חוזרים לבית הספר (1 בספטמבר)

שמים ילקוט על שכם

כל תלמיד נושא על גבו ילקוט ובו ספרים, מחברות, כלי כתיבה ואוכל. אך בילקוט הראשון המוכר לנו היו דווקא אבנים, כמסופר על דוד לפני מלחמתו בגלית: "וַיִּבְחַר לוֹ חֲמִשָּׁה חַלֻּקֵי אֲבָנִים מִן הַנַּחַל, וַיָּשֶׂם אֹתָם בִּכְלִי הָרֹעִים אֲשֶׁר לוֹ וּבַיַּלְקוּט" (שמואל א יז, מ). הילקוט, משורש לק"ט, היה כנראה תרמיל של רועים שבו הם ליקטו…
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

שׁ או שׂ? פשה, שידוד מערכות, חשוך, בשום שכל

פָּשָׂה פָּשָׂה – בשי"ן שמאלית – הוא פועל שמשמעו 'התפשט', 'התרחב'. מקורו של פועל זה בתיאורי נגעי הצרעת בספר ויקרא, כגון "וְרָאָה הַכֹּהֵן וְ  פָּשְׂתָה הַמִּסְפַּחַת בָּעוֹר, וְטִמְּאוֹ הַכֹּהֵן צָרַעַת הִוא" (יג, ח). הפועל פָּשָׂה מוכר גם מספרות חז"ל, ובכתבי היד הטובים הוא נכתב בסמ"ך: פָּסָה. הוא מופיע בעיקר בהקשר של צרעת במסכת נגעים, אך…
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

תקשורת בהקטנה: תגובית, מסרר, יישומון

תְּגוּבִית (טוקבק) תגובית היא תגובה – קצרה בדרך כלל – שגולש כותב בעקבות ידיעה או כתבה שפורסמה בכלי תקשורת מקוון או בעקבות רשומה (פוסט) ביומן רשת (בלוג). תגובית היא צורת הקטנה של תְּגוּבָה. את המילה תְּגוּבָה חידש ח"נ ביאליק כחלופה עברית לראקציה במונחי הפיזיקה של ועד הלשון משנת 1930. גם הפועל הֵגִיב חודש באותן השנים…
המשך קריאה נעימה >>

מילים וגלגוליהן

ללבוש, לחבוש, לגרוב – פועלי לבישה בעברית

פריטי הלבוש רבים, והפועל הרגיל בעברית הוא כמובן לָבַשׁ. למשל במקרא לובשים בגדים (ראו לדוגמה בראשית כח, כ), לובשים מכנסיים (ויקרא ו, ג), מעיל (שמואל ב יג, יח), שׂמלה (לדוגמה ישעיהו ד, א), כותונת (לדוגמה ויקרא טז, ד) ואף שׂק (לדוגמה יונה ג, ה) ושריון (שמואל א יז, ה).[1] לצד לבישת הבגד אפשר…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

האם אפשר למזוג אוכל

רבים שואלים אותנו: האם מוזגים רק משקה או גם מאכל? השימוש בפועל למזוג ביחס לאוכל מוצק מקורו בהרגלי לשון המושפעים מן הערבית. הפועל המקביל בערבית לפעלים מָזַג ויָצַק הוא סַכַּבַּ. בחלק מן הלהגים המדוברים של הערבית הורחבה משמעותו של פועל זה גם להעברת אוכל מוצק מן הכלי המרכזי לצלחת האישית. בהשפעת להגים אלו נוצר בפי…
המשך קריאה נעימה >>