שמות ומשמעויות

נווה

השם הפרטי נָוֶה רווח למדי בשנים האחרונות, ואנו נשאלים הרבה על משמעו ועל הכתיב שלו. כמו שמות פרטיים רבים בעברית החדשה, יסודו של שם זה במילה כללית מן המקורות. למילה נָוֶה שתי משמעויות: (א) 'יפה', 'נאה' (ב) 'מקום', ובייחוד 'מקום מרעה במדבר'. ככל הנראה מדובר בשתי מילים נבדלות מבחינה היסטורית. במשמעות הראשונה נָוֶה הוא כתיב…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

נווה שאנן

האם צריך לומר נָווה שאנן או נְווה שאנן? שם העצם נָוֶה מציין ביסודו מקום פורה במדבר, מקום מרעה. בהשאלה, כבר בלשון המקרא, המילה נווה 'מקום מבטחים', 'מקום שלווה ומרגוע' ומכאן גם 'בית', 'מעון'. בעברית בת ימינו נתחבב המרכיב "נווה" בשמות מקומות, כגון נְווה אילן, נְווה צדק, נְווה שלום. שמות אלו הם צירופי סמיכות, ולכן הצורה…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

נווה מדבר ונאות מדבר

הצירוף נְוֵה מִדְבָּר אינו נזכר בתנ"ך בצורת היחיד שלו, אך מצויה צורת הרבים נְאוֹת מִדְבָּר. למשל: "אַל תִּירְאוּ בַּהֲמוֹת שָׂדַי כִּי דָשְׁאוּ נְאוֹת מִדְבָּר, כִּי עֵץ נָשָׂא פִרְיוֹ תְּאֵנָה וָגֶפֶן נָתְנוּ חֵילָם" (יואל ב, כב). בכמה מילונים וקונקורדנציות משויכת הצורה נְאוֹת־ לערך המשוער "נָאָה" או למילה נָוָה (צורת נקבה מקראית המקבילה לנָוֶה), אך לדעת אנשי…
המשך קריאה נעימה >>

3.3 כללים בגזרת פ"נ

א. הבלעת הנו"ן או קיומה בפועלי פ"נ

1. נו"ן הבאה ישירות לפני עיצור אחר, יש בעברית החדשה נטייה לשומרהּ. האקדמיה סומכת את ידה על כיוון ההתפתחות הזה. 2. הפעלים בגזרת פ"נ מותרים בקיום הנו"ן בכל הצורות, כגון יִנְקֹם לצד יִקֹּם, נִנְטַשׁ לצד נִטַּשׁ, הִנְשִׁיר לצד הִשִּׁיר, להוציא את הפעלים האלה, שההבלעה בהם היא הכרח: בניין קל (הפעלים מובאים בזמן עתיד): יִגַּהּ, יִגַּע, יִגַּשׁ, יִדַּח,…
המשך קריאה נעימה >>