הדף בטעינה

על המילה חֹר

במילון

 (ללא ניקוד: חור)
מיןזכר
שורשחרר
נטייהחורים לכל הנטיות

הגדרה

  • פתח ריק, נקב
  • מקום עלוב ומרוחק (עגה)

צירופים



 (ללא ניקוד: חור)
מיןזכר
שורשחרר
נטייהחורים וגם חורין, חורֵי־ לכל הנטיות

הגדרה

  • אציל, אדם נכבד (ספרותי) (משמש חלק בביטוי)

צירופים

על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

מְאוּרָה ומְחִלָּה

WP_Post Object
(
    [ID] => 26942
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2018-01-28 14:39:43
    [post_date_gmt] => 2018-01-28 12:39:43
    [post_content] => 

מאורה

המְאוּרָה נזכרת במקרא פעם אחת בלבד כמשכנם של נחשים: "וְשִׁעֲשַׁע יוֹנֵק [תינוק] עַל חֻר פָּתֶן, וְעַל מְאוּרַת צִפְעוֹנִי גָּמוּל יָדוֹ הָדָה [הושיט]" (ישעיהו יא, ח). על פי ההקבלה לחֻר (כנראה צורה אחרת של חוֹר) פירשו רבים את מְאוּרָה בהוראת 'חוֹר', 'נקב'. רד"ק מוסיף כי הכוונה לחור שיש בו פתח שדרכו נכנס אור, ולכן 'מאורה' משורש או"ר (אולי כמו מנהרה מן השורש נה"ר הקרוב לשורש נו"ר). אחרים הציעו כי המילה מְאוּרָה קרובה למילה מְעָרָה בחילופי העיצורים הגרוניים הקרובים א ו־ע. נעיר כי בספרות חז"ל נחשים שוכנים לעיתים בבור (לדוגמה תוספתא יבמות יד, ד) ולעיתים בנקיק [=סדק] הסלע (לדוגמה, מכילתא דרבי ישמעאל, בשלח, פרשה ב). בימינו המאורה היא חור או מערה בקרקע המשמשים משכנם של בעלי חיים, לרוב ממשפחת היונקים, כגון דובים, שועלים, נמרים וזאבים. בהשאלה המאורה משמשת בספרות העברית לציון מקום מגורים אפל, דחוק ומוזנח, למשל אצל י"ח ברנר: "חדר־מאורה בקומה החמשית. פתח אחד, חלון אחד, כסא אחד, דרגש אחד, שלחן קטן ונמוך אחד, מטה רעועה אחת". כיום מאורה היא גם מקום התכנסות של גורמים שליליים כגון בצירוף 'מאורת סמים'. ומעניין הצירוף מאורת פריצים (מקום של פושעים ועבריינים), העולה ככל הנראה בשנות השלושים של המאה ה־20 – בשינוי מן המצוי בפסוק בירמיהו: "הַמְעָרַת פָּרִצִים הָיָה הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עָלָיו בְּעֵינֵיכֶם?" (ז, יא).[1]

מחילה

מְחִלָּה (מן השורש חל"ל) נזכרת במקרא פעם אחת בלבד, אך לא בהקשר של מגורי בעלי חיים. היא מציינת חלל או מערה שנחפרים במעמקי האדמה, מתחת לפני הקרקע: "וּבָאוּ בִּמְעָרוֹת צֻרִים וּבִמְחִלּוֹת עָפָר מִפְּנֵי פַּחַד ה'" (ישעיהו ב, יט). נראה שבספרות חז"ל התווסף למילה זו ממד של אורך – לרוב מבנה של תעלה או מסדרון. בספרות זו נזכרת לראשונה "מחילה של דגים" (תוספתא יבמות ד, ו ועוד) לצד שימושיה בשירות האדם. בימינו המחילה משמשת בעלי חיים שונים. אנו מבדילים בינה ובין המאורה באופן היווצרותה: המחילה היא חלל בקרקע, לרוב בצורת תעלה או מסדרון, שבעלי החיים חופרים בעצמם, לדוגמה 'מחילה של חולד', 'מחילה של חפרפרת'. לעומת זאת המאורה היא חלל קיים בקרקע, בהר, בסלע, שבעלי החיים אימצו לעצמם לבית. ________________________

[1] אולי בעקבות התרגום האנגלי לצירוף 'מערת פריצים' המקראי ולצירוף המקביל לו בברית החדשה σπήλαιον λῃστῶν (מתי כא, יג ועוד) במילים den of robbers או den of thieves (המילה den מציינת בור למגורי חיות). יצוין שהתרגום האנגלי משתמש באותה המילה לתרגום 'מאורה' בישעיהו יא, ה ו'מערה' בירמיהו ז,יא.

[post_title] => מְאוּרָה ומְחִלָּה [post_excerpt] => בימינו המאורה היא חור או מערה בקרקע המשמשים משכנם של בעלי חיים, ואילו המחילה היא חלל בקרקע, לרוב בצורת תעלה או מסדרון, שבעלי החיים חופרים בעצמם. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%90%d7%95%d7%a8%d7%94 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-08-01 17:31:40 [post_modified_gmt] => 2022-08-01 14:31:40 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=26942 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

בימינו המאורה היא חור או מערה בקרקע המשמשים משכנם של בעלי חיים, ואילו המחילה היא חלל בקרקע, לרוב בצורת תעלה או מסדרון, שבעלי החיים חופרים בעצמם.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך חֹר 2 (אציל, משוחרר) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
ערכים נוספים:
שכיחות 1=0.1%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך חֹר 1 (נקב) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.1%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>