יום העצמאות

ממדינה למדינה

"מְדִינָה וּמְדִינָה כִּכְתָבָהּ וְעַם וָעָם כִּלְשֹׁנוֹ" (אסתר ג, יב; ח, ט) למעלה מאלפיים שנה מפרידות בין מדינת ישראל למדינות המלך אחשוורוש. ננסה לברר מה בין המדינה בספרות העברית העתיקה ובין המדינה בלשון ימינו.  'מדינה' במקרא את המילה 'מדינה' אנו מוצאים בעברית המקראית בעיקר בספרי בית שני – אסתר, עזרא ונחמיה, וכן בחלקים הארמיים של עזרא…
המשך קריאה נעימה >>

מאמרים

ערים וחלקיהן: "פרקי לשון לנוער"

"הבה נתבונן במספר מונחים שנקבעו לציין ערים לסוגיהן. עיר אנו קוראים ליישוב שיש בו אוכלוסייה רבה ומוסדות ציבור, ושרוב האוכלוסייה בו עוסקת במלאכה, במסחר ובתעשייה. השם עיר אינו כולל יישובים חקלאיים, שהם כפרים, מושבות, מושבים וכדומה…"
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

ראש עיר וראש עירייה

הצירופים ראש עיר וראש עירייה משמשים בלשוננו זה לצד זה, ואנו נשאלים לעיתים קרובות אם יש עדיפות לאחד מהם. מדובר בשני צירופים עבריים כשרים, והבחירה ביניהם איננה שאלה של דקדוק אלא שאלה של דיוק במינוח. מבחינה זו יש עדיפות מסוימת לצירוף ראש עירייה – היושב בראש מועצת העירייה. צירוף זה מתאים למבנה השלטוני של הערים…
המשך קריאה נעימה >>

יום ירושלים

העיר והבירה

ירושלים היא עיר הבירה של ישראל. הצירוף עִיר בִּירָה חדש הוא, אך רכיביו עתיקי יומין. המילה עִיר שכיחה מאוד בתנ"ך, והיא באה בו יותר מאלף פעמים. ביסודה היא מציינת כל יישוב של קבע, גם יישוב קטן מאוד. העיר המקראית הייתה מוקפת חומה בדרך כלל, אך היו גם עָרֵי פְּרָזוֹת – ערים שאין להן חומה. על…
המשך קריאה נעימה >>

1.1 הקמץ

כלל טו – הקמץ בשמות שונים

הקמץ מתקיים בנטיית השמות האלה: אֵיתָן אֵיתָנֵי־, אִכָּר אִכָּרֵי־, אָמָּן אָמָּנֵי־, אֻמָּן אֻמָּנֵי־; וָתִיק וָתִיקִים וכן וָתִיקוּת, שָׁלִישׁ (תפקיד צבאי) שָׁלִישׁוֹ שָׁלִישִׁים וכן שָׁלִישׁוּת; מַעְבָּד מַעְבָּדֵיהֶם, מַטָּע מַטָּעֵי־, מַכָּר מַכָּרֵיהֶם, מוֹרָשׁ מוֹרָשֵׁיהֶם, תּוֹשָׁב תּוֹשָׁבֵי־; בַּרְוָז בַּרְוָזֵי־; מָסֹרֶת מָסָרְתָּם; אַדְרִיכָל אַדְרִיכָלֵי־, דְּרָקוֹן דְּרָקוֹנֵי־, סִימָן סִימָנֵי־ סִימָנֵיהֶם, פָּנָס פָּנָסֵי־. הקמץ מתקיים בריבוי השם שָׁבוּעַ, כגון שָׁבוּעוֹת שָׁבוּעוֹת־ שָׁבוּעוֹתֵיכֶם (אבל: שְׁבוּעַ־,…
המשך קריאה נעימה >>