יום הכיפורים

סליחה ומחילה

המילה סליחה רגילה מאוד בחיי היום־יום שלנו – אם בהתנצלויות של ממש ואם בפניות דוגמת "סליחה, מה השעה?". השורש סל"ח מצוי בעברית העתיקה ובלשונות שמיות אחרות. באכדית הוא מציין התזת מים לשם ריפוי, טיהור וכדומה, וייתכן שמכאן התפתחה המשמעות המופשטת של העברת עוון וביטול העונש. בתנ"ך רק האל סולח (או יכול לסלוח), כגון בדו־שיח המפורסם…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

נורא יפה, נורא ואיום

"האוכל כאן נורא טעים!" "מה פתאום?! הוא נורא ואיום". המילה נוֹרָא רגילה בלשוננו בשתי משמעויות עיקריות: רע מאוד, גרוע ביותר – למשל: 'מזג אוויר נורא', 'שגיאה נוראה', 'הרגשתי נורא'. מאוד, ביותר – למשל: 'נורא יפה', 'התעצבנתי נורא'. כיצד נוצרו משמעויות אלו? ומה נחשב לשימוש המומלץ? המילה נוֹרָא היא ביסודה פועל בבניין נפעל מן השורש יר"א…
המשך קריאה נעימה >>

1.1 הקמץ

כלל יא – הקמץ לפני ־אֵי, ־יֵי

הקמץ מתקיים בצורות שבהן הוא בא לפני ־אֵי, ־יֵי. למשל: (הֶגֶה) הֲגָאִים הֲגָאֵי־ הֲגָיִים הֲגָיֵי־, (לְוַאי לְוָאִים לְוָאֵי־ לְוָיִים לְוָיֵי־ לְוָיֶיהָ, (חֵטְא) חֲטָאִים חֲטָאֵי־ חֲטָאֵיכֶם, (קֹשִׁי) קְשָׁיִים קְשָׁיֵי־, מִקְרָא מִקְרָאֵי־, מוֹצָא מוֹצָאֵי־, מֻשָּׂא מֻשָּׂאֵי־, נִשָּׂא נִשָּׂאֵי־, נוֹרָא נוֹרָאֵי־.[1] יוצאות מכלל זה הצורות (דְּשָׁאִים) דִּשְׁאֵי־ דִּשְׁאֵיהֶם, טַנְאֵי־ טַנְאֵיכֶן, כִּלְאֵי־, פִּלְאֵי־, פִּרְאֵי־, (גֹּמֶא גְּמָאִים) גָּמְאֵי־, שהקמץ מתבטל…
המשך קריאה נעימה >>