מילים וגלגוליהן

חודשי השנה העברית

בימי קדם נהגו שתי מערכות של לוח שנה: שנה שתחילתה באביב – בחודש ניסן, ושנה שתחילתה בסתיו – בחודש תשרי. לימים נעשתה המערכת השנייה עיקר בלוח השנה העברי. במקרא החודשים העבריים מכונים בדרך כלל על פי מספרם הסידורי מחודש ניסן ועד חודש אדר, למשל: "בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן" (שמות מ, יז ועוד), "בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי" (שמות, יט, א…
המשך קריאה נעימה >>

מילים וגלגוליהן

קיץ

"צהרים, חרבוני קיץ, עז האור מנשוא ולא יכיל היום את זהרו… האבנים בשדה קלויות אש וגדרות כתנור נכמרו. אילנות ושיחים נלאו מארוג תחתם את קורי צלליהם. אזלת כל יד וקצרה כל רוח. שדות ומגרשות נִחָרים מְנַשְּׁמִים בתמצית לֵחָם ונראים כעשנים ומרטטים… צל, צל! מי יתן מעט צל." (מתוך ספיח, ח"נ ביאליק) כמו בימינו, גם במקרא…
המשך קריאה נעימה >>

מילים וגלגוליהן

אביב לחג האביב

המילה אָבִיב מוכרת כבר מן התנ"ך, וככל הנראה היא קרובה למילה אֵב (בנטייה אִבּוֹ, כמו לֵב־לִבּוֹ). אֵב פירושו צמח צעיר ורענן, ומכאן גם צעירוּת ורעננוּת. המילה אֵב נזכרת בתנ"ך פעמיים: "הֲיִגְאֶה גֹּמֶא בְּלֹא בִצָּה, יִשְׂגֶּא אָחוּ בְלִי מָיִם?" שואל איוב (ח, יא), ומשיב: "עֹדֶנּוּ בְאִבּוֹ לֹא יִקָּטֵף וְלִפְנֵי כָל חָצִיר יִיבָשׁ" (שם, יב) – צמח שאין…
המשך קריאה נעימה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 31

תוכן העניינים לזכרו של גד בן־עמי צרפתי מאת קרן דובנוב, עמ' 1 החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 1 החלטות בדקדוק מאת ברק דן, עמ' 2 צורת הרבים של קיץ וחיל, נִיְלֵן, חוששני פוֹרש ועוֹזב – במה נְנוּחם? מאת ברכה דלמצקי־פישלר (דברים במסיבת הפרֵדה לד"ר מרדכי מישור), עמ' 3 מְפרש = מְהלך, עוזב = נוטש או מניח? רְכָבִים…
המשך קריאה נעימה >>

צורת הרבים של שמות

קַיִץ – צורת הרבים

צורת הרבים של קַיִץ היא קֵיצִים או קְיָצִים.