מאמרים

על העברית בלשון השידור

לקריאת המאמר זמננו הוא זמן תקשורת ההמונים, שעל ידיה השידור העברי מלַווה את אזרח המדינה בלכתו בדרך, בשבתו נוכח צג המחשב ומרקע הטלוויזיה, בשכבו ובקומו. רות אלמגור־רמון מציגה במאמרה את האתגרים שהמציאות החדשה מציבה ליועצי הלשון, את העקרונות שעליהם  נוהגים להקפיד במיוחד ואיך חידושי הלשון והדקדוק משתלבים בלשון השידור.

אמצו מילה

לקראת הבחירות: יחדה ונגדה, שדולה, מצע, אחריות דווח

יַחְדָּה ונֶגְדָּה (קואליציה ואופוזיציה) יחדה – מן המילה יַחַד – מציינת את המפלגות המקימות יחד את הממשלה (קואליציה). נגדה – מן המילה נֶגֶד – מציינת את המפלגות המתנגדות לממשלה (אופוזיציה). המונחים יחדה ונגדה מצטרפים אל מונחים רבים בתחום הממשל והשלטון שהם על טהרת העברית: ממשלה, שר, משרד (ממשלתי), לשכה, נשיא, נגיד, כנסת, מפלגה, סיעה, חקיקה,…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

מינוי ומנוי

עשיתי מינוי לתיאטרון – מִינוי ולא מָנוי. אומנם רבים סוברים שהמילה מִינוי איננה מתאימה כאן, שהרי מינוי הוא שם הפעולה של הפועל לְמַנּוֹת, כגון 'מינוי שופטים'. ואולם האקדמיה החליטה שגם במשמע הזה שם הפעולה יהיה מִינוי – בשונה מן האדם שהוא מָנוי. הינה פירוט הדברים: מָנוי הוא מי שנמנֶה על דבר, כלומר משתתף בו. המקור לשימוש הזה…
המשך קריאה נעימה >>

למד לשונך

למד לשונך 51

לקט ממונחי הספרנות שאושרו באקדמיה בשנת תשס"ד

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 13

תוכן העניינים ישיבה חגיגית באקדמיה בהשתתפות שר החינוך (יצחק לוי), עמ' 1 בחירות באקדמיה: אהרן ממן, אלישע קמרון, שמעון זנדבנק, אפרים חזן, קציעה כ"ץ, עמ' 1 הרצאות במכון מזי"א, עמ' 2 מה זה 'היאטוס' (קטע) מאת וילי י' אליאס, עמ' 2 ישיבה חגיגית בוועדת החינוך בכנסת, עמ' 2 פורסמו ברשומות החלטות האקדמיה (דקדוק), עמ' 3 הפעלה…
המשך קריאה נעימה >>

4.1 שימושי לשון

מינוי

השם המופשט הנגזר משם התואר מָנוּי הוא מינוי. לדוגמה: 'חידשתי את המינוי על העיתון'.