הדף בטעינה

על המילה דִּמּוּת

במילון

 (ללא ניקוד: דימות)
מיןזכר
שורשדמת (מן דְּמוּת)
נטייהדימותים, דימותי־ לכל הנטיות

הגדרה

  • הפקת דְּמוּת באמצעים אקוסטיים, אלקטרוניים ועוד בעיקר לצורך אבחנה רפואית, כגון דימות על־שמעי (אולטרסאונד), דימות בטומוגרפיה ממוחשבת (CT), דימות בתהודה מגנטית (MRI), וכן דימות באמצעים לראיית לילה המבוססים על חום (בלועזית: אִימֵגִ'ינְג)

צירופים

על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

מילים לרפואה

WP_Post Object
(
    [ID] => 5592
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2012-06-10 09:51:50
    [post_date_gmt] => 2012-06-10 06:51:50
    [post_content] => 

דימות, מְסַעֵד, רופא צוער, מַסְכֵּת, נלווה־רפואה

דִּמּוּת (imaging)

בלי ניקוד: דימות. המילה דימות מציינת פעולה שבה מפיקים דְּמוּת באמצעים אקוסטיים, אלקטרוניים ועוד. פעולה זו מקובלת מאוד באבחנה רפואית: מכשיר הגלים העל־שמעיים (ultra-sound) מְדַמֵּת את תנוחת העובר ברחם; הטומוגרפיה הממוחשבת (CT) יוצרת דימות תלת־ממדי של חלקי גוף באמצעות קרני רנטגן; המכשיר המכונה MRI מְדַמֵּת איברים פנימיים באמצעות תהודה מגנטית. גם פעולתם של אמצעים לראיית לילה המבוססים על חום נקראת דימות. יש להבחין בין הַדְמָיָה – החלופה העברית לסימולציה – ובין דימות. השם הנכון למכון במרכז רפואי שבו נעשים אבחונים באמצעות רנטגן, CT וכדומה הוא 'מכון דימות' ולא 'מכון הדמיה'.

מְסַעֵד

מסעד הוא עובד שמקצועו לסעוד אדם הזקוק לטיפול בביתו מפאת זִקְנָה או מחלה. מסעדים רבים הם עובדים זרים המתגוררים בבתיהם של הזקוקים לטיפולם. המילה מְסַעֵד (צורת בינוני של בניין פיעל) קשורה למילים 'סיעוד' ו'סיעודי' בדומה לקשר שבין מְטַפֵּל למילים 'טיפול' ו'טיפולי'. ואולם הפועל הרגיל הוא בבניין קל: סָעַד, ומשמעותו היא 'תמך', 'עזר'. גם מילים אחרות מן השורש הזה קשורות לתמיכה וסיוע: סַעַד כגון 'סעד משפטי' ובעבר 'משרד הסעד', מִסְעָד (גב של כיסא וגם תמיכה ומִשְׁעָן), וכן המילים סעודה והַסְעָדָה (קייטרינג) שכן האוכל תומך במי שאוכל אותו. את המילה מְסַעֵד הציעה הוועדה למילים בשימוש כללי, והיא אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשס"ו (2006).

רוֹפֵא צוֹעֵר, צוֹעֵר (סטז'ר)

רופא צוער הוא רופא המשלים את לימודיו העיוניים בעבודה מעשית במחלקות בית החולים במשך כשנה. הוא נבדל מרופא מתמחה המשלים את הכשרתו המקצועית בתחום מסוים ברפואה לאחר תקופת הצוערות. המילה צוער באה פעם אחת במקרא: "הַךְ אֶת הָרֹעֶה וּתְפוּצֶיןָ הַצֹּאן וַהֲשִׁבֹתִי יָדִי עַל הַצֹּעֲרִים" (זכריה יג, ז). נהוג לקשור אותה למילה צָעִיר, אבל הדעות חלוקות על פירושה המדויק. יש הרואים בצוערים נערים העוזרים לרועי הצאן, ויש הרואים בהם כבשים בגיל צעיר. בספרות חז"ל הלוויים הצעירים נקראו גם צוערי לוויים או צוערי לְוִיָּה. בעברית החדשה צוֹעֵר הוא בעיקר 'מתלמד', 'אדם המצוי בהכשרה' (קָדֵט), כגון חניכים בקורס קצינים בצבא או בקורס להכשרת דיפלומטים במשרד החוץ. הצירוף רופא צוער אושר במליאת האקדמיה בשנת תשס"א (2001).

מַסְכֵּת (סטתוסקופ)

מסכת הוא מכשיר רפואי המשמש את הרופא להאזנה לקולות הלב או הריאה. המילה מַסְכֵּת שקולה במשקל המכשירים, כמו שמות של מכשירים אחרים מתחום הרפואה: מַחְדֵּר (זונדה), מַנְשֵׁם (מכשיר הנשמה), מַשְׁאֵף ועוד. במילה מַסְכֵּת נבחר שורש נדיר – סכ"ת – המוכר מן הפועל הִסְכִּית שמקורו בתנ"ך: "הַסְכֵּת וּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל" (דברים כז, ט). פועל זה התגלגל ללשון ימינו במשמעות 'הקשיב', 'האזין', והוא משמש בעיקר בשפה גבוהה. חידוש נוסף בעברית החדשה מן השורש הזה הוא תַּסְכִּית – מחזה מעובד להשמעה ברדיו. המילה מַסְכֵּת מובאת במילונים עבריים לפחות משנת תש"ך (1960), ובמונחי האקדמיה היא נכללה במילון למונחי רפואה שפורסם בשנת תשנ"ט (1999).

מִקְצוֹעַ נִלְוֵה רְפוּאָה (מקצוע פָּרָה־רפואי)

מקצוע נלווה רפואה הוא כל מקצוע הקשור לתחום הרפואה ומסייע באבחון מחלות ובטיפול בהן. במקצועות נלווי הרפואה נכללים רוקחוּת, טכנאוּת שיניים, קלינאוּת תקשורת, ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה ועוד. על המילה רפואה נוכל לספר שמקורה בתנ"ך, שם היא מופיעה רק בצורת רבים, ומשמעה 'תרופה', 'מַרְפֵּא', למשל: "אֵין דָּן דִּינֵךְ לְמָזוֹר, רְפֻאוֹת תְּעָלָה אֵין לָךְ" (ירמיהו ל, יג). במשמעות זו המילה רפואה משמשת עד היום בביטוי "הקדים רפואה למכה". רק בימי הביניים היא קיבלה את המשמעות הרווחת היום: המקצוע והמדע העוסקים בריפוי. את הצירוף מקצוע נלווה רפואה הציעה הוועדה למילים בשימוש כללי, והוא אושר במליאת האקדמיה בשנת תשס"א (2001). שנהיה בריאים. [post_title] => מילים לרפואה [post_excerpt] => מכון דימות או מכון הדמיה? איך נקראים הסטז'רים בעברית? מה הם מְסעד, מַסְכֵּת ונלווה־רפואה? וגם – האם 'רפואה' במקרא היא הרפואה שאנחנו מכירים היום? [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-04-15 11:22:11 [post_modified_gmt] => 2021-04-15 08:22:11 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5592 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

מכון דימות או מכון הדמיה? איך נקראים הסטז'רים בעברית? מה הם מְסעד, מַסְכֵּת ונלווה־רפואה? וגם – האם 'רפואה' במקרא היא הרפואה שאנחנו מכירים היום?
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

חִבְרוּת – זכר או נקבה?

WP_Post Object
(
    [ID] => 190
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2012-01-25 09:52:23
    [post_date_gmt] => 2012-01-25 07:52:23
    [post_content] => נשאלנו אם המילה חִבְרוּת (סוציאליזציה) היא זכר או נקבה.

המילה חִבְרוּת היא שם הפעולה של הפועל חִבְרֵת. שתי המילים גזורות מן השורש חבר"ת, והתי"ו בהן היא שורשית (השורש חבר"ת הוא הרחבה של השורש חב"ר, והוא נגזר משם התואר 'חברתי'). אף כי המילה חִבְרוּת מסתיימת ב־וּת, אין היא דומה למילה כמו ידידוּת (ידיד + ־וּת), שהרי כאמור התי"ו היא שורשית. הצורה חִבְרוּת היא צורת זכר, בדיוק כמו המילים אִרְגּוּן, פִּרְסוּם. עוד שמות פעולה המסתיימים ב־וּת: שֵׁרוּת, פִּחוּת, דִּמּוּת, תִּמְצוּת, כִּמּוּת – כולם כמובן ממין זכר.
    [post_title] => חִבְרוּת – זכר או נקבה?
    [post_excerpt] => הצורה חִבְרוּת היא צורת זכר, בדיוק כמו המילים אִרְגּוּן, פִּרְסוּם. עוד שמות פעולה המסתיימים ב־וּת: שֵׁרוּת, פִּחוּת, דִּמּוּת, תִּמְצוּת, כִּמּוּת – כולם כמובן ממין זכר.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%97%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%96%d7%9b%d7%a8-%d7%90%d7%95-%d7%a0%d7%a7%d7%91%d7%94
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2022-08-02 15:10:03
    [post_modified_gmt] => 2022-08-02 12:10:03
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=190
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

הצורה חִבְרוּת היא צורת זכר, בדיוק כמו המילים אִרְגּוּן, פִּרְסוּם. עוד שמות פעולה המסתיימים ב־וּת: שֵׁרוּת, פִּחוּת, דִּמּוּת, תִּמְצוּת, כִּמּוּת – כולם כמובן ממין זכר.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
איור של ילד עף בשמיים כחולים

כיד הדמיון

WP_Post Object
(
    [ID] => 1019
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2012-01-12 10:37:00
    [post_date_gmt] => 2012-01-12 08:37:00
    [post_content] => 

הפעם נצא לטיול לשוני במחוזות הדמיון. המילה דִּמְיוֹן שייכת למשפחת מילים מגוונת שראשיתה בתנ"ך. הפועל המקראי דָּמָה מציין שוויון וקִרבה בין דברים: "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר" (שיר השירים ז, ח). פועל מקראי נוסף הוא דִּמָּה שפירושו הִשְׁוָה: "לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי" (שיר השירים א, ט), "לְמִי תְדַמְּיוּנִי וְתַשְׁווּ" (ישעיהו מו, ה). פועל זה משמש בתנ"ך גם במשמעות 'תיאר לעצמו', ומכאן 'חָשַׁב' ו'תכנן': "אַל תְּדַמִּי בְנַפְשֵׁךְ לְהִמָּלֵט בֵּית הַמֶּלֶךְ מִכָּל הַיְּהוּדִים" (אסתר ד, יג). בימינו הפעלים דָּמָה ("היא דמתה מאוד לאִמה") ודִמָּה (בנפשו) משמשים בעיקר בלשון הספרותית. לעומתם רגילים מאוד דּוֹמֶה (צורת ההווה של דָּמָה) ונִדְמֶה (צורת הווה בבניין נפעל) כגון "נדמה לי".

את המילה דְּמוּת אנו פוגשים כבר בפרק הראשון של ספר בראשית: "נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ" (פסוק כו). דמות היא 'צורה הדומה לדבר', וכן 'מראֶה' ו'תבנית'. בהקשר של עדות על ראיית הירח מסופר במשנה שלרבן גמליאל הייתה "דמות צורות לבנות", כלומר ציורים של מצבים שונים של הירח, "שבהן מראה את ההדיוטות ואומר הכזה ראית או כזה?" (ראש השנה ב, ח). בימינו המילה דמות משמשת בעיקר ביחס לבני אדם או יצורים חיים אחרים במשמעויות מגוונות.

המילה דמיון עצמה באה בתנ"ך רק פעם אחת – "דִּמְיֹנוֹ כְּאַרְיֵה יִכְסוֹף לִטְרוֹף" (תהלים יז, יב), ונראה שביסודה היא נרדפת לדמות. משמעותה זו קרובה לאחת ממשמעויותיה בימינו: היותו של דבר דומה לדבר אחר, כגון "יש ביניהם דמיון רב". משמעות אחרת של המילה דמיון הורישה לנו לשון הפילוסופיה והמחשבה של ימי הביניים, והיא 'הכוח לצייר במחשבה דברים שאינם במציאות' (המכונה גם הכוח המְדַמֶּה). פרי מחשבתו של כוח זה נקרא גם הוא דמיון, ובייחוד בצורת הרבים דמיונות ("יש לו חלומות ודמיונות"). דמיון במשמעויות אלו הוליד צירופים כגון 'דמיון פורה', 'כיד הדמיון הטובה' ואף את הפועל דִּמְיֵן.

דבר שהוא למראית עין בלבד מכונה מְדֻמֶּה, כגון 'שבר מדומֶה', 'מציאות מדומָה'. משמעות קרובה יש למילה דֶּמֶה ('מבחן דמה', 'תרופת דמה') שביצירתה חברו יחד משמעותו של השורש העברי עם דמיון הצליל למילה הלועזית dummy.

דִּמּוּי הוא אמצעי ספרותי שבו משווים במפורש דבר אחד לדבר אחר כדי להדגיש תכונה מסוימת שלו: 'עקשן כפרד', 'מתוק כדבש'. בהקשרים אחרים דימוי הוא הדרך שבה תופסים מישהו או משהו: "יש לו דימוי של מורה קשוח". משמעות דומה יש למילה תַּדְמִית בתחום הפסיכולוגיה: 'תמונה המצטיירת במוחנו ואינה מתאימה בהכרח למציאות'. לעיתים קרובות מדובר בדרך שבה האדם תופס את עצמו או את גופו. המילה תדמית חודשה לראשונה תמורת 'שבלונה' (במילון למונחי הקדרות של ועד הלשון משנת תש"י, 1950), ובמשמעות זו היא חיה עד היום בתחום התפירה. מכאן שם המקצוע תַּדְמָן או תַּדְמִיתָן – האדם המכין את התדמיות (מודלים). בהקשרים אחרים תדמיתן הוא יועץ לעיצוב תדמית של אדם או של עסק.

עוד שני חידושים נוצרו מן השורש דמ"י: הַדְמָיָה היא סימולציה – חיקוי התנאים של מצב אמיתי לשם תרגול, ומכאן גם מַדְמֶה (סימולטור). המונח דִּמּוּת יוחד ל־imaging: הפקת דְמוּת באמצעים שונים והטלתה על גבי מרקע או צג. הדימות משמש הרבה באבחון רפואי, כגון רנטגן, טומוגרפיה ממוחשבת (CT) ודימות על־שמעי (אולטרה־סאונד).

ברבות השנים הוליד השורש המקראי דמ"י מילים שאנשים שחיו בתקופת התנ"ך לא יכלו לדמיין.

כתבה: תמר קציר (כץ)

קובץ להדפסה [post_title] => כיד הדמיון [post_excerpt] => המילה דִּמְיוֹן שייכת למשפחת מילים מגוונת שראשיתה בתנ"ך והמשכה בשפע של חידושים בני ימינו. נצא אפוא לטיול במחוזות הדמיון. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9b%d7%99%d7%93-%d7%94%d7%93%d7%9e%d7%99%d7%95%d7%9f [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-12-21 08:03:22 [post_modified_gmt] => 2022-12-21 06:03:22 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=1019 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

המילה דִּמְיוֹן שייכת למשפחת מילים מגוונת שראשיתה בתנ"ך והמשכה בשפע של חידושים בני ימינו. נצא אפוא לטיול במחוזות הדמיון.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
גיליון למד לשונך אוגוסט 1994

למד לשונך 6

WP_Post Object
(
    [ID] => 6766
    [post_author] => 21
    [post_date] => 1994-08-14 15:18:30
    [post_date_gmt] => 1994-08-14 12:18:30
    [post_content] => הערת עדכון: מִשָּׁק, מִנְשָׁק > גם מִמְשָׁק (תשע"ה, 2015).
    [post_title] => למד לשונך 6
    [post_excerpt] => על המונחים טֶכְנוֹלוֹגְיָה עִלִּית, תַּעֲשִׂיָּה עִלִּית, מִשָּׁק ומִנְשָׁק, דִּמּוּת, תַּדְמִית; על הכתיב המלא של המילים מִלָּה ומִלִּית ועל כתיבן של מילים דוגמת פִיזִיקָה ומוּזֵאוֹן.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%9a-6
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-08-26 23:50:26
    [post_modified_gmt] => 2020-08-26 20:50:26
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=6766
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

על המונחים טֶכְנוֹלוֹגְיָה עִלִּית, תַּעֲשִׂיָּה עִלִּית, מִשָּׁק ומִנְשָׁק, דִּמּוּת, תַּדְמִית; על הכתיב המלא של המילים מִלָּה ומִלִּית ועל כתיבן של מילים דוגמת פִיזִיקָה ומוּזֵאוֹן.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>