מילים וגלגוליהן

על נשיאוּת ומַשוא פנים

המילה נָשִׂיא מקורה בתנ"ך והיא מציינת מנהיג וראש, כגון נשיאי השבטים. נָשִׂיא, מן השורש נשׂ"א, הוא אדם נישא ורם מעלה, מי שהורם משאר האנשים. למילה נָשִׂיא משמעות נוספת הקשורה אף היא להתרוממות ולגובה: עָנָן. משמעות זו מוכרת במיוחד מן הביטוי "נְשִׂיאִים וְרוּחַ וְגֶשֶׁם אָיִן" (משלי כה, יד) המציין ציפייה שסופה אכזבה, תקווה שאינה מתממשת. אדם…
המשך קריאה נעימה >>

חוזרים לבית הספר (1 בספטמבר)

שמים ילקוט על שכם

כל תלמיד נושא על גבו ילקוט ובו ספרים, מחברות, כלי כתיבה ואוכל. אך בילקוט הראשון המוכר לנו היו דווקא אבנים, כמסופר על דוד לפני מלחמתו בגלית: "וַיִּבְחַר לוֹ חֲמִשָּׁה חַלֻּקֵי אֲבָנִים מִן הַנַּחַל, וַיָּשֶׂם אֹתָם בִּכְלִי הָרֹעִים אֲשֶׁר לוֹ וּבַיַּלְקוּט" (שמואל א יז, מ). הילקוט, משורש לק"ט, היה כנראה תרמיל של רועים שבו הם ליקטו…
המשך קריאה נעימה >>

3.3 כללים בגזרת פ"נ

א. הבלעת הנו"ן או קיומה בפועלי פ"נ

1. נו"ן הבאה ישירות לפני עיצור אחר, יש בעברית החדשה נטייה לשומרהּ. האקדמיה סומכת את ידה על כיוון ההתפתחות הזה. 2. הפעלים בגזרת פ"נ מותרים בקיום הנו"ן בכל הצורות, כגון יִנְקֹם לצד יִקֹּם, נִנְטַשׁ לצד נִטַּשׁ, הִנְשִׁיר לצד הִשִּׁיר, להוציא את הפעלים האלה, שההבלעה בהם היא הכרח: בניין קל (הפעלים מובאים בזמן עתיד): יִגַּהּ, יִגַּע, יִגַּשׁ, יִדַּח,…
המשך קריאה נעימה >>