מבחר תשובות

תָּאֵב ותאווה

המילים תָּאֵב ותאווה דומות בצלילן וגם במשמען – שהרי שתיהן עניינן רצון ותשוקה. אף על פי כן לא ידוע על קשר היסטורי ביניהן. תַּאֲוָה גזורה מן השורש או"י המוכר גם מן המילים אִוָּה, הִתְאַוָּה, מַאֲוַיִּים ומן הצירוף 'אַוַּת נפשו'. המילה תָּאֵב גזורה מן השורש תא"ב. במקרא אנו מוצאים פעמיים את הצורה תָּאַבְתִּי בפרק קיט בתהלים:…
המשך קריאה נעימה >>

1.4 הצירי

כלל כא – שמות במשקל פִּעָלוֹן בעלי ע' הפועל א"ר

שמות במשקל פִּעָלוֹן שע' הפועל בהם היא אל"ף או רי"ש, יש בהם צירי לתשלום הדגש, ונטייתם היא במשקל פִּעְלוֹן (פַּעְלוֹן, פֶּעְלוֹן). למשל: גֵּרָעוֹן גִּרְעוֹן־ גִּרְעוֹנוֹת גִּרְעוֹנוֹתֵיהֶם, דֵּרָאוֹן דִּרְאוֹן־(עולם) דִּרְאוֹנָם, פֵּרָעוֹן פִּרְעוֹן־, הֵרָיוֹן הֶרְיוֹנָהּ, רֵאָיוֹן רַאֲיוֹן־ רַאֲיוֹנוֹת, תֵּאָבוֹן תַּאֲבוֹנְךָ.[1] הערה: בשם זֵרְעוֹן הצירי מתקיים בנטייה: זֵרְעוֹנִים זֵרְעוֹנֵי־(קיץ) זֵרְעוֹנָיו.[2]