הדף בטעינה

על המילה טִיט

במילון

 (ללא ניקוד: טיט)
מיןזכר
שורשטיט/טוט

הגדרה

  • תערובת חומר במים ובחול לעשיית כלים או לבֵנים
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

איור של מטאטא שמטאטא את הכיתוב: איך מטאטאים בעברית?

איך מטאטאים בעברית?

WP_Post Object
(
    [ID] => 9297
    [post_author] => 4
    [post_date] => 2015-04-01 09:55:21
    [post_date_gmt] => 2015-04-01 06:55:21
    [post_content] => 

המטאטא והיעה הם מכְּלֵי הניקוי השימושיים ביותר בכל בית, ואנו נשאלים לעיתים על מקור שמותיהם ועל הפעלים הקשורים בהם.

מטאטא

המילה מַטְאֲטֵא מופיעה בתנ"ך פעם אחת בלבד – בנבואת פורענות על ממלכת בבל: "וְהִכְרַתִּי לְבָבֶל שֵׁם וּשְׁאָר וְנִין וָנֶכֶד... וְטֵאטֵאתִיהָ בְּמַטְאֲטֵא הַשְׁמֵד נְאֻם ה' צְבָאוֹת" (ישעיהו יד, כב–כג). זיהויו של המטאטא עם הכלי המוכר לנו כיום בשם זה מקובל מאוד, ומוכר כבר מספרות חז"ל (ראו בנספח). יש שהציעו לקשור את השורש המרובע טאט"א אל המילה טִיט: כשם שבלשון חז"ל הפועל דִּשֵּׁן מציין את סילוק הדשן מן המזבח, אפשר שהפועל לטאטא ציין ביסודו את סילוק הטיט ומכאן ניקוי של אבק וכדומה.

טיאטא וטיאט

בפסוק מישעיהו ראינו את הפועל טֵאטֵא – בצירי ובאל"ף נחה. אך בלשון ימינו רווחת ההגייה בתנועת i בטי"ת הראשונה. לפיכך קבעה האקדמיה את הניקוד על דרך השלמים: טִאְטֵא או טִאֲטֵא (בלי ניקוד טיאטא). שם הפעולה הוא טִאְטוּא או טִאֲטוּא (בלי ניקוד טיאטוא).

לצד אלו קיים הפועל המקביל טֵאֵט (בלי ניקוד טיאט). הפועל נוצר בפיוט הארץ־ישראלי הקדום על ידי קיצור השורש המרובע טאט"א. הפועל טיאט משמש בלשון ימי הביניים, למשל בפירוש רש"י לתורה ולתלמוד. בעברית בת ימינו שבנו לטאטא את הבית כבמקרא, אך הפועל טיאט עודנו חי בלשון הספרות.

כיבוד הבית

בלשון חז"ל לא טיאטאו את הבית אלא כיבדו אותו: "בית שמאי אומרים מכבדין את הבית ואחר כך נוטלים לידים, ובית הלל אומרים נוטלין לידים ואחר כך מכבדין את הבית" (משנה ברכות ח, ד). יש המשערים שכיבד במשמע 'טיאטא' קשור לכבוד ומשמעו היסודי "נהג כבוד במקום על ידי שניקה וסידר אותו" (אבן־שושן). אך מקובל יותר לקשור זאת למילה מַכְבֶּדֶת (או מַכְבֵּד) הנזכרת כמה פעמים בספרות חז"ל במשמעות 'מטאטא'. מכבדת היא ביסודה ענף התמר שעליו יש פרחים ואחר כך פירות, ונראה שבימי חז"ל היא שימשה מטאטא. הענף הזה נקרא מכבדת אולי על שום היותו כבד מפירות. הפועל כיבד במשמעות 'טיאטא' משמש עד היום בלשון הספרותית.

יעה

כמו המטאטא, גם המילה יָעֶה התגלגלה אלינו מן המקרא. צורת הרבים יָעִים נזכרת כמה פעמים בתיאור כלי המשכן והמקדש: "וַיַּעַשׂ אֶת כָּל כְּלֵי הַמִּזְבֵּחַ: אֶת הַסִּירֹת וְאֶת הַיָּעִים וְאֶת הַמִּזְרָקֹת אֶת הַמִּזְלָגֹת וְאֶת הַמַּחְתֹּת..." (שמות לח, ג). לפי אונקלוס, רש"י ואחרים 'יעים' הם מגרפות שהסירו בהן את הדשן מעל המזבח. גם לפי פרשנויות אחרות מדובר בכלי כלשהו לסילוק פסולת או גחלים, למשל אֵת או מטאטא. בספרות ההשכלה השתמשו במילה יעה בעיקר במשמע 'אֵת', ובימינו התקבע המשמע 'כף לאיסוף אשפה או פסולת'. ממילונים ישנים אפשר ללמוד שהייתה בעבר התרוצצות בין הצורות יָעֶה ויָעָה, ובמחקר המקרא אף יש ששחזרו את צורת היחיד יָע. בנבואת ישעיהו נזכר הפועל יָעָה שמשמעו כנראה 'גרף': "וְיָעָה בָרָד מַחְסֵה כָזָב, וְסֵתֶר מַיִם יִשְׁטֹפוּ" (כח, יז). בלשונות שמיות אחדות יש שורשים מקבילים שמשמעם 'שטף', ובערבית השורש וע"י מציין בין השאר איסוף.

נספח: לא ידעו חכמים מהו מטאטא

על פי המסופר בתלמוד הבבלי לא ידעו חכמים את פירוש הכתוב "וְטֵאטֵאתִיהָ בְּמַטְאֲטֵא הַשְׁמֵד", והצליחו להבינו בזכות שפחתו של רבי, הוא רבי יהודה הנשיא:

לא הוו ידעי רבנן מאי "וטאטאתיה במטאטא השמד". יומא חד שמעוה לאמתא דבי רבי דהוות אמרה לחבירתה: "שקולי טאטיתא וטאטי ביתא" [לא היו יודעים חכמים מהו "וטאטאתיה במטאטא השמד". יום אחד שמעו את השפחה של בית רבי שהייתה אומרת לחברתה: 'קחי מטאטא וטאטאי את הבית"].

סיפור זה מובא בתלמוד הבבלי פעמיים (ראש השנה כו ע"ב, מגילה יח ע"א), ובשתיהן הוא משולב ברצף סיפורים על מילים שלמדו חכמים מפי שפחתו של רבי: הם לא הכירו את הצמח חֲלַגְלוֹגוֹת הנזכר במשנה, עד ששמעוה אומרת לאדם שהתפזרו החלגלוגות שנשא "עד מתי אתה מפזר חלגלוגותיך"; הם לא ידעו את פירוש המילה "סירוגין" שבהלכות קריאת מגילה, עד שכאשר נכנסו לבית רבי קבוצות־קבוצות שאלה אותם "עד מתי אתם נכנסין סירוגין סירוגין"; הם לא הבינו את הפסוק "סַלְסְלֶהָ וּתְרוֹמְמֶךָּ", עד ששמעוה אומרת לאדם שהיפך בשערו "עד מתי אתה מסלסל בשערך".

סיפורים אלו אהובים על שוחרי העברית, כי הם מדגימים איך יישם רבי את העדפתו לשפה העברית על פני הארמית – העדפה המוכרת מאמרתו "בארץ ישראל לשון סורסי למה? או לשון הקדש או לשון יונית" (בבלי ב"ק פג ע"א; סוטה מט ע"ב), כלומר בארץ ישראל אין צורך בארמית, כי מוטב שהיהודים ידברו בינם לבין עצמם עברית ואילו עם אחרים הם ממילא מדברים יוונית. בביתו של רבי אכן דיברו עברית, ולכן שפחתו ידעה את פירושן של מילים עבריות טוב יותר מחכמים.

אך במילה 'מטאטא' – שלא כבשאר המילים שבסיפור – דברי השפחה מובאים בארמית: "שקולי טאטיתא וטאטי ביתא". וכבר הראה אליעזר בן־יהודה במבוא הגדול למילונו שחז"ל השתדלו מאוד למסור דברים בלשונם המקורית – אם עברית ואם ארמית. נראה שיש בזה חיזוק להשערת חוקרי התלמוד כי הגרסה המקורית של הסיפור היא זו שבתלמוד הירושלמי (מגילה ב:ב, עג ע"א). לפי המסופר שם באו חכמים לרבי לשואלו שלוש שאלות: מה פירוש 'סירוגין', מה פירוש 'חלגלוגות', והאם מכריעים מי גדול ממי על פי הגיל או על פי החוכמה. אך בטרם הגיעו אליו קיבלו מענה משפחתו: היא הורתה להם להיכנס לפי גילם, שאלה אותם "עד מתי אתם נכנסים סירוגין סירוגין", ואמרה לאחד מהם "נתפזרו חלגלוגותיך" וביקשה משכנתה מטאטא כדי לאספן. ייתכן אפוא שהמילה 'מטאטא' השתרבבה לרצף הסיפורים שבתלמוד הבבלי בגלל טיאטוא החלגלוגות, ולא מפני שלא ידעו את פירושה. על פי זה בהקשר המקורי לא הייתה חשיבות לציטוט המדויק של הדברים בעניין המטאטא, ולכן הם נמסרו בארמית, היא לשון התלמוד.

[post_title] => איך מטאטאים בעברית? [post_excerpt] => המטאטא והיעה הם מכְּלֵי הניקוי השימושיים ביותר בכל בית, ואנו נשאלים לעיתים על מקור שמותיהם ועל הפעלים הקשורים בהם. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%9e%d7%98%d7%90%d7%98%d7%90%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2023-04-04 10:21:16 [post_modified_gmt] => 2023-04-04 07:21:16 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=9297 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

המטאטא והיעה הם מכְּלֵי הניקוי השימושיים ביותר בכל בית, ואנו נשאלים לעיתים על מקור שמותיהם ועל הפעלים הקשורים בהם.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

אומנות עברית

WP_Post Object
(
    [ID] => 5599
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2012-05-20 09:59:39
    [post_date_gmt] => 2012-05-20 06:59:39
    [post_content] => 

הדבק, מזערת, חלון מסכית, פתכה, טינית, מוזאון קטור

הֶדְבֵּק (קולז')

הֶדְבֵּק הוא יצירת תמונה על ידי הדבקה של פיסות נייר, פיסות בד, קטעי תצלומים וכדומה. התמונה שנוצרת אף היא נקראת הֶדְבֵּק. בתחום התסריטאות והמחזאות הדבק הוא צירוף של רכיבים רבים שלכאורה אינם שייכים זה לזה: הדבק סוגות, הדבק רעיונות, הדבק סגנונות, הדבק ציטוטים ועוד. הדבק הוא גם אתר במרשתת הבנוי מקטעים הלקוחים מאתרים אחרים (mashup). המילה הֶדְבֵּק שקולה במשקלן של מילים כמו הֶדְפֵּס, הֶסְכֵּם, הֶעֱתֵק. את המילה הֶדְבֵּק הציעה הוועדה למילים בשימוש כללי, והיא אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשנ"ז (1997).

מִזְעֶרֶת (מיניאטורה)

מזערת היא יצירת אומנות – ציור, פסל ואף טקסט – במידות זעירות, וכן דגם זעיר של מבנה, של עיר וכדומה. השורש זע"ר מביע קטנוּת ומיעוט, והוא מקביל לשורש צע"ר (צָעִיר, מִצְעָר). מן השורש זע"ר יש במקרא מִזְעָר וזְעֵיר: "מְעַט מִזְעָר" (ישעיהו), "כַּתַּר לִי זְעֵיר" (איוב, מקובל לפרשו 'חכה לי מעט'). מספר הזוהר ירשנו את הצירוף 'בזעֵיר אנפין' (מילולית 'בקטן־פנים') המתפרש כיום "בפנים קטנות" ומשמש לעיתים חלופה ל'מיניאטורי'. לצד אלו התחדשו בלשוננו זָעִיר, זַעֲרוּרִי, זִעוּר (למשל סרט זיעור – מיקרופילם), מִזְעָרִי (מינימלי), ומכאן הפועל מִזְעֵר, וגם מִזְעֶרֶת. המילה מִזְעֶרֶת נכללת במילון למונחי הספרנות של האקדמיה משנת תשל"ו (1976).

חַלּוֹן מַסְכִּית (ויטרז')

חלון מסכית הוא לוח המורכב מחתיכות זכוכית צבעוניות, המצטרפות לקישוט. הלוח מותקן כשמשה במבנה. המילה מסכית נקבעה על פי מַשְׂכִּית שבתנ"ך, שמקובל לפרשה 'ציור', 'קישוט', 'מעשה אומנות', למשל: "תַּפּוּחֵי זָהָב בְּמַשְׂכִּיּוֹת כָּסֶף" (משלי כה, יא). שורש המילה משכית הוא שׂכ"י, ובתקופה מאוחרת יותר נכתב בסמ"ך. הפועל סָכָה משמעו 'הסתכל', 'ראה', וכך נאמר במדרש על יסכה "שהכל סוכים ביופיה". מכאן גם המילה סיכוי – תקווה, תוחלת, מה שנראה לעתיד. בדומה למשכית יש במקרא שְׂכִיּוֹת חֶמְדָּה. שכיות וכן משכיות הן חפצים נחמדים למראה. את הצירוף חַלּוֹן מַסְכִּית הציעה הוועדה למילים בשימוש כללי והיא אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשנ"ג (1993).

פְּתֵכָה (פָּלֵטָה)

פתכהפתֵכה היא לוח של ציירים למשיחה ולפיתוך (ערבוב) של צבעים. בדרך כלל לפתכה צורה אליפטית, ויש בה מקום להנחת הצבעים וחלל להכנסת האגודל. מילים מן השורש פת"ך המציינות ערבוב מוכרות מספרות חז"ל. את המילה שָׁמַיִם שבסיפור הבריאה דרשו חז"ל במשמעות 'אש' ו'מים': "נטל הקב"ה אש ומים ופתכן זה בזה, ומהן נעשו שמים" (בראשית רבה). על הפסוק "וַיְהִי בָרָד וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת בְּתוֹךְ הַבָּרָד" (שמות ט, כד) נאמר במדרש "אש וברד פתוכין זה בזה" (פסיקתא דרב כהנא). המילה פתכה אושרה באקדמיה בשנת תשס"ו (2006).

טִינִית (פלסטלינה)

טיניתטינית היא חומר פלסטי המשמש לעבודות כִּיּוּר – בעיקר של ילדים. החומר עשוי חרסית מעורבת בשמן או בשעווה. המילה טינית נגזרה מן המילה טִין (clay) שנוצרה בימי הביניים בהשפעת הערבית. בספרות חז"ל נזכרת המילה בצורה טִינָה (או טִינָא), והיא מקבילה במשמעה למילים המקראיות 'חומר' ו'טיט'. במדרש תהלים נאמר על ים סוף: "נעשה להם [לבני ישראל] טינא, כמה שנאמר 'דָּרַכְתָּ בַיָּם סוּסֶיךָ, חֹמֶר מַיִם רַבִּים" (חבקוק ג, טו), ובמצרים כתיב 'וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים' (שמות א, יד). כיון שירדו לים אמרו: מטיט וחומר יצאנו ובטיט וחומר חזרנו. מיד 'וַיִּגְעַר בְּיַם סוּף וַיֶּחֱרָב' (תהלים קו, ט)". המילה טינית אושרה במליאת האקדמיה ללשון העברית בשנת תשנ"א (1991).

מוּזֵאוֹן קָטוּר

מוזאון קטור הוא "מוזאון פתוח" (open air museum), כלומר אתר המשמש מוזאון, שהמוצגים בו הם מבנים ומתקנים היסטוריים, ארכאולוגיים וכדומה שהיו באתר או שהובאו אליו. המבקרים במוזאון קטור מסיירים במבנים ומחוץ להם. המילה קָטוּר מקורה בספר יחזקאל. בתיאור המקדש שראה הנביא בחזונו נזכרות חֲצֵרוֹת קְטֻרוֹת. במשנה הוסברה המילה "קטורות" – "שאינן מקוֹרות", כלומר ללא תקרה. רחבעם זאבי ז"ל, בהיותו מנכ"ל מוזאון ארץ ישראל, הציע לחדש מילה ל"מוזאון פתוח" הגזורה מן המילה קטור. הצירוף מוזאון קטור אושר במליאת האקדמיה בשנת תשס"ד (2004). [post_title] => אומנות עברית [post_excerpt] => מהי החלופה העברית לקולז', מהו מוזאון קטור, וכיצד קוראים בעברית ללוח שהציירים מערבבים בו את הצבעים? על מילים אלו וגם על מזערת, חלון מסכית וטינית. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%90%d7%9e%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-04-13 16:11:36 [post_modified_gmt] => 2021-04-13 13:11:36 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5599 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

מהי החלופה העברית לקולז', מהו מוזאון קטור, וכיצד קוראים בעברית ללוח שהציירים מערבבים בו את הצבעים? על מילים אלו וגם על מזערת, חלון מסכית וטינית.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך טִיט ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.1%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>