נורא יפה, נורא ואיום

"האוכל כאן נורא טעים!" "מה פתאום?! הוא נורא ואיום". המילה נוֹרָא רגילה בלשוננו בשתי משמעויות עיקריות: רע מאוד, גרוע ביותר – למשל: 'מזג אוויר נורא', 'שגיאה נוראה', 'הרגשתי נורא'. מאוד, ביותר – למשל: 'נורא יפה',…
המשך קריאה >>

מרד ברבים

צורת הרבים הדקדוקית של המילה מֶרֶד היא מְרָדִים, כמו מֶסֶר–מְסָרִים, נֶשֶׁף–נְשָׁפִים. צורה זו מתועדת בספרות חז"ל ובכמה פיוטים. כך למשל נאמר בתלמוד הירושלמי: "מכיון שהוא מתודה על הזדונות ועל המרדים – כאילו הן שגגות לפניו"…
המשך קריאה >>