WP_Post Object
(
    [ID] => 12892
    [post_author] => 7
    [post_date] => 2015-11-24 15:26:57
    [post_date_gmt] => 2015-11-24 13:26:57
    [post_content] => 
פירוש הביטוי: 'ספקן', 'רואה שחורות'.
דוגמה: חבריי לעבודה תלו תקוות במנהל החדש, אבל אני – קטנת אמונה שכמותי – הערכתי שהמצב יישאר כשהיה, ולצערי לא התבדיתי.
צורתו המקורית של הביטוי היא קְטַן אֲמָנָה. בספרות חז"ל אֲמָנָה היא השם המופשט הרגיל מן הפועל הֶאֱמִין במשמע 'בָּטַח', והכוונה לביטחון בקדוש ברוך הוא. במשנה נאמר כי משחרב בית המקדש "פסקו אנשי אמנה" (סוטה ט, יב), ומסביר רבי יצחק בתלמוד הבבלי: "אלו בני אדם שהן מאמינין בהקב"ה. דתניא, רבי אליעזר הגדול אומר: כל מי שיש לו פת בסלו ואומר 'מה אוכַל למחר?' אינו אלא מקטני אֲמָנָה" (סוטה מח ע"ב). אם כן 'אנשי אֲמָנָה' הם אנשים הבוטחים בקב"ה, ואילו 'קטני אֲמָנָה' (או 'מחוסרי אֲמָנָה' כמצוי במקומות אחרים) הם אלו שאינם בוטחים בו.
בימינו הביטוי מוכר יותר בגרסה 'קטן אֱמוּנָה'. גרסה זו יסודה בימי הביניים, אך עיקר תיעודהּ למן ספרות ההשכלה. השינוי בצורת הביטוי קשור לַהתפתחות שחלה במשמע המילה אֱמוּנָה: בתנ"ך ובספרות חז"ל אֱמוּנָה היא בעיקר נאמנות ויושר, ואילו למן ימי הביניים מילה זו נושאת בדרך כלל משמעות דתית של הכרה בקיום האל ובאמיתוּת דבריו. בעקבות שינוי זה נעשתה אֱמוּנָה מילה מרכזית ורווחת, והיא החלה לדחוק את רגלה של אֲמָנָה. ואומנם במדרשים מאוחרים ובדפוסים של ספרות חז"ל אפשר למצוא פה ושם את המילה אֱמוּנָה כנגד אֲמָנָה שבכתבי היד.
משקיבלה אֱמוּנָה את משמעה השכלי וההכרתי (לעומת המשמע המוסרי 'יושר', 'נאמנות' וכיו"ב), היא נעשתה נפוצה גם כשם מופשט של הֶאֱמִין במשמע 'חשב שהדבר אמת'. כך התאפשר בעת החדשה חילון הביטוי 'קטן אמונה' לציון אדם ספקן באופן כללי – לצד המשך שימושו בעולם הדתי לציון אדם שאינו בוטח באל.
נעיר כי בלשוננו היום אֲמָנָה היא בעיקר 'חוזה', 'הסכם'. גם את המשמע הזה ירשנו מלשון המקורות, כמצוי למשל בנחמיה י, א: "וּבְכָל זֹאת אֲנַחְנוּ כֹּרְתִים אֲמָנָה וְכֹתְבִים, וְעַל הֶחָתוּם שָׂרֵינוּ לְוִיֵּנוּ כֹּהֲנֵינוּ". יש המסבירים כי אֲמָנָה פירושה ברית אמונים, ברית המבוססת על אמון ויושר. לפי דעת אחרת אֲמָנָה קשורה למשמע היסודי של השורש אמ"ן – תוקף ויציבות, ופירושה ברית איתנה, ברית בעלת תוקף.
עוד נעיר כי בנטיית הביטוי 'קטן אמנה' או 'קטן אמונה' השווא בקו"ף והפתח בטי"ת נשארים, ובנו"ן יש דגש: קְטַנַּת אמנה, קְטַנֵּי אמונה (ולא "קִטְנת־", "קִטְני־").
    [post_title] => קְטַן אֱמוּנָה
    [post_excerpt] => 
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a7%d7%98%d7%9f-%d7%90%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%94
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2023-08-17 10:00:42
    [post_modified_gmt] => 2023-08-17 07:00:42
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=12892
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 5396
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2013-04-07 12:24:36
    [post_date_gmt] => 2013-04-07 09:24:36
    [post_content] => 
מאגד, מאחד, הידודי
מַאֲגָד (קונסורציום)
מאגד הוא קבוצה של ארגונים שחברו לצורך עניין כספי משותף או לצורך עסקה משותפת בייצור, במסחר וכדומה למען מטרה משותפת. למשל: קבוצת בנקים שחברו יחד למתן הלוואה ללקוח.
המילה מאגד מצטרפת אל מילים ותיקות יותר מן השורש אג"ד המציינות גופים שהתאגדו יחד. מהן הלקוחות מן המקורות: אֲגֻדָּה, אֶגֶד (כגון אֶגֶד עָרִים). מהן מחודשות: אֻגְדָּה (בצבא), אִגּוּד (כגון איגוד מקצועי), הִתְאַגְּדוּת, תַּאֲגִיד (קורפורציה).
המונח מאגד כלול במילון למונחי הבנקאות ושוק ההון של האקדמיה משנת תשס"ז.
מַאֲחָד (פדרציה)
מאחד הוא איחוד של מדינות שבו כל מדינה שומרת על עצמאותה בענייני פנים בלבד. העניינים הכלליים, כגון מדיניות החוץ, נתונים לסמכות השלטון המרכזי. ארצות הברית של אמריקה היא דוגמה למַאֲחָד.
מונחים אחרים המציינים שיתוף בין ישויות מדיניות או מדינות עצמאיות הם חֶבֶר (חֶבֶר מדינות, חֶבֶר עמים) וקהילייה. יש גם שיתופי פעולה לסוגיהם: ברית, אֲמָנָה, ציר, גּוּשׁ (בלוק), יַחְדָּה (קואליציה).
המונח מאחד כלול במילון למונחי הדיפלומטיה של האקדמיה משנת תשנ"ט.
הִדּוּדִי (אינטראקטיבי)
המילה הִדּוּדִי נוצרה בעקבות המילה הֲדָדִי. מקור שתי המילים הללו במילה הארמית הֲדָדֵי המוכרת לנו מן התלמוד הבבלי, ומשמעה 'ביחד'. הֲדָדֵי היא גלגול מצירוף מעין 'חַד־חַד', כלומר 'אחד מול אחד', ובו העיצור ח' הפך לה'.
המונח הידודי כלול במילון למונחי הכימיה הכללית של האקדמיה משנת תשמ"ה (1985).
    [post_title] => שיתוף פעולה עברי
    [post_excerpt] => מה הם מַאֲגָד ומַאֲחָד? ואיך אומרים אינטראקטיבי בעברית? חיברנו יחד כמה מונחים של יחד בעברית.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a9%d7%99%d7%aa%d7%95%d7%a3-%d7%a4%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%94-%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2021-04-20 00:09:43
    [post_modified_gmt] => 2021-04-19 21:09:43
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5396
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 988
    [post_author] => 40
    [post_date] => 2011-01-02 08:01:00
    [post_date_gmt] => 2011-01-02 06:01:00
    [post_content] => המילים אֱמֶת ונָכוֹן, המציינות עניינים התואמים את המציאות ואישור לקיומו של דבר, חולקות גם משמעות בסיסית מוחשית: קיום ועמידה, חוזק ויציבות.

המילה אֱמֶת גזורה מן השורש אמ"ן (לכן בנטיותיה יש דגש בתי"ו תמורת הנו"ן השורשית: אֲמִתִּי, אֲמִתּוּת, לַאֲמִתּוֹ של דבר). המשמעות הבסיסית של השורש השתמרה במילה אֱמוּנָה כפי שהיא משמשת בתיאור המלחמה בעמלק: "וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל וְכַאֲשֶׁר יָנִיחַ יָדוֹ וְגָבַר עֲמָלֵק... וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ" (שמות יז, יא–יב), כלומר: ידיו היו יציבות ואיתנות. במלכים ב יח, טז מסופר על האֹמְנוֹת אשר ציפה חזקיה מלך יהודה בבית המקדש, ומקובל לפרש שהכוונה לעמודי התווך המחזיקים את הבניין. זו גם המשמעות שניתנה למילה אוֹמְנָה בתחום הבניין בעברית החדשה.

אך כמו המילה אֱמֶת, רוב המילים מן השורש אמ"ן, ובהן גם המילה אמונה בשאר הופעותיה בתנ"ך, שייכות לתחום המופשט: המילים אֵמוּן ואֱמוּנָה מציינות יושר וביטחון. נֶאֱמָן הוא מי שבוטחים בו, וכך גם המילה הנרדפת מְהֵימָן שנשאלה ללשון חז"ל מן הארמית (היו"ד מייצגת את האל"ף השורשית). אֲמָנָה ביסודה היא הבטחה ומכאן – ברית, הסכם וכתב התחייבות. לשורש זה שייכות גם מילות האישור אָמְנָם ואָמֵן. למשל: בפרשת הברכה והקללה בספר דברים הלוויים מצווים לומר לפני העם סדרת קללות, כגון "אָרוּר מַשְׁגֶּה עִוֵּר בַּדָּרֶךְ" ועל העם לאשר כל אחת מהן: "וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן".

המילה נָכוֹן נושאת את המשמעות המופשטת 'אמת' וגם את המשמעות המוחשית של יציבות כבר בתנ"ך. על שמשון מסופר: "וַיִּלְפֹּת שִׁמְשׁוֹן אֶת שְׁנֵי עַמּוּדֵי הַתָּוֶךְ אֲשֶׁר הַבַּיִת נָכוֹן עֲלֵיהֶם וַיִּסָּמֵךְ עֲלֵיהֶם..." (שופטים טז, כט); ועל מלכותו של שלמה נאמר: "וְהַמַּמְלָכָה נָכוֹנָה בְּיַד שְׁלֹמֹה" (מלכים א ב, מו), כלומר מלכותו נעשתה יציבה.  נָכוֹן במשמעות של 'אמת' אפשר למצוא למשל בצירוף המילים "וְהִנֵּה אֱמֶת נָכוֹן הַדָּבָר" (דברים יג, טו; יז, ד). משמעות נוספת היא 'היה מזומן', 'התקין את עצמו', כגון במתן תורה: "וְהָיוּ נְכֹנִים לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי" (שמות יט, יא). על פי זה נטבעה ססמת הצופים בנוּסָחהּ העברי "הֱיֵה נָכוֹן". זו גם משמעותה של הצורה הִכּוֹן (צורת הציווי מן 'נכון') כגון בפקודה "למקומות, היכון, רוץ!".

מן השורש כו"ן יש מילים רבות נוספות, ובהן מילים הנושאות את המשמעות הבסיסית של יציבות וקיום: המילה כֵּן או כַּן (הנוטה על דרך הכפולים) פירושה בסיס, כגון בתיאור המשכן: "וַיַּעַשׂ אֵת הַכִּיּוֹר נְחֹשֶׁת וְאֵת כַּנּוֹ נְחֹשֶׁת" (שמות לח, ח), ובעברית החדשה 'כַּן ציור', 'כַּן שיגור'. גם הביטויים "נותר על כַּנּוֹ", "עומד על מְכוֹנוֹ" ודומיהם מביעים את המשמעות הבסיסית של השורש כו"ן. הפועל כּוֹנֵן – במשמעות 'ייסד', 'הקים' וממנו שם התואר מְכוֹנֵן (אירוע מכונן) – גם הם קשורים למשמעות זו. מן המשמעות המופשטת נגזרה המילה כֵּן (במקור 'אמת', 'נכון', ומאוחר יותר מילת הסכמה ואישור), שם התואר כֵּן (ולא "כֵּנֶה") והשם המופשט כֵּנוּת.

נסיים בעדות יפה לקֶשר שבין המילים שנדונו ובין מילים אחרות המציינות כולן איתנוּת ויציבוּת – מתוך הברכה הנאמרת לאחר קריאת שמע: "אמת ויציב ונכון וקיים וישר ונאמן... הדבר הזה עלינו".
כתבו: רונית גדיש ותמר קציר
קובץ מעוצב (להדפסה)

    [post_title] => אמת ונכון
    [post_excerpt] => 
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%90%d7%9e%d7%aa-%d7%95%d7%a0%d7%9b%d7%95%d7%9f
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2024-04-02 08:12:51
    [post_modified_gmt] => 2024-04-02 05:12:51
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=988
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)