חידון מה הצורה התקנית – פתרונות

דִּמְיוֹן / דִּמָּיוֹן הצורה המועדפת היא במשקל פִּעְלוֹן. ראו בהחלטת האקדמיה בדקדוק. לַחֲלוּפִין / לְחִלּוּפִין הביטוי נוצר בעברית חדשה על פי לַחֲלוּטִין. המילה לַחֲלוּטִין לקוחה מלשון חז"ל ומקורה במילה חָלוּט – מנוי וגמור, מוסכם,…
המשך קריאה >>

סבלנות וסובלנות

עברית ימינו מזמנת לנו שתי מילים דומות אך שונות במשמעותן: סַבְלָנוּת (patience) וסוֹבְלָנוּת (tolerance). שתיהן גזורות מאותו השורש – סב"ל – שבראשונה היה בעל משמעות פיזית ממש: לסבול פירושו 'לשאת משא'. כך למשל בדברי הלעג…
המשך קריאה >>

צולל וצוללן

יש הקוראים לאדם הצולל מתחת למים צוֹלֵל ויש הקוראים לו צוֹלְלָן. מן הבחינה הלשונית שתי המילים טובות להבעת העניין: צוֹלֵל – צורת הבינוני (הווה) של הפועל צָלַל. צורה זו טובה לציון בעל מקצוע או עיסוק…
המשך קריאה >>

מילים בשימוש כללי משנת תשע"ג: יוכלה, כהונה, בורחנות, בוננות

יָכְלָה (פוטנציאל) את המילה יוכלה במשמעות פוטנציאל חידש המשורר יונתן רטוש, ולאחרונה אימצה אותה האקדמיה ללשון העברית. התחרתה בה הצעה אחרת – גְּלוּמָה. כל אחת מן המילים מייצגת היבט אחר של המושג פוטנציאל – כוח…
המשך קריאה >>

רפואת הלב: תומכן, מנגש ורידי, שקיפה, מַפעם

מבחר מרשימת מונחי רפואת הלב שאושרה באקדמיה בשנת תשע"ג (2013) תּוֹמְכָן (סְטֵנְט) תומכן הוא התקן גלילי עשוי רשת המוחדר למבנה צינורי בגוף, כגון כלי דם, שעשוי להיסתם או שדופנותיו רכות. לאחר החדרת התומכן והצבתו במקומו…
המשך קריאה >>

תּוֹקְפָן

למה אין דגש בפ"א במילים תוקפן ותוקפנות? המילה תּוֹקְפָן נגזרה מן המילה תּוֹקֵף (צורת הבינוני של הפועל תָּקַף) בתוספת הסיומת ־ָן. השווא בקו"ף מוצאו אפוא בתנועת צירי, ומכאן שהוא שווא נע ואין אחריו דגש קל.…
המשך קריאה >>