יום הכיפורים

צום ותענית

המילים 'צום' ו'תענית' מציינות שתיהן הימנעות מאכילה ושתייה. ההבדל העיקרי ביניהן הוא ברובד הלשון: המילה צוֹם רגילה למדי במקרא, ואילו המילה תַּעֲנִית מתועדת לראשונה בספרות הבית השני ורווחת בעיקר למן תקופת חז"ל. ככל הנראה המילה צוֹם נושאת מיסודה את המשמעות המוכרת לנו כיום – כפי שעולה ממקבילות בלשונות קרובות כגון ארמית וערבית. המילה תַּעֲנִית גזורה…
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

מילים ממגילת איכה לתשעה באב: העיב, מרודים, מגינת לב, הכפיש

הֵעִיב הפועל הֵעִיב מופיע פעם אחת בתנ"ך במגילת איכה: "אֵיכָה יָעִיב בְּאַפּוֹ אֲדֹנָי אֶת בַּת צִיּוֹן, הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל" (איכה ב, א). לפי ההסבר המקובל בפרשנות ובמחקר הֵעִיב הוא פועל גְּזוּר שֵׁם מן המילה עָב (ענן) במשמעות 'הקדיר', 'החשיך'. ואכן בימינו הפועל משמש במשמעות זו בהשאלה: 'השליט אווירה קודרת', למשל: "הזיכרונות הקשים העיבו…
המשך קריאה נעימה >>

1.3 החולם

כלל ה – משקל פֹּעִי

1. שמות סגוליים משורשי ל"י, כגון חֹלִי, יֹפִי, עֹבִי, עֹנִי, קֹשִׁי, באים בחולם חסר בנפרד ובנסמך. לצד הצורות בחולם חסר מתקיימות בנסמך גם צורות בשווא (ובפ' הפועל גרונית בחטף קמץ). למשל: יֹפִי יֹפִי־ (וגם יְפִי־), עֹבִי עֹבִי־(הקורה; וגם עֳבִי־), חֹרִי־(אף; וגם חֳרִי־). במקרא הצורות בחולם באות בדרך כלל בהפסק ראשי, כגון חֹלִי (דברים ז, טו),…
המשך קריאה נעימה >>