אמצו מילה

לקראת ט"ו בשבט: עלווה, עצה, אפיל, נופה

עַלְוָה עלווה היא "כל העלים שבנוף האילן או השיח" (ד"ר מ' זגורודסקי, מלון כל־בו לחקלאות, תרצ"ט, 1939). אפשר להשוות את הצמד עַלְוָה ועָלִים לצמדים שֵׂעָר ושְׂעָרוֹת, דָּגָה ודָגִים. המילה המחודשת עלווה משמשת הן בתיאורים בוטניים הן בתיאורים ספרותיים. למשל: 'שיח בעל עלווה צפופה', 'עצי הברוש כהי העלווה', 'אִוושַׁת עַלוותָה של הצפצפה'. מן העלווה נולד השם…
המשך קריאה נעימה >>

1.4 הצירי

כלל יח – משקל פֵּעָל

במשקל פֵּעָל הצירי משתנה לשווא. למשל: לֵבָב לְבָבִי לִבְבוֹת־, עֵנָב עֲנַב־ עֲנָבִים עִנְבֵי־, שֵׁכָר שְׁכַר־(תמרים), שֵׂעָר שְׂעַר־(הזקן) שְׂעָרוֹ. במקרא מצאנו: (נֵכָר) נֵכַר הארץ (בקיום הצירי), עִנְּבֵי רוש (בנו"ן דגושה).