונחים לועזיים המביעים רעיון דומה (רפובליקה, קונגרס, אקלזיה), אך ב'תחרות' על משמעות המילה גברה הכנסייה כתמורה הרווחת ל־Church. תרמו לכך בין השאר הופעתן של מילים עבריות נוספות תמורת רפובליקה וקונגרס ובידול המשמעות בין 'כנסייה' ובין "תאומתה" הוותיקה 'כנסת'. מובן כי התקבלותן ההדרגתית של הוראות אלה והתייחדותה של כנסייה להן בלבד לא היו מתחוללות לולא ציבור הדוברים היה נכון לאמץ את המעבר.  

    כתבו: ויקי טפליצקי בן־סעדון ונריה ריבלין

    _______________________

    [1] המילה כנסייה נוצרה בגזירה לאחור מצורת הרבים כנסיות – שהיא צורת הרבים של כנסת. על כך ראו כאן.

    [post_title] => כנסייה [post_excerpt] => עד סוף המאה השמונה עשרה שימשה המילה כְּנֵסִיָּה לצד המילה כְּנֶסֶת הן תמורת אספה או התכנסות בעלות צביון מיוחד הן תמורת בית תפילה יהודי. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9b%d7%a0%d7%a1%d7%99%d7%99%d7%94 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-01-06 14:49:09 [post_modified_gmt] => 2022-01-06 12:49:09 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=35237 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

    עד סוף המאה השמונה עשרה שימשה המילה כְּנֵסִיָּה לצד המילה כְּנֶסֶת הן תמורת אספה או התכנסות בעלות צביון מיוחד הן תמורת בית תפילה יהודי.
    המשך קריאה >> המשך קריאה >>
    שני ילדים מעל קלפי והכיתוב: לכו להצביע

    לקראת הבחירות

    WP_Post Object
    (
        [ID] => 5467
        [post_author] => 21
        [post_date] => 2013-01-20 09:31:59
        [post_date_gmt] => 2013-01-20 07:31:59
        [post_content] => 

    יחדה ונגדה, שדולה, מצע, אחריות דיווח או אחריותיות

    יַחְדָּה ונֶגְדָּה (קואליציה ואופוזיציה)

    יחדה – מן המילה יַחַד – מציינת את המפלגות המקימות יחד את הממשלה (קואליציה). נגדה – מן המילה נֶגֶד – מציינת את המפלגות המתנגדות לממשלה (אופוזיציה). המונחים יחדה ונגדה מצטרפים אל מונחים רבים בתחום הממשל והשלטון שהם על טהרת העברית: ממשלה, שר, משרד (ממשלתי), לשכה, נשיא, נגיד, כנסת, מפלגה, סיעה, חקיקה, חוקה, תקנות, רָשות, משטר, מִנהל, בחירות, תעמולה, הצבעה, כהונה, מינוי, מדיניות, ריבונות, אזרחות ועוד. את המונחים יחדה ונגדה קבעה האקדמיה ללשון העברית בשנת תשס"ו (2006).

    שְׁדֻלָּה (לובי)

    שדולה היא קבוצת אנשים המשדלת בעלי תפקידים ואנשי ציבור, כגון בכנסת ובממשלה, לתמוך ולסייע בקידום עניין מסוים או גוף מסוים. שדולה של חברי כנסת היא שדולת בית או שדולת פְּנִים (caucus). חבר בשדולה הוא שַׁדְלָן (לוביסט). הפועל שִׁדֵּל מוכר מספרות חז"ל: "גלוי וידוע היה לפני מי שאמר והיה העולם שאדם מכבד את אמו יותר מאביו. מפני שהיא משדלתו בדברים..." (מכילתא דרבי ישמעאל). 'משדלתו' – מפתה אותו ומדברת על לבו. פועל נוסף, גם הוא מספרות חז"ל, הוא הִשְׁתַּדֵּל – טרח ועמל להשגת הדבר (חוקרים סבורים שאינו קשור ביסודו אל שִׁדֵּל). פועל זה הוליד את השתדלנים – עסקנים שהיו משתדלים אצל בעלי שררה לטובת שולחיהם בקהילות ישראל בגולה. במונחים שדולה ושדלן חברו יחד שתי המשמעויות: השידול וההשתדלות. את המונחים שדולה ושדלן קבעה האקדמיה ללשון העברית בשנת תשמ"א (1981).

    מַצָּע

    מצע של מפלגה מציע את עקרונותיה ואת הפעולות שבכוונתה לקדם בתחומים שונים, כגון חינוך, כלכלה, מדיניות חוץ וביטחון. המילה מצע מתועדת במשמעות זו משנות העשרים של המאה העשרים. מצע ביסודו הוא דבר שפורסים כדי להשתרע עליו: "כִּי קָצַר הַמַּצָּע מֵהִשְׂתָּרֵעַ" (ישעיהו כח, כ). מכאן מצעים במשמעות כלי מיטה (בספרות חז"ל: מצעות). מצע הוא גם שכבה המשמשת בסיס בבנייה (bedding) כגון מצע חול בסלילת כביש. המילה מצע בהקשר הפוליטי מתאימה לשתי המילים המקבילות בלשונות אירופה: פלטפורמה ופרוגרמה. פלטפורמה היא תשתית ובסיס כמשמעות היסודית של מצע, ופרוגרמה היא תכנית או הַצָּעָה (הגזורה מאותו השורש של מצע).

    אַחְרָיוּת דִּוּוּחַ או אַחְרָיוּתִיּוּת (accountability)

    המונח מציין את חובתם של בעלי תפקידים, בעיקר במוסדות השלטון, לתת לציבור דין וחשבון על פעולותיהם ולשאת באחריות לתוצאות הפעולות האלה. המונח נדון כמה וכמה פעמים במליאת האקדמיה. בשנת תשנ"ה (1995) נקבעה החלופה אַחְרָיוּת דִּוּוּחַ. לצד קביעה זו החל להשתרש בציבור חידושו של פרופ' משה נגבי ע"ה אַחְרָיוּתִיּוּת. באקדמיה העדיפו שלא לאשרו בשל צורת המילה שבה מגובבת הסיומת ־יוּת פעמיים וכן משום שאין בו רכיב הדיווח. ואולם לבקשת הוועדה למונחי מדע המדינה אושר מונח זה במליאת האקדמיה בשנת תשפ"ב (2022). הבסיס לשתי החלופות העבריות הוא המילה אחריות המוכרת לנו מלשון חז"ל. אחריות היא השם המופשט מן המילה אַחְרַאי, וזו קשורה למילה אַחַר: "כי האחראי כמו עומד מאחרי האיש או הדבר שאחריותו עליו" (בן־יהודה). המילה דיווח נוצרה מראשי התיבות דּוּ"חַ (או דּוּחַ) – קיצור של הצירוף דִּין וְחֶשְׁבּוֹן הלקוח גם הוא מלשון חז"ל: "דע מאין באת ולאן אתה הולך ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון" (משנה אבות ג, א). [post_title] => לקראת הבחירות [post_excerpt] => זכרו: מי שמצביע – משפיע! ומי שבוחר בחלופות עבריות במקום המילים הלועזיות גם הוא משפיע – על העברית! על המונחים יחדה ונגדה, שדולה, מצע ואחריות דיווח או אחריותיות. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9c%d7%a7%d7%a8%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%91%d7%97%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2024-02-28 14:11:23 [post_modified_gmt] => 2024-02-28 12:11:23 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5467 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

    זכרו: מי שמצביע – משפיע! ומי שבוחר בחלופות עבריות במקום המילים הלועזיות גם הוא משפיע – על העברית! על המונחים יחדה ונגדה, שדולה, מצע ואחריות דיווח או אחריותיות.
    המשך קריאה >> המשך קריאה >>

    במבט היסטורי

    שכיחות הערך כְּנֶסֶת ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
    שכיחות 1=0.1%
    • 1
    • 0.9
    • 0.8
    • 0.7
    • 0.6
    • 0.5
    • 0.4
    • 0.3
    • 0.2
    • 0.1
    • 0
    • 200- עד 0
    • 0 עד 300
    • 300 עד 600
    • 600 עד 800
    • 800 עד 1100
    • 1100 עד 1300
    • 1300 עד 1500
    • 1500 עד 1750
    • 1750 עד 1918
    • 1919 ואילך
    לצפייה במובאות >>