סוגיות בעברית

העם החליט או העם החליטו – התאם לשמות קיבוציים

בלשוננו היום רגילים להתאים את הפועל למין הדקדוקי של השם גם כאשר שם זה מציין קבוצה. אנחנו נוהגים לומר 'מועצת התלמידים פעלה', 'הקהל התכנס', 'הציבור יכריע', 'העם החליט' וכדומה. אך אין בהרגל זה כדי לפסול התאם לתוכן המגולם בשם הקיבוצי, היינו שימוש בפועל בצורת רבים. דרך זו רווחת במקרא ובספרות חז"ל. למשל: "עַתָּה יְלַחֲכוּ הַקָּהָל…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

רַב תודות ורוב תודות

ביטויים רבים משמשים בלשוננו להבעת תודה, ובהם הביטוי 'רַב תודות' או 'רוב תודות'. ביטוי זה על שתי נוסחאותיו נתחדש בעברית החדשה. בימינו המילה רוב רגילה בעיקר במשמעות 'החלק הגדול', 'ההפך ממיעוט' כרגיל בלשון חז"ל, ואולם בצירוף 'רוב תודות' משמעה הוא כבלשון המקרא – 'שפע', 'הרבה'. למשל: "וְרֹב דָּגָן וְתִירֹשׁ" (בראשית כז, כח), "לָמָּה לִּי רֹב…
המשך קריאה נעימה >>

סוגיות בעברית

רוב האנשים הצביע או הצביעו – התאם תחבירי של כַּמָּת

בדרך כלל בצירופי סמיכות – כגון 'אנשי המושב', 'אוכלוסיית היישוב', 'ארגון המורים' – גרעין הצירוף הוא הרכיב הראשון, ולפי זה מתאימים את הפועל או את האוגד: 'אנשי המושב התכנסו', 'אוכלוסיית היישוב גדלה', 'ארגון המורים הכריז…', 'מועצת תלמידים היא גוף מייצג'. ואולם מה הדין בצירופים כמו 'רוב האנשים', 'חצי האוכלוסייה', 'מיטב המורים'? בצירופים אלו הרכיב הראשון…
המשך קריאה נעימה >>

4.4 התאם במין ובמספר

ב. צירוף שרכיבו הראשון מציין כמות (כַּמָּת)

בצירוף שרכיבו הראשון מציין כמות (כַּמָּת) – ההתאם של הפועל (או של האוגד) הוא לרכיב הראשון (הכמת) או לרכיב השני, כגון 'רוב האנשים הלכו' או 'רוב האנשים הלך' (כך גם: רבע, עשירית, עיקר, זוג, כלל וכיו"ב). אין לפסול גם התאם לפי התוכן: 'חלק מן האוכלוסייה לא יוכלו להצביע', לצד 'חלק מן האוכלוסייה לא יוכל להצביע';…
המשך קריאה נעימה >>