הדף בטעינה

על המילה דַּלֶּקֶת

במילון

 (ללא ניקוד: דלקת)
מיןנקבה
שורשדלק
נטייהדַּלָּקוֹת לכל הנטיות

הגדרה

  • מצב שבו רקמה בגוף מגיבה על זיהום, מלוּוה בחום וכאב ואדמומיות

צירופים

על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

חידון ל"ג בעומר – הפתרונות המלאים

WP_Post Object
(
    [ID] => 42365
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2020-07-06 12:01:16
    [post_date_gmt] => 2020-07-06 09:01:16
    [post_content] => 

1. איזה פועל מהפעלים הבאים אינו קשור לאש?

  • יָקַד
  • אָכַל
  • קָדַח
  • זָרַח
הפעלים יָקַד, אָכַל וקָדַח קשורים לאש למן התנ"ך: "כִּי אֵשׁ קָדְחָה בְאַפִּי וַתִּיקַד עַד שְׁאוֹל תַּחְתִּית וַתֹּאכַל אֶרֶץ וִיבֻלָהּ וַתְּלַהֵט מוֹסְדֵי הָרִים" (דברים לב, כב). שונה מהם הפועל זָרַח: השמש אומנם זורחת, אבל אש לא. ואף על פי שיש הטועים לחשוב כך – השמש אינה עשויה מאש!

2. מהי צורת היחיד של גֶּחָלִים?

  • גַּחַל
  • גֶּחָל
  • גַּחֶלֶת
  • אין צורת יחיד לגחלים
צורת היחיד "גֶּחָל" היא גזירה לאחור מוטעית מצורת הרבים. את הצורה גַּחַל אפשר למצוא בלשון הספרותית, אך היא אינה צורת היחיד של גֶּחָלִים. גַּחֶלֶת (במשקל קַטֶּלֶת) היא צורת היחיד של גֶּחָלִים (הסגול בגימ"ל בא במקום פתח לפני החי"ת הגרונית הקמוצה שהיה אמור לבוא בה דגש, והשוו בַּהֶרֶת – בֶּהָרוֹת). גחלת היא אחת מן המילים שמינן נקבה, אך ברבים באה בסיומת ־ִים, כמו שיבולת – שיבולים.

3. מה מקור המילה מדורה?

  • מן השורש דו"ר המציין עיגול.
  • מן השורש מד"ר – בגלל הצורך למדר ולהגביל את האש שלא תתפשט.
  • המילה קשורה לשורש דרד"ר – כי המדורה עלולה להידרדר לשרפה לא נשלטת.
  • מילה שאולה מן המצרית
המילה מְדוּרָה – ערמה של עצים בוערים המסודרים בעיגול – גזורה מן השורש דו"ר שעניינו עיגול.

4. איזו מן המילים איננה נרדפת לתפוחי אדמה?

  • קרטושקעס
  • בולבוסין
  • תפודים
  • חלגלוגות
אמנם חלגלוגות נשמע מפתה מאוד, אבל מדובר בשם צמח הנזכר במשנה, מאות שנים לפני שתפוחי האדמה, שמקורם באמריקה, נודעו לאנשי העולם הישן. חלגלוגה מזוהה עם רְגֵלַת הַגִּנָּה. קרטושקעס – מרוסית (קַרְטוֹשְׁקָה = תפוח אדמה), משמשת בעגה העברית לציון תפוחי אדמה חרוכים במדורה. אפשר להזכיר גם את המילה לתפוחי אדמה מיידיש: קרטופלך. בולבוסין – מילה מלשון חכמים שמשמעותה בצל. מקורה ביוונית (bolbos, בלטינית: bulbus, באנגלית bulb). בספרות ההשכלה החלו להשתמש בה לציון תפוחי אדמה בהשראת המילה "בולבע" (ברבים "בולבעס") ביידיש. תפוד – מעין ראשי תיבות: תפו(ח) (א)ד(מה), בדומה למילה תפוז (תפוח זהב).

5. איזה משפט אינו נכון?

  • מן השורש דל"ק הקשור לבעירה נגזר שם המחלה דַּלֶּקֶת.
  • עֹמֶר ועָמִיר, המציינים עֲרֵמת שיבולים, נגזרו מן השורש ער"ם בשיכול אותיות.
  • מן המילה אֵפֶר נגזר שם הצבע אָפֹר.
  • לַהַבְיוֹר הוא הלחם של לַהַב + יוֹרֶה.
עומר ועמיר הן מילים נרדפות לציון אגודת שיבולים, אך אין קשר ביניהן ובין המילה עֲרֵמָה. המחלה דַּלֶּקֶת נזכרת בתורה לצד קַדַּחַת, ומקובל לפרש את שתיהן על פי משמעות השורשים כמחלות המלוות בחום. שם הצבע המחודש אפור נקרא כך על שם צבעו של האפר. לַהַבְיוֹר הוא כלי נשק המצית זרם של נוזל דליק ו"יורה" אש לכיוון מסוים.

6. "קומזיץ" – מילה חביבה במיוחד ששאלנו משפה אחרת. מה פירוש המילה בשפה המקורית?

  • "על האש" בטורקית
  • "אש לוהטת" בלאדינו
  • "בוא שב" ביידיש
  • "תפוח אדמה" ברוסית
מקורה של המילה קומזיץ ביידיש: "קום זיץ" הוא "בוא שב". יש אומרים שבשימוש המקורי לא היה הכרח למדורה דווקא, אלא לארוחה שמתקיימת בחוץ. אנשי הפלמ"ח אימצו אותה לציון הישיבה סביב המדורה, ובמשמעות זו נותרה עד ימינו.

7. מה צורת היחיד של גיצים?

  • גֵּץ
  • גִּיץ
  • גִּצָּה
  • גֶּצֶת
גֵּץ–גִּצִּים, כמו חֵץ–חִצִּים (חיצים), נֵס–נִסִּים (ניסים) – הצירי בצורת היחיד מקורו בחיריק, והחיריק הזה מופיע בצורות הנוטות ובהן גם בצורת הרבים.

8. מהו רַשָּׁף?

  • ניצוץ של אש
  • דרגה במכבי האש
  • להביור צבאי גדול
  • שם של עוף דורס
רֶשֶׁף הוא ניצוץ של אש, וכיום בעיקר הבזק האש שנוצר מירי בכלי ירייה. מן המילה רֶשֶׁף נוצר שם הדרגה רַשָּׁף בדרגות מכבי האש (מקבילה לרב־סרן).

9. מרשמלו צלוי הוא מעדן מפתיע בטעמו, אך החלופה העברית שהוצעה לו מפתיעה כפליים. מהי?

  • גְּמִישׁוֹנִים
  • קְצִיפֹנֶת
  • קְצִיפַת קוֹלָן
  • מִדְבַּק סֻכָּר
קוֹלָן היא מילה מלשון המשנה שמשמעה דבק, בעיקר מקמח (מקורה ביוונית). ואם אתם מעדיפים את המילה מרשמלו – זה בסדר מצידנו.

10. שיפוד או שַׁפּוּד?

  • שַׁפּוּד
  • שִׁפּוּד
  • גם וגם
שתי הצורות תקניות, אך הצורה שִׁפּוּד היא המקובלת, ואילו שַׁפּוּד מיושנת.

11. הינה כמה מילים מדליקות ממש: מַדְלֵק, צִתָּה, גִּפָּרוֹן. התדעו לְאיזה חפץ הוצעו שמות אלו?

  • גפרור
  • מתג חשמלי
  • מצית
  • מכשיר לליבוי אש
כל המילים הללו הוצעו לגפרור. את המילה גַּפְרוּר חידש מנדלי מוכר ספרים, ואולם המילה אינה מובאת במילון בן־יהודה. מן הסתם ידע בן־יהודה על החידוש, אבל כנראה לא הביאהּ במילונו משום שהעדיף את חידושו שלו – מַדְלֵק.

12. מה ההגייה התקנית למילה קיסם ומה צורת הרבים שלה?

  • קֵיסָם, קִסְמִין
  • קִיסָם, קִיסְמִים
  • קִסֵּם, קִסְּמִין
  • קֵיסָם, קֵיסָמִים
בעקבות מסורות שונות אפשר למצוא במילונים שלוש צורות של ניקוד למילה קיסם. בסופו של דבר הוחלט באקדמיה ללכת על פי צורת היחיד קֵיסָם (בצירי ובקמץ) כפי שהיא מנוקדת בכתבי היד של המשנה, וממנה לגזור את צורת הרבים קֵיסָמִים. מקסים, לא?

13. לאיזו מילה עברית קשורה המילה הערבית צ'יזבט?

  • כָּזָב
  • שָׁבָץ
  • צְבִיעוּת
  • אֵימָה
המילה 'צ'יזבט' מקורה בערבית: كَذْبَات (=כּד'בַּאת) = כזבים (משורש המקביל לשורש המילה העברית כָּזָב). בערבית המדוברת בארץ יש ההוגים את האות הראשונה של המילה צ', ומכאן הגיע הצ'יזבט לעברית. באמת!

14. מה היה שמו של מנהיג המרד בתעודות מדבר יהודה?

  • שמעון בר כוכבא
  • שמעון בן כוסבא
  • שמעון בר כוזיבא
  • שמעון התרסי
שישים ושתיים שנים לאחר חורבן בית המקדש השני שָׁבוּ היהודים להילחם ברומאים. בכתבי הנוצרים, ללא יוצא מן הכלל, מופיע שם המנהיג בר־כוכבא. שלוש שנים לאחר קום המדינה נתגלו בוואדי מורבעאת במדבר יהודה תעודות עבריות קדומות, ובהמשך נמצאו תעודות נוספות בנחל חבר. בתעודות שנמצאו באתרים אלו (ובמקומות נוספים) היו איגרות שכתב שמעון בן כוסבא (גם בכתיבים כוסבה או כושבה, ופעמיים גם שמעון בר כוסבא) או שנשלחו אליו.

15. איך אומרים אש ברבים?

  • אִשִּׁים
  • אִשּׁוֹת
  • שתי הצורות מתועדות בספרות העברית לדורותיה
  • אין למילה אֵשׁ צורת רבים
אומנם במקרא אין עדות לצורת הרבים של אֵשׁ, וגם בימינו המילה באה בעיקר בצורת היחיד, שהרי 'אש' הוא שם עצם שאינו ספיר. אבל בספרות העברית שלאחר המקרא אפשר למצוא את צורת הרבים אִשִּׁים וגם את צורת הרבים אִשּׁוֹת.

16. מהו שמו התקני של הכלי המשמש לכיבוי אש?

  • מַטֶּפֶת
  • מַטְפֶּה
  • נַטָּף
  • מַטָּף
השם הרווח למכל המשמש לכיבוי שרפות הוא מַטָּף, ואולם שמו התקני הוא מַטְפֶּה. את המונח מַטְפֶּה חידש ועד הלשון העברית במילון למונחי כבאות שיצא לאור בשנת תש"ז (1947) בשיתוף מרכז מכבי האש בארץ ישראל. המילה חודשה על פי המשמעות 'כיבוי' שיש לשורש טפ"י (או טפ"א) בשתי אחיותיה החשובות של העברית: הארמית והערבית. את המילה מַטָּף קושרים הדוברים לשורש נט"ף.

17. מכבים את האש בזַרְנוֹק או בזַרְנוּק?

  • זַרְנוֹק
  • זַרְנוּק
  • אפשר גם כך וגם כך
המילה זַרְנוּק חודשה על פי המילה הארמית 'זרנוקא' – שמשמעה דלי מים וגם מתקן השקיה. זרנוק הוא צינור להזרמת מים להשקיה או לכיבוי שרֵפה. הקפידו על הגייה נכונה, גם הקפידו לא להשאיר אש דולקת!

18. שאלת אתגר

כל אחת מן המילים הבאות אפשר לקרוא בשתי צורות (או יותר). לשלוש מהן יש צורה שהמשמעות שלה אינה קשורה לאש, ורק לאחת מהן כל המשמעויות קשורות לאש. איזו היא?
  • דלק
  • שרף
  • בער
  • להט
לצד הפועל דָּלַק או שם העצם דֶּלֶק אפשר לקרוא דָּלָק – יונק טורף קטן ממשפחת הסמוריים. ונזכיר גם את הפועל דָּלַק במשמעות 'רדף'. לצד הפועל שָׂרַף וכן שָׂרָף במשמעות נחש (שהכשתו גורמת לתחושת בעֵרה), אפשר לקרוא שְׂרָף – נוזל צָמיג המופרש מצמחים שונים על ידי חיתוך הקליפה. לצד הפועל בָּעַר אפשר לקרוא בַּעַר – אדם בור וחסר השכלה. לעומת זאת גם הפועל לָהַט וגם שם העצם לַהַט קשורים לאש.   [post_title] => חידון ל"ג בעומר – הפתרונות המלאים [post_excerpt] => הפתרונות המלאים לחידון ל"ג בעומר מלווים בהסברים מפורטים. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%97%d7%99%d7%93%d7%95%d7%9f-%d7%9c%d7%92-%d7%91%d7%a2%d7%95%d7%9e%d7%a8-%d7%a4%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%9c%d7%90%d7%99%d7%9d [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2020-07-09 09:56:39 [post_modified_gmt] => 2020-07-09 06:56:39 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=42365 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

הפתרונות המלאים לחידון ל"ג בעומר מלווים בהסברים מפורטים.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

מילים לרפואה

WP_Post Object
(
    [ID] => 5592
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2012-06-10 09:51:50
    [post_date_gmt] => 2012-06-10 06:51:50
    [post_content] => 

דימות, מְסַעֵד, רופא צוער, מַסְכֵּת, נלווה־רפואה

דִּמּוּת (imaging)

בלי ניקוד: דימות. המילה דימות מציינת פעולה שבה מפיקים דְּמוּת באמצעים אקוסטיים, אלקטרוניים ועוד. פעולה זו מקובלת מאוד באבחנה רפואית: מכשיר הגלים העל־שמעיים (ultra-sound) מְדַמֵּת את תנוחת העובר ברחם; הטומוגרפיה הממוחשבת (CT) יוצרת דימות תלת־ממדי של חלקי גוף באמצעות קרני רנטגן; המכשיר המכונה MRI מְדַמֵּת איברים פנימיים באמצעות תהודה מגנטית. גם פעולתם של אמצעים לראיית לילה המבוססים על חום נקראת דימות. יש להבחין בין הַדְמָיָה – החלופה העברית לסימולציה – ובין דימות. השם הנכון למכון במרכז רפואי שבו נעשים אבחונים באמצעות רנטגן, CT וכדומה הוא 'מכון דימות' ולא 'מכון הדמיה'.

מְסַעֵד

מסעד הוא עובד שמקצועו לסעוד אדם הזקוק לטיפול בביתו מפאת זִקְנָה או מחלה. מסעדים רבים הם עובדים זרים המתגוררים בבתיהם של הזקוקים לטיפולם. המילה מְסַעֵד (צורת בינוני של בניין פיעל) קשורה למילים 'סיעוד' ו'סיעודי' בדומה לקשר שבין מְטַפֵּל למילים 'טיפול' ו'טיפולי'. ואולם הפועל הרגיל הוא בבניין קל: סָעַד, ומשמעותו היא 'תמך', 'עזר'. גם מילים אחרות מן השורש הזה קשורות לתמיכה וסיוע: סַעַד כגון 'סעד משפטי' ובעבר 'משרד הסעד', מִסְעָד (גב של כיסא וגם תמיכה ומִשְׁעָן), וכן המילים סעודה והַסְעָדָה (קייטרינג) שכן האוכל תומך במי שאוכל אותו. את המילה מְסַעֵד הציעה הוועדה למילים בשימוש כללי, והיא אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשס"ו (2006).

רוֹפֵא צוֹעֵר, צוֹעֵר (סטז'ר)

רופא צוער הוא רופא המשלים את לימודיו העיוניים בעבודה מעשית במחלקות בית החולים במשך כשנה. הוא נבדל מרופא מתמחה המשלים את הכשרתו המקצועית בתחום מסוים ברפואה לאחר תקופת הצוערות. המילה צוער באה פעם אחת במקרא: "הַךְ אֶת הָרֹעֶה וּתְפוּצֶיןָ הַצֹּאן וַהֲשִׁבֹתִי יָדִי עַל הַצֹּעֲרִים" (זכריה יג, ז). נהוג לקשור אותה למילה צָעִיר, אבל הדעות חלוקות על פירושה המדויק. יש הרואים בצוערים נערים העוזרים לרועי הצאן, ויש הרואים בהם כבשים בגיל צעיר. בספרות חז"ל הלוויים הצעירים נקראו גם צוערי לוויים או צוערי לְוִיָּה. בעברית החדשה צוֹעֵר הוא בעיקר 'מתלמד', 'אדם המצוי בהכשרה' (קָדֵט), כגון חניכים בקורס קצינים בצבא או בקורס להכשרת דיפלומטים במשרד החוץ. הצירוף רופא צוער אושר במליאת האקדמיה בשנת תשס"א (2001).

מַסְכֵּת (סטתוסקופ)

מסכת הוא מכשיר רפואי המשמש את הרופא להאזנה לקולות הלב או הריאה. המילה מַסְכֵּת שקולה במשקל המכשירים, כמו שמות של מכשירים אחרים מתחום הרפואה: מַחְדֵּר (זונדה), מַנְשֵׁם (מכשיר הנשמה), מַשְׁאֵף ועוד. במילה מַסְכֵּת נבחר שורש נדיר – סכ"ת – המוכר מן הפועל הִסְכִּית שמקורו בתנ"ך: "הַסְכֵּת וּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל" (דברים כז, ט). פועל זה התגלגל ללשון ימינו במשמעות 'הקשיב', 'האזין', והוא משמש בעיקר בשפה גבוהה. חידוש נוסף בעברית החדשה מן השורש הזה הוא תַּסְכִּית – מחזה מעובד להשמעה ברדיו. המילה מַסְכֵּת מובאת במילונים עבריים לפחות משנת תש"ך (1960), ובמונחי האקדמיה היא נכללה במילון למונחי רפואה שפורסם בשנת תשנ"ט (1999).

מִקְצוֹעַ נִלְוֵה רְפוּאָה (מקצוע פָּרָה־רפואי)

מקצוע נלווה רפואה הוא כל מקצוע הקשור לתחום הרפואה ומסייע באבחון מחלות ובטיפול בהן. במקצועות נלווי הרפואה נכללים רוקחוּת, טכנאוּת שיניים, קלינאוּת תקשורת, ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה ועוד. על המילה רפואה נוכל לספר שמקורה בתנ"ך, שם היא מופיעה רק בצורת רבים, ומשמעה 'תרופה', 'מַרְפֵּא', למשל: "אֵין דָּן דִּינֵךְ לְמָזוֹר, רְפֻאוֹת תְּעָלָה אֵין לָךְ" (ירמיהו ל, יג). במשמעות זו המילה רפואה משמשת עד היום בביטוי "הקדים רפואה למכה". רק בימי הביניים היא קיבלה את המשמעות הרווחת היום: המקצוע והמדע העוסקים בריפוי. את הצירוף מקצוע נלווה רפואה הציעה הוועדה למילים בשימוש כללי, והוא אושר במליאת האקדמיה בשנת תשס"א (2001). שנהיה בריאים. [post_title] => מילים לרפואה [post_excerpt] => מכון דימות או מכון הדמיה? איך נקראים הסטז'רים בעברית? מה הם מְסעד, מַסְכֵּת ונלווה־רפואה? וגם – האם 'רפואה' במקרא היא הרפואה שאנחנו מכירים היום? [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-04-15 11:22:11 [post_modified_gmt] => 2021-04-15 08:22:11 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5592 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

מכון דימות או מכון הדמיה? איך נקראים הסטז'רים בעברית? מה הם מְסעד, מַסְכֵּת ונלווה־רפואה? וגם – האם 'רפואה' במקרא היא הרפואה שאנחנו מכירים היום?
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
בחור מביט למדורה ובה דמות של אישה והכיתוב: אני דלוק עלייך אש

לשונות של אש

WP_Post Object
(
    [ID] => 1006
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2011-05-15 10:39:00
    [post_date_gmt] => 2011-05-15 07:39:00
    [post_content] => העברית עשירה מאוד בלשונות של אש. נתמקד כאן בשלושה שורשים: שרף, בער ודלק.

לשלוש המילים שְׂרֵפָה, בְּעֵרָה, דְּלֵקָה משקל משותף ומשמעות יסודית משותפת. השתיים הראשונות מקורן במקרא, ואילו השלישית מקורה בלשון חכמים. בלשון ימינו יש ביניהן הבחנה: בְּעֵרָה או בְּעִירָה משמשות בעיקר בהקשר הכימי לציון תהליך התחמצנות המלווה בפליטת חום ואור. מכאן 'חומרי בערה', 'מנוע בערה פנימית', 'מעכבי בערה'. שרפה ודלקה מציינות שתיהן 'בערה מְכַלָּה', והן נבדלות זו מזו במשלב – שרפה היא המילה הרגילה ואילו דלקה משמשת בלשון גבוהה ורשמית.

ומה בנוגע לפעלים? הפועל שָׂרַף (בתנ"ך בדרך כלל בצירוף 'שרף באש') מציין פעולה שתכליתה כילוי של דבר באש, ואילו הִבְעִיר והִדְלִיק מציינים את התחלת הפעולה, כמו הִצִּית. אך גם הם נבדלים זה מזה: הִבְעִיר פירושו 'הצית שרפה', 'העלה באש' (למשל צמיגים), ובמשמעות מושאלת: "הבעיר את האזור" – עורר מלחמה, מהומות וכדומה. הִדְלִיק פירושו 'הצית אש בדבר שנועד לכך' (כגון גפרור ונר), ומכאן גם 'הדליק אור' ואף 'הדליק רדיו' או כל מכשיר חשמלי או אלקטרוני.

בתנ"ך לצד הִבְעִיר (באש) יש בִּעֵר (באש) ויש גם בִּעֵר במשמעות 'חיסל', ונראה שיש קשר בין המשמעויות. מכאן 'ביעור חמץ' בלשון חכמים, ובימינו 'לבער את נגע הסמים' וכדומה. בפועל בָּעַר – 'עלה באש' – חלה התרחבות במשמעות לכיוון המטפורי של כעס, כגון "וַחֲמָתוֹ בָּעֲרָה בוֹ" (אסתר א, יב), ובימינו בעקבות היידיש גם במשמעות של דחיפות: 'שאלה בוערת', 'עונה בוערת', 'מה בוער'.

מגוון משמעויות עשיר אף יותר נמצא בשם התואר שָׂרוּף: עץ שרוף – שעלה באש; עור שרוף – שנצרב בשמש; אוהד שרוף – נאמן, מעריץ, נלהב (על פי היידיש); שחקן שרוף, מרגל שרוף – שיצא מכלל פעולה, שנתפס, נחשף וכדומה (בהשפעת הערבית).

בפעלים מן השורש דל"ק חלה התרחבות משמעות אל תחום הרגש, בעיקר בלשון העגה: מדליק, נדלק עלדלוק על. תופעה דומה קרתה במילים אחרות הקשורות באש: להוט, נלהב, מתלהב, משולהב.

נתבונן בכמה מילים נוספות מן השורש דל"ק: המילה דֶּלֶק מקורה בספרות חז"ל, ואחד ממשמעיה הוא חומר בערה והסקה. במשנה (שקלים ו, ג) נמנים שערי המקדש ובהם שער הדלק שדרכו הוכנסו העצים למזבח. כיום דלק הוא שם כללי לחומרי בערה וגם כינוי לנוזל בערה להפעלת מנועים. בן־יהודה חידש את המילה מַדְלֵק והגדירהּ: "כעין בדים דקים של עץ מצֻפּים בקצה אחד בחֹמר מתלהב בחִכּוך". אולם המילה לא נקלטה, ובמקומה משמש גפרור, חידושו של מנדלי מוכר ספרים. במשקל פָּעִיל יש דָּלִיק (=שנדלק בקלות) ולצדו מִתְלַקֵּחַ באותה משמעות. המחלה דַּלֶּקֶת נזכרת כבר בתורה לצד קַדַּחַת, ומקובל לפרש את שתיהן על פי משמעות השורשים כמחלות המלוות בחום. בימינו דַּלֶּקֶת היא תגובה של הגוף לזיהום ועוד המלווה בחום ובאדמומיות.

לשונות של אש נקשרות לעתים קרובות לתיאור של עיניים בגוני משמעות שונים, למשל 'עיניים דולקות' (להבדיל מ'עיניים דלוקות'), 'עיניים בוערות', וכן גם 'עיניים רושפות', 'עיניים יוקדות'. ולקראת ל"ג בעומר נזכיר את העיניים השורפות ממש של ר' שמעון בר יוחאי ובנו: כשיצאו מן המערה לאחר שתים־עשרה שנה של לימוד תורה בתנאי סגפנות, וראו אנשים חורשים וזורעים, אמרו: 'מניחין חיי עולם ועוסקין בחיי שעה?!' כל מקום שנתנו עיניהם נשרף. יצתה בת קול ואמרה להן: 'להחריב עולמי יצאתם? חזרו למערתכם!' (בבלי שבת לג ע"ב).

כתבו: רונית גדיש ותמר כץ

קובץ מעוצב (להדפסה) [post_title] => לשונות של אש [post_excerpt] => העברית עשירה מאוד בלשונות של אש. נתמקד כאן בשלושה שורשים: שרף, בער ודלק. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%9c-%d7%90%d7%a9 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2020-04-10 00:13:56 [post_modified_gmt] => 2020-04-09 21:13:56 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=1006 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

העברית עשירה מאוד בלשונות של אש. נתמקד כאן בשלושה שורשים: שרף, בער ודלק.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך דַּלֶּקֶת ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.01%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>