הדף בטעינה

על המילה זַהֲרוּר

במילון

 (ללא ניקוד: זהרור)
מיןזכר
שורשזהר
נטייהזַהֲרוּרִים לכל הנטיות

הגדרה

  • כֶּתם אור, קרן אור
  • מכאן: זַהֲרוּרִי
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

מילים של אור

WP_Post Object
(
    [ID] => 5485
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2012-12-15 09:51:08
    [post_date_gmt] => 2012-12-15 07:51:08
    [post_content] => 

נהורנות, אורון, מבהק, זהרורים

נְהוֹרָנוּת (לוּמִינֵסֶנְצִיָּיה)

נהורנות היא תופעה של פליטת אור מחומר שלא כתוצאה מחום. כך הוא האור של נוּרה פְלוּאוֹרָנִית ("פלורוסנט"). לתופעה דומה – פליטת אור מגופם של יצורים חיים (כגון גחלילית) – נקבע המונח אוֹרוּת. המילה נְהוֹרָנוּת נגזרה מן השורש נה"ר המציין אור, כגון במילה נְהָרָה ובביטוי הקבלי הארמי 'נהורא מעליא' (אור עליון). דבר נָהִיר הוא דבר ברור, והַנְהָרָה היא הפיכת דבר לנהיר. המונח נהורנות נקבע במילון האקדמיה לקשר ואלקטרוניקה משנת תש"ל (1970).

אוֹרוֹן (אוּרָנוּס)

הכוכב אורוןהכוכב אורון אורון הוא השם העברי שנבחר לכוכב הלכת אורנוס. משמעות השם – אור קטן, רמז לאורו החיוור של כוכב הלכת כפי שהוא נראה מכדור הארץ בשל מרחקו הרב מן השמש. האור הוא מקור לשפע של מילים: אוֹרָה, מָאוֹר, תְּאוּרָה, הֶאָרָה, נְאוֹרוּת. גם האִיּוּר קשור לאור: הוא נועד להאיר את הכתוב (בעקבות המשמעות של המילה הלועזית אילוסטרציה). שם כוכב הלכת אורון נקבע במסגרת המיזם "כוכב עברי נולד" ואושר באקדמיה בשנת תש"ע (2009).

מִבְהָק (highlight בצילום)

מבהק הוא אזור בתצלום המואר בחוזקה עד כדי אובדן פרטים (בשל חשיפת יתר או במכֻוון). בקרב אנשי מקצוע משמש גם 'אזור שרוף'. המונח מבהק נקבע במילון למונחי הצילום משנת תשכ"ח (1968). הִבְהִיק פירושו 'הפיק אור בהיר ובולט': "נח בכניסתו לתיבה הכניס עמו אבנים טובות ומרגליות. בשעה שהיו כיהות היה יודע שהוא יום, ובשעה שהיו מבהיקות היה יודע שהוא לילה" (ירושלמי פסחים א, כז). מן השורש בה"ק מוכרים גם שם התואר בּוֹהֵק והשמות בֹּהַק והֶבְהֵק. מכאן גם המילים מובהק ומובהקוּת המציינות דבר ברור ובולט.

זַהֲרוּרִים

זהרוריםזהרורים הם נקודות אור, קווי אור וכדומה. המילה זַהֲרוּר דומה בצורתה למילים נַעֲצוּץ (מן המקרא), זַאֲטוּט (מלשון חז"ל) ופַעֲלוּל (עברית חדשה). המילה מקורה בארמית של התלמוד: 'זהרורי' (גם בגרסה 'זהרירי'). השימוש בה בעברית מוכר לראשונה מפירושי רש"י. את המילים "בְּרָקִים לַמָּטָר עָשָׂה" (תהלים קלה, ז) הוא מסביר: "הם זהרורי הרקיע המבריקים ומאירים לפני המטר", ובתיאור שקיעה בפירושו לתלמוד הוא אומר: "לערב חמה שוקעת במערב, וזהרורי החמה מאדימין את המזרח..." (שבת לה ע"א). בימינו המילה זהרורים משמשת בעיקר בלשון הספרותית, כגון 'זהרורי אור' ו'זהרורי שמש'. [post_title] => מילים של אור [post_excerpt] => ברשומה נשפוך מעט אור על מילים מוכרות פחות של אור: מה הם נהורנות, אורון, מבהק וזהרורים? [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c-%d7%90%d7%95%d7%a8 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-07-24 14:54:21 [post_modified_gmt] => 2022-07-24 11:54:21 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5485 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

ברשומה נשפוך מעט אור על מילים מוכרות פחות של אור: מה הם נהורנות, אורון, מבהק וזהרורים?
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
שמות ומשמעויות – זוהר. איור של ילד וילדה מחזיקים בידיהם מקלורים (מקלות שמפיקים אור - סטיקלייט).

זוהר

WP_Post Object
(
    [ID] => 42540
    [post_author] => 19
    [post_date] => 2020-07-16 13:42:44
    [post_date_gmt] => 2020-07-16 10:42:44
    [post_content] => זֹהַר הוא 'אור', 'נוגַה'. בדרך כלל משמש זוהר לציון מראה אור ייחודי, בוהק ומנצנץ, אולי בהשפעת ההקשר הייחודי שהוא מופיע בו בתנ"ך – תואר הדמות הפלאית שראה הנביא יחזקאל בחזונו: "וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה דְמוּת כְּמַרְאֵה אֵשׁ – מִמַּרְאֵה מָתְנָיו וּלְמַטָּה אֵשׁ, וּמִמָּתְנָיו וּלְמַעְלָה כְּמַרְאֵה זֹהַר כְּעֵין הַחַשְׁמַלָה" (יחזקאל ח, ב).

המילה זוהר גזורה מן השורש זה"ר. במובן 'אור' השורש זה"ר נדיר ונקרה בפסוק נוסף אחד בלבד: "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג), אך הוא רגיל למדי בערבית. לצד זה מופיע השורש זה"ר פעמים רבות במשמעות הנפוצה גם בימינו – בהקשר של 'התראה' ו'הדרכה' כגון "וְתָקַע בַּשּׁוֹפָר וְהִזְהִיר אֶת הָעָם" (יחזקאל לג, ג). בלשון חכמים נוצר מכאן גם שם התואר זָהִיר לציון 'מי שדרכו להישמר מסכנה או מטעות', למשל "מעשה באדם אחד שהיה זהיר במצות ציצית" (ספרי במדבר קטו).

יש הסוברים שיש קשר בין שתי המשמעויות, שהרי אין הבדל של ממש בין 'הארת דרך' ל'הדרכה בדרך'. בפסוקים אחדים הקשר הזה בולט במיוחד: "וְהִזְהַרְתָּה אֶתְהֶם אֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַתּוֹרֹת, וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ" (שמות יח, כ); "לְהַזְהִיר רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ" (יחזקאל לג, ח). המצדדים בעמדה זו מצביעים על קשר דומה במילים מן השורש נג"הּ – הפועל הִגִּיה מציין ביסודו 'האיר' אבל בהשאלה גם 'בדק (טקסט) בדקדקנות ותיקן אותו'. כמו כן גם בארמית משמש השורש הזה בשתי המשמעויות.[1] לדעת אחרים אין ביניהם דבר – השורש זה"ר במשמעות 'אור' קרוב אל השורש צה"ר: "וְהוֹצִיא כָאוֹר צִדְקֶךָ וּמִשְׁפָּטֶךָ כַּצָהֳרָיִם" (תהלים לז, ו), ואילו השורש זה"ר במשמעות 'התראה' קרוב אל השורש זו"ר שעניינו 'סר (מן הדרך)' כמו בפסוק "לֹא זָרוּ מִתַּאֲוָתָם עוֹד אָכְלָם בְּפִיהֶם" (תהלים עח, ל).

לטעמם של רבים המילה זוהר מעניקה תחושת שגב ורוממות, ואף שהיא נעדרת כמעט לחלוטין בספרות חז"ל, אין זה פלא שהיא באה הרבה בספרות הקבלה. אפשר לפגוש בה ב'ספרות ההיכלות' (מקבץ חיבורים קבליים שנכתבו ככל הנראה בסוף תקופת האמוראים בארץ ישראל), וכמובן בשמו של ספר הקבלה המפורסם – הלוא הוא ספר הזוהר. בין היתר ניתן לזוהר מקום של כבוד בלשון הפיוט ובלשון התפילה. בתפילת שחרית נוהגים לומר "אל ברוך גדול דעה הכין ופעל זָהֳרֵי חמה", ובתפילת 'אל מלא רחמים' הנאמרת על אדם שנפטר נזכרים "הקדושים והטהורים" ש"כזֹהר הרקיע מזהירים",[2] על פי הפסוק מספר דניאל.

מבחר המקורות הללו הביא ליצירת שפע מילים וביטויים בשורש זה"ר כבר בימי הביניים: הפועל זָהַר במובן 'התנוצץ וזרח', בעיקר במשמעות מושאלת כגון "למראה ברכת יום ההולדת זהרו פניו", וכן הפעלים זִהֵר והִזְהִיר במובן 'הפיץ אור'. בצורת הבינוני מוכר בימינו הביטוי 'עתיד מזהיר', היינו 'שצפוי עתידו להאיר לו'. משורש זה נגזרו גם המילים זַהֲרוּר וזַהֲרוּרִית במובן 'קו אור' או 'כתם אור', ובמשמע דומה משמשת בלשון הספרות המילה זְהוֹרִית (שבמקורה בלשון חז"ל מורה על משי בגוני אדום).[3] זוהר נבחר גם לשמה של תופעת הטבע הייחודית הידועה בשם Aurora – זֹהַר הַקֹּטֶב – הבזקי האור המרהיבים שנראים בשמיים בקרבת קוטבי כדור הארץ בחלק מהלילות. בפי רבים היא מכונה 'הזוהר הצפוני' על שום זוהר הקוטב שנראה בארצות הצפון. בלשון ימינו נוצרו הביטויים תקופת הזוהר לציון ימי השיא והפריחה ועולם הזוהר ככינוי לחייהם של ידוענים.

השם הפרטי זוהר ניתן בימינו לבנים ולבנות כאחד. בשורש זה"ר ישנם גם השמות יִזְהָר לבנים וזֹהֲרָה לבנות.[4] זוהרה הוא גם שמן של נשים יהודיות יוצאות ארצות ערב במעין סיגול עברי לשם הערבי הנפוץ זַהְרָה או זִהְרָה (زهرة) שפירושו גם 'פרח' וגם 'זוהר, 'יופי'.

בהקשר זה ראוי לציון שיבוש שמו של אחד משערי העיר העתיקה בירושלים: 'שער הפרחים' הוא תרגום שגוי של השם הערבי בַּאבּ א־סַאהְרָה (باب الساهرة), 'שער הסהרורים' (כלומר 'הערים בלילה'), כאילו היה השם "בַּאבּ א־זַאהְרָה" (باب الزاهرة‎) – צורת רבים (שגויה) של 'פרחים'. נהוג לציין כי תרמו לכך תבליטי הפרחים המעטרים את חומת השער. בהקשר אחר נקרה במקורותינו חילוף דומה. בלהגי הארמית יש שנקרא הירח גם 'זהרא' או 'זיהרא', ועל הפסוק "שָׁרְרֵךְ אַגַּן הַסַּהַר" (שיר השירים ז, ג) מעיר המדרש: "אית אתרין שקרין וצווחין לזיהרא סהרא" [= יש מקומות שקוראים לירח 'סהר'] (שיר השירים רבה ז, ג).

________________________

[1] כפל המשמעות של השורש זה"ר נוצל לחידוש המונח מַזְהֵר – הֶתקן המציג מסר בכתב או בסמל התקֵף בעת הארתו כגון סמל של סיגריה ועליו פס ביטול או סמל של חגורת בטיחות.

[2] בנוסח הנאמר על קורבנות השואה, חללי מערכות ישראל וחללי פעולות איבה: "כזֹהר הרקיע מאירים ומזהירים".

[3] קשה לדעת אם אומנם היה זה דווקא צבע בוהק שנראה "זוהר". בתרגומים הארמיים לתנ"ך 'שָׁנִי' מתורגם 'זהוריתא' ו'תולעת שני' – 'צבע זהורי'.

[4] מצד הדקדוק יש לנקד צורה זו בקמץ קטן ובחטף קמץ – זָהֳרָה ("זוהורה"). נראה שהשם זֹהֲרָה נתקבל בהגייה זו משום שנתפס מעין צורת נקבה (בסיומת ־ָה) לשם זֹהַר. בוועדה לשמות צמחי ארץ ישראל עלתה בעיה דומה בצמחים שנקראו על שם הבוטנאי הנודע מיכאל זהרי שהגה את שם משפחתו זֹהֲרִי (עִברות מן 'שיין'). על פי דרכה של העברית נכון היה לכתוב זָהֳרִי, אך האקדמיה אישרה את בקשת הוועדה המקצועית שלא לשנות מצורת ההגייה של שם המשפחה, וכך נקבע למשל קַחְוַן זֹהֲרִי וזַמְזוּמִית זֹהֲרִי.

[post_title] => זוהר [post_excerpt] => זֹהַר מציין בדרך כלל אור ייחודי, בוהק ומנצנץ, אולי בהשפעת ההקשר בנבואת יחזקאל: "וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה דְמוּת כְּמַרְאֵה אֵשׁ – מִמַּרְאֵה מָתְנָיו וּלְמַטָּה אֵשׁ, וּמִמָּתְנָיו וּלְמַעְלָה כְּמַרְאֵה זֹהַר כְּעֵין הַחַשְׁמַלָה". [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%96%d7%95%d7%94%d7%a8 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2023-12-04 21:51:55 [post_modified_gmt] => 2023-12-04 19:51:55 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=42540 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

זֹהַר מציין בדרך כלל אור ייחודי, בוהק ומנצנץ, אולי בהשפעת ההקשר בנבואת יחזקאל: "וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה דְמוּת כְּמַרְאֵה אֵשׁ – מִמַּרְאֵה מָתְנָיו וּלְמַטָּה אֵשׁ, וּמִמָּתְנָיו וּלְמַעְלָה כְּמַרְאֵה זֹהַר כְּעֵין הַחַשְׁמַלָה".
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במינוח המקצועי


זַהֲרוּר
לרשימה המלאה
אלקטרוניקה (תש"ל, 1970)
הִשָּׁאֲרוּת , זַהֲרוּר במרקע נהורני

במבט היסטורי

שכיחות הערך זַהֲרוּר ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.01%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>