הדף בטעינה

על המילה גִּנָּה

במילון

 (ללא ניקוד: גינה)
מיןנקבה
שורשגנן
נטייהגינות לכל הנטיות

הגדרה

  • גַן קטן

צירופים

על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

חידון חקלאות עברית – פתרונות מלאים והרחבות

WP_Post Object
(
    [ID] => 21429
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2017-05-28 10:37:36
    [post_date_gmt] => 2017-05-28 07:37:36
    [post_content] => 

1. כְּרָב הוא:

אפשרות ג: כְּרָב הוא חלק מ'מחזור זרעים' – שיטה חקלאית שבה מחליפים באופן מחזורי את סוגי הגידולים הנזרעים בשדה לצורך השבחת הקרקע. יש כמה סוגי כרב: בחלקם נותנים לשדה מנוחה מלאה, בחלקם חורשים ואין זורעים ובחלקם זורעים רק גידולים המטייבים את הקרקע. המילה כְּרָב מקורה בארמית התלמוד. צמח התבלין קימל נקרא בספרות חז"ל כְּרַוְיָה (על פי היוונית), וזהו שמו התקני בימינו.

2. אֲפָר הוא:

אפשרות ד: אֲפָר הוא אחו. המילה אֲפָר מקורה בספרות חז"ל, למשל: "ואלו הן מדבריות [בהמות בר] – כל שרועות באפר ואינן נכנסות ביישוב לא בימות החמה ולא בימות הגשמים" (בבלי שבת מה ע"ב). בעברית החדשה 'אפר' משמש בטקסטים ספרותיים, למשל: "בָּאֲפָרִים אֵין קֵץ / אָדֹם עוֹלֶה הַסְּתָו" (יורם טהרלב, "זר של נרקיסים").

3. נִיר במקורות אינו:

אפשרות א: נִיר במקורות אינו שטח פתוח. בירמיהו נאמר: "נִירוּ לָכֶם נִיר וְאַל תִּזְרְעוּ אֶל קוֹצִים" (ד, ג). למילה ניתנו כמה פירושים: שדה חרוש, שדה שנועד לחרישה, תלם שנחרש, פעולת החריש. בספרות חז"ל מבחינים בין שלושה סוגי שדות: בּוּר (שדה לא מעובד), נִיר (שדה חרוש),, זֶרַע (שדה זרוע). ראו עוד: עבודת האדמה.

4. עידית היא:

אפשרות ב: עידית היא אדמה משובחת. ההפך מעידית הוא זיבּוּרית (אדמה גרועה). בעברית החדשה הורחבה המשמעות של צמד המילים: עידית מציינת דבר בעל ערך גבוה, וזיבורית – דבר חסר ערך. ראו עוד: עבודת האדמה.

5. מניין לנו חקלאות?

אפשרות א: המילה חקלאות מקורה במילה הארמית חֲקַל (=שדה). בארמית של התלמוד חקלַי או חקלַאי הוא 'איש שדה', ומכאן גם השם המופשט חַקְלָאוּת. הַכְנסת המילה לעברית מיוחסת לדוד ילין.

6. איזו מילה אינה מעולם החקלאות?

אפשרות ג: המילה עֲרֵבָה אינה מעולם החקלאות. בלשון חז"ל ערֵבה היא קערה גדולה ללוש בה את הבצק וגם גיגית או שוקת. גְּדֵרָה היא שטח מגודר לצאן. עֲזֵקָה היא שדה שעדרו אותו. שְׁדֵמָה היא שְׂדה תבואה או כרם. שְׁדֵפָה היא תבואה שלקתה בשידפון (מכת יובש).

7. איזו מילה אינה מחלה של צמחים?

אפשרות ד: חֲלַגְלוֹגָה אינה מחלת צמחים אלא שם של צמח. חלגלוגות נזכרות בספרות חז"ל, והן מזוהות עם הצמח רְגֵלָה. גַּחֲלוֹן הוא מחלת צמחים שבה נוצר בפרי פצע כהה הדומה לפחם או לגחלת. מַקְמֶקֶת היא מחלת צמחים התוקפת נבטים וצמחים צעירים וגורמת לריקבונם. פַּקֶּלֶת פוגעת בגזע העץ וגורמת לו להתקלף. השם בא בעקבות הפועל פִּקֵּל בלשון חז"ל שמשמעו 'התקלף', ואינו אלא שיכול אותיות של קִלֵּף.

8. איזו מושג אינו חקלאי?

אפשרות ג: מושג שאינו חקלאי הוא מָרִישׁ. מָרִישׁ משמעו קורת עץ. שאר המילים קשורות לחקלאות, ומקורן בלשון חז"ל: גָּפִיר – עונת הגיפור (איבוק עצים בגופרית נגד מזיקים). גָּרִיד – עונת היובש או אדמה יבשה. עָדִיר – פעולת העידור.

9. מה ההפך של אָפִיל?

אפשרות א: ההפך של אָפִיל הוא בַּכִּיר. אָפִיל פירושו מְאַחֵר להבשיל, ככתוב "וְהַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת לֹא נֻכּוּ כִּי אֲפִילֹת הֵנָּה" (שמות ט, לב), כלומר החיטה והכוסמת לא נפגעו מן הברד כי הן מאחרות להבשיל. לַקִּישׁ הוא נרדף של אָפִיל; המילה קרובה למלקוש ומצויה בספרות חז"ל. ראו עוד: לקראת ט"ו בשבט.

10. איזו מילה אינה מן המקרא?

אפשרות א: המילה שאינה מן המקרא היא בוסתן. בוסתן מקורה בפרסית, והיא מוכרת מן הארמית של התלמוד. שאר המילים מופיעות בתנ"ך: גִּנָּה וגם גַּנָּה: "אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי" (שיר השירים), "כִּי כָאָרֶץ תּוֹצִיא צִמְחָהּ וּכְגַנָּה זֵרוּעֶיהָ תַצְמִיחַ" (ישעיהו). כֶּרֶם: "וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה וַיִּטַּע כָּרֶם" (בראשית). מַטָּע: "לְהַשְׁקוֹת אוֹתָהּ מֵעֲרֻגוֹת מַטָּעָה" (יחזקאל). מִקְשָׁה (שדה קישואים ושאר דלועים): "וְנוֹתְרָה בַת צִיּוֹן כְּסֻכָּה בְכָרֶם כִּמְלוּנָה בְמִקְשָׁה כְּעִיר נְצוּרָה" (ישעיהו). פַּרְדֵּס: "עָשִׂיתִי לִי גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים וְנָטַעְתִּי בָהֶם עֵץ כָּל פֶּרִי" (קהלת). שָׂדֶה: "אֵלְכָה נָּא הַשָּׂדֶה וַאֲלַקֳטָה בַשִּׁבֳּלִים" (רות).

12. איזו מילה אינה קיימת?

אפשרות ה: המילה אַסֶּפֶת אינה קיימת (בינתיים). שאר המילים מופיעות בספרות העברית ובמילונים: חֶרְמֵשִׁית מובאת במילון אבן־שושן במשמעות 'חרמש קטן'. מַבְצֵרָה היא מעין מזמרה לבציר ענבים. מַגּוֹב הוא כלי חקלאי ידני או מכני לגיבוב קש וכדומה לערמה. מַגְרוֹפִית בלשון חז"ל היא מגרפה או אֵת, ובימינו חֵלק במחרשה, הכנף שאליה מחוברת הסכין.

13. איזו פעולה אינה פעולה חקלאית?

אפשרות ד: לְחִיכָה אינה פעולה חקלאית. לחיכה היא אכילת עשב מן האדמה, ככתוב "כִּלְחֹךְ הַשּׁוֹר אֵת יֶרֶק הַשָּׂדֶה" (במדבר כב, ד). המילים האחרות קשורות לחקלאות: סיקול הוא ניקוי שטח אדמה מאבנים ומסלעים. בתיחוח מפוררים את האדמה ומאווררים אותה. הוֹבָרָה היא הפיכת האדמה לאדמת בור, מתן מנוחה לאדמה כדי שתחזור להיות פורייה.

חידון חקלאות עברית - גרסה להדפסה

חזרה לחידון

[post_title] => חידון חקלאות עברית - פתרונות מלאים והרחבות [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%97%d7%99%d7%93%d7%95%d7%9f-%d7%97%d7%a7%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%a4%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%9c%d7%90%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%94%d7%a8%d7%97 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2018-11-11 21:32:38 [post_modified_gmt] => 2018-11-11 19:32:38 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=21429 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )


המשך קריאה >> המשך קריאה >>
כיתוב וניקוד

שִׂמְלָה ושַׂלְמָה

WP_Post Object
(
    [ID] => 13207
    [post_author] => 4
    [post_date] => 2015-12-23 15:17:52
    [post_date_gmt] => 2015-12-23 13:17:52
    [post_content] => 
נַלְבִּישֵׁךְ שַׂלְמַת בֵּטוֹן וָמֶלֶט וְנִפְרֹשׂ לָךְ מַרְבַדֵּי גַּנִּים עַל אַדְמַת שְׂדוֹתַיִךְ הַנִּגְאֶלֶת הַדָּגָן יַרְנִין פַּעֲמוֹנִים (שיר בוקר, נתן אלתרמן)

נשאלנו מה פירוש המילה שַׂלְמָה בצירוף 'שלמת בטון ומלט' ב"שיר בוקר" מאת נתן אלתרמן. 'שלמת בטון' אינה אלא 'שמלת בטון'. המילים המקראיות שִׂמְלָה ושַׂלְמָה מתחלפות ביניהן, ולמעשה מדובר באותה המילה בשׂיכול עיצורים, כלומר בחילופי מקום של העיצורים. כך למשל נאמר בדברים פרק ח: "שִׂמְלָתְךָ לֹא בָלְתָה מֵעָלֶיךָ", ואילו בפרק כט: "לֹא בָלוּ שַׂלְמֹתֵיכֶם מֵעֲלֵיכֶם".

צמד מילים מקראי ידוע אחר שיסודו בשיכול עיצורים הוא כֶּבֶשׂ–כֶּשֶׂב, כגון "וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ" (ישעיהו יא, ו) לעומת "וְהַכְּשָׂבִים הִפְרִיד יַעֲקֹב" (בראשית ל, מ), "שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז כִּי יִוָּלֵד" (ויקרא כב, כז).

הינה עוד כמה צמדים בשיכול עיצורים:

  • אַלְמֻגִּים – אַלְגֻּמִּים (דברי הימים ב ב, ז)
  • אֲנָקָה – נְאָקָה
  • בֶּהָלָה – בַּלָּהָה
  • זְוָעָה – זַעֲוָה (בכמה מקראות יש חילופי כתיב וקרי בין שתי המילים)
  • מַזְלֵג – מַלְגֵּז (בלשון חכמים מעין קלשון, ומכאן בימינו מַלְגֵּזָה)
  • מַלְתָּעוֹת – מְתַלְּעוֹת
  • נִגְזַר – נִגְרַז (מכאן אולי גַּרְזֶן)
  • עַוְלָה – עַלְוָה (הושע י, ט: "בְּנֵי עַלְוָה")
  • עָיֵף – יָעֵף
  • רָעַף – עָרַף ("וּשְׁחָקִים יִרְעֲפוּ טָל" – משלי ג, כ; "אַף שָׁמָיו יַעַרְפוּ טָל" – דברים לג, כח; כיום מוכר יותר הִרְעִיף בבניין הפעיל המשמש במשמעות מושאלת).
הערה: לא ברורה הסיבה להבדל בתנועה הראשונה – שִׂמְלָה בחיריק לעומת שַׂלְמָה בפתח, אך לעיתים יש הבדל כזה באותה המילה ממש, כגון זַלְעָפוֹת–זִלְעָפוֹת, גַּנָּה–גִּנָּה. [post_title] => שִׂמְלָה ושַׂלְמָה [post_excerpt] => נשאלנו מה פירוש המילה שַׂלְמָה בצירוף 'שלמת בטון ומלט' ב"שיר בוקר" מאת נתן אלתרמן. 'שלמת בטון' אינה אלא 'שמלת בטון'; למעשה מדובר באותה המילה בשׂיכול עיצורים. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a9%d7%9e%d7%9c%d7%94-%d7%95%d7%a9%d7%9c%d7%9e%d7%94 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-09-29 22:18:36 [post_modified_gmt] => 2022-09-29 19:18:36 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=13207 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

נשאלנו מה פירוש המילה שַׂלְמָה בצירוף 'שלמת בטון ומלט' ב"שיר בוקר" מאת נתן אלתרמן. 'שלמת בטון' אינה אלא 'שמלת בטון'; למעשה מדובר באותה המילה בשׂיכול עיצורים.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
איור של שני ילדים יושבים על ספסל בין עצי הגן

בין עצי הגן

WP_Post Object
(
    [ID] => 1644
    [post_author] => 12
    [post_date] => 2014-01-16 14:51:28
    [post_date_gmt] => 2014-01-16 12:51:28
    [post_content] => הקשר בין האדם לגַן עתיק יומין הוא, ואף עומד במרכזו של סיפור הבריאה לפי בראשית פרק ב: "וַיִּטַּע ה' אֱלֹהִים גַּן בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם, וַיָּשֶׂם שָׁם אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר" (ב). עצי הגן מספקים לאדם מזון, והם גם בעלי ערך אסתטי עבורו: "וַיַּצְמַח ה' אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה כָּל עֵץ נֶחְמָד לְמַרְאֶה וְטוֹב לְמַאֲכָל..." (ג). מלכים ואצילים טיפחו גנים מפוארים, ומנוחת האדם הפשוט מָתְקָה לו בצל עצי הפרות: "וַיֵּשֶׁב יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל לָבֶטַח אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ" (מלכים א ה, ה).

המילה גַּן משותפת לכמה מן הלשונות השמיות. בנטיותיה בא דגש – גַּנְּךָ, גַּנִּים, ואכן שורשה הוא גנ"ן. שורש זה מציין ברגיל שמירה (גּוֹנֵן, הֵגֵן), ולכן יש הסוברים שהמילה גַּן מציינת ביסודה שטח מוגן, שטח מוקף גדר. יסוד השמירה על הגן מצוי גם הוא בסיפור האדם בגן עדן: "וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ" (בראשית ב, טו).

בעברית החדשה קיבלה המילה גַּן משמעויות נוספות בהשראת המילים המקבילות בלשונות אירופה. בעקבות המונח הגרמני Kindergarten נוצר הצירוף 'גן ילדים', ומכאן קָצרה הדרך לשימוש במילה גַּן לבדה באותה משמעות. בצירופים דוגמת 'גן מדעי', 'גן טכנולוגי', גַּן הוא שטח בשולי העיר המשמש לתכלית מסוימת – בעקבות שימושי המילה פארק.

אל המילה גַּן מצטרפות שתי מילים מקראיות מאותו השורש – גַּנָּה וגִנָּה, ככל הנראה בלי הבדל משמעות. המילה גַּנָּה אינה משמשת בלשוננו היום, ואילו גִּנָּה היא בעיקר גן קטן, כגון גינה של בית. ויש המכנים במילה גִּנָּה גן שעשועים.

בהקשר החקלאי שטח שמגדלים בו עצים מכונה מַטָּע. מילה זו, מן השורש נט"ע, מופיעה מעט בתנ"ך ורגילה יותר בספרות חז"ל ולאחריה. יש שהיא משמשת כבימינו, ויש שהיא שם פעולה, כלומר 'נטיעה'. על המילים "וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל" (ויקרא יט, כג) אומר ר' יהודה בן סימון: "מתחילת ברייתו שלעולם לא נתעסק [הקב"ה] אלא במטע תחילה, הדא הוא דכתיב [זהו שכתוב]: ויטע ה' אלהים גן בעדן. אף אתם כשאתם נכנסין לארץ ישראל לא תתעסקון אלא במטע תחילה" (ויקרא רבה כה, ג).

מטע של ענבים מכונה כידוע כֶּרֶם. הכרם הראשון ניטע לפי התנ"ך לאחר המבול: "וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה וַיִּטַּע כָּרֶם. וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר..." (בראשית ט, כ–כא). פעם אחת מוצאים בתנ"ך את הצירוף 'כרם זית' – בתיאור נקמתו של שמשון בפלשתים: "וַיִּלְכֹּד שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שׁוּעָלִים... וַיֶּפֶן זָנָב אֶל זָנָב וַיָּשֶׂם לַפִּיד אֶחָד בֵּין שְׁנֵי הַזְּנָבוֹת... וַיְשַׁלַּח בְּקָמוֹת פְּלִשְׁתִּים וַיַּבְעֵר מִגָּדִישׁ וְעַד קָמָה וְעַד כֶּרֶם זָיִת" (שופטים טו, ד–ה). צירוף זה מעיד לכאורה על שימוש במילה כֶּרֶם בהקשר של זיתים, אך יש הסוברים שכוונת הכתוב היא 'כרם וזית'. כך או כך, בלשון ימינו משמש לעיתים 'כרם זיתים' בהשראת הכתוב הזה, לצד מטע זיתים. בתנ"ך מטע זיתים מכונה 'זית': "שְׂדֹתֵיהֶם כַּרְמֵיהֶם זֵיתֵיהֶם" (נחמיה ה, יא).

גני נוי מצויים במקומות רבים, אך יש תרבויות שהגן המעוצב והמטופח אופייני להן במיוחד. אחת מהן היא התרבות הפרסית, שגניה הסימטריים נודעו לתהילה עוד בימי קדם (מאפיינים רבים של הגן הפרסי יש למשל בגנים הבהאיים בחיפה). לא פלא אפוא שמילים מתחום זה התגלגלו מפרסית לשפות אחרות. כך היא למשל המילה פַּרְדֵּס – מן המילה הפרסית pairidaēza שמשמעה המילולי 'שטח מוקף'. מילה פרסית זו מוכרת בלשונות נוספות, למשל באנגלית – paradise (גן עדן).

נעיר כי משמעה היסודי של המילה הפרסית – מקום מוקף – מחזק את הדעה שהוזכרה לעיל בדבר המשמע היסודי של גַּן. משמעות יסודית זו קיימת גם במילים מקבילות בשפות אחרות, למשל במילה הגרמנית Garten (באנגלית garden).

במקורות העבריים הפרדס נזכר בעיקר בהקשרים של עצי פרי: "עָשִׂיתִי לִי גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים וְנָטַעְתִּי בָהֶם עֵץ כָּל פֶּרִי" (קהלת ב, ה), "משל למלך שהיה לו פרדס נטוע שורה של תאנים ושל גפנים ושל רמונים ושל תפוחים…" (ויקרא רבה כג, ג). בעברית בת ימינו התייחדה המילה פַּרְדֵּס לעצי הדר,[1] ואף נגזר ממנה שם בעל המקצוע פַּרְדֵּסָן.

גם המילה בֻּסְתָּן מקורה בפרסית, ומשמעה המילולי המקורי 'מקום ריח'. מילה זו מוכרת מן הארמית של התלמוד הבבלי בצורה "בוסתנא", והיא משמשת גם בערבית. בימינו בוסתן הוא גן של עצי פרי שונים, לרוב בסביבת בתי מגורים.

את הטיול בין עצי הגן פתחנו בסיפור הבריאה, ובו גם נסיים – הפעם על פי המתואר במדרש קהלת רבה:

"בשעה שברא הקב"ה את אדם הראשון נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן ואמר לו: ראה מעשי כמה נאים ומשובחין הן, וכל מה שבראתי בשבילך בראתי. תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך" (קהלת רבה ז, פסקה א).

כתבה: תמר קציר (כץ)

_______________________

[1] בעקבות הפסוק משיר השירים "שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים עִם פְּרִי מְגָדִים כְּפָרִים עִם נְרָדִים" (ד, יג) יש הנוקטים בימינו 'פרדס רימונים' לצד השימוש הרגיל 'מטע רימונים'.

קובץ להדפסה   [post_title] => בין עצי הגן [post_excerpt] => הקשר בין האדם לגן עומד במרכזו של סיפור הבריאה: "וַיִּטַּע ה' אֱלֹהִים גַּן בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם, וַיָּשֶׂם שָׁם אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר". לצד גַּן ונגזרותיה גִּנָּה וגַנָּה משמשות בלשוננו המילים מַטָּע, כֶּרֶם, פַּרְדֵּס, בֻּסְתָּן. מה מקורן ומה שימושיהן של מילים אלו? [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%a2%d7%a6%d7%99-%d7%94%d7%92%d7%9f [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-11-15 12:50:41 [post_modified_gmt] => 2021-11-15 10:50:41 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=1644 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

הקשר בין האדם לגן עומד במרכזו של סיפור הבריאה: "וַיִּטַּע ה' אֱלֹהִים גַּן בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם, וַיָּשֶׂם שָׁם אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר". לצד גַּן ונגזרותיה גִּנָּה וגַנָּה משמשות בלשוננו המילים מַטָּע, כֶּרֶם, פַּרְדֵּס, בֻּסְתָּן. מה מקורן ומה שימושיהן של מילים אלו?
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במינוח המקצועי


גִּנָּה
לרשימה המלאה
בוטניקה (תשס"ו, 2006)
מְלָפְפוֹן הַגִּנָּה , מְלָפְפוֹן מְלָפְפוֹן הוא השם העממי
חלופות תקניות : מְלָפְפוֹן
בוטניקה (תשס"ו, 2006)
דְּלַעַת הַגִּנָּה , דְּלַעַת דְּלַעַת הוא השם העממי

במבט היסטורי

שכיחות הערך גִּנָּה, גַּנָּה ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.1%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>