WP_Post Object
(
    [ID] => 10006
    [post_author] => 7
    [post_date] => 2015-05-20 14:36:02
    [post_date_gmt] => 2015-05-20 11:36:02
    [post_content] => 
לקריאת המאמר
זמננו הוא זמן תקשורת ההמונים, שעל ידיה השידור העברי מלַווה את אזרח המדינה בלכתו בדרך, בשבתו נוכח צג המחשב ומרקע טלוויזיה, בשכבו ובקומו. רות אלמגור־רמון מציגה במאמרה את האתגרים שהמציאות החדשה מציבה ליועצי הלשון, את העקרונות שעליהם נוהגים להקפיד במיוחד ואיך חידושי הלשון והדקדוק משתלבים בלשון השידור.
    [post_title] => על העברית בלשון השידור
    [post_excerpt] => במאמר מסופר על האתגרים שהמציאות החדשה מציבה ליועצי הלשון, על העקרונות שעליהם נוהגים להקפיד במיוחד ואיך חידושי הלשון והדקדוק משתלבים בלשון השידור.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%91%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%a9%d7%99%d7%93%d7%95%d7%a8
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-12-31 14:12:07
    [post_modified_gmt] => 2020-12-31 12:12:07
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=10006
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 5681
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2012-02-05 10:50:53
    [post_date_gmt] => 2012-02-05 08:50:53
    [post_content] => 
מבחר מונחים מן המילון למונחי הבנקאות ושוק ההון בהוצאת האקדמיה, תשס"ז (2006)
הֶחְכֵּר, אַסְדָּרָה, עֲמִיל בורסה, חִסְרָה
הֶחְכֵּר (ליסינג)
החכר הוא עסקת שכירוּת של ציוד, למשל מכונית, לתקופה ארוכה יחסית שנקבעת מראש (בתום התקופה השוכר יכול לרכוש את הציוד, ודמי השכירות נחשבים חלק עיקרי של דמי הרכישה).
הפעלים חָכַר והֶחְכִּיר מופיעים לראשונה במכתבי בר־כוכבא מן המאה השנייה לסה"נ ואחר כך בספרות חז"ל. במקורות חוכר שדה משלם לבעל השדה בחלק מן היבול (לעומת שוכר המשלם בכסף). כיום חוכרים קרקע או מבנה למשך תקופה ארוכה מאוד תמורת סכום מוסכם. הֶחְכֵּר שונה מחכירה בעיקר במה שחוכרים: בחכירה – קרקע או מבנה, ובהחכר – ציוד.
המונח נקבע בשנת תשנ"ה (2005).
אַסְדָּרָה (רגולציה)
אַסְדָּרָה היא מערכת של תקנות וכללים שנועדו להסדיר את הפעילות במשק – בתחום המנהל הציבורי, המסחר, התעשייה ועוד. לרוב מוסדות הממשל קובעים את האסדרה והם גם מפקחים עליה. הגוף או האדם הממונה על האסדרה הוא מְאַסְדֵּר (רגולטור).
המילה אסדרה (באל"ף) שונה מן המילה הכללית הסדרה בדומה להבדל בין אבחנה (דיאגנוזה) למילה הכללית הבחנה, וכן אבטחה לעומת הבטחה.
עֲמִיל בורסה (ברוקר)
עמיל בורסה, ברוקר, הוא אדם המורשה לסחור בניירות ערך בבורסה בעבור לקוחותיו.
המילה עָמִיל מקורה בערבית, ומשמעה סוכן, מתווך. היא מופיעה בטקסטים עבריים מן המאה השש־עשרה כמילה שאולה. בעברית בת ימינו היא מוּכֶּרת בעיקר בצירוף 'עמיל מכס'.
המונח נקבע בשנת תשנ"ה (1995).
חִסְרָה (יתרת חובה)
חסרה היא "מינוס" בחשבון הבנק, מצב שהוא תוצאה של משיכת יתר (אוברדרפט). לצד חִסְרָה משמש הצירוף יִתְרַת חוֹבָה (או יִתְרַת חוֹב), והמונח המנוגד הוא יִתְרַת זְכוּת. מן הצמד יִתְרַת חוֹבָה ויִתְרַת זְכוּת עולה שהמונח יִתְרָה כשלעצמו הוא ניטרלי, ואכן המונח יִתְרָה נקבע תמורת balance. ואולם בקרב רבים המילה יִתְרָה נתפסת כנושאת ערך חיובי, וכך נולד הניגוד שלה – חִסְרָה.
נעיר כי צורת הרבים של יִתְרָה היא יְתָרוֹת, ובנסמך יִתְרוֹת־, למשל 'יִתְרות זכות'.
המונח נקבע בשנת תשנ"ה (1995).
    [post_title] => ממילון הבנקאות ושוק ההון
    [post_excerpt] => איך אומרים ליסינג בעברית, כיצד נכנה את ה"מינוס" שנגרם בגלל ה"אוברדראפט", מהו עמיל בורסה ומהי אסדרה? מבחר מונחים מן המילון למונחי הבנקאות ושוק ההון.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9e%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%91%d7%a0%d7%a7%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%95%d7%a9%d7%95%d7%a7-%d7%94%d7%94%d7%95%d7%9f
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2021-04-13 15:26:27
    [post_modified_gmt] => 2021-04-13 12:26:27
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5681
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 6828
    [post_author] => 21
    [post_date] => 1997-02-14 15:18:29
    [post_date_gmt] => 1997-02-14 13:18:29
    [post_content] => מילים בשימוש כללי שאושרו (ברובן) בשנת תשנ"ז
    [post_title] => למד לשונך 21
    [post_excerpt] => מילים בשימוש כללי שאושרו (ברובן) בשנת תשנ"ז: יָשְׁרָה, הֶדְבֵּק, אַמְבַּט עִסּוּי, וִילוֹן רְפָפוֹת, הֶחְכֵּר; על קיום הקמץ בנטיית מילים במשקל פְּעָלָה.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%9a-21
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-08-27 00:34:46
    [post_modified_gmt] => 2020-08-26 21:34:46
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=6828
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)