סוגיות בעברית

בינלאומי ויומיומי או בין־לאומי ויום־יומי?

האם נכתוב יום־יומי או יומיומי, בין־לאומי או בינלאומי, מדזווית או מד זווית? האקדמיה ממליצה על כתיבה של צירופים כגון אלו בשתי תיבות. וכך נאמר בהחלטת האקדמיה משנת תשי"ח (1958), שיוחדה לצירופים בעלי תחיליות: "שמות המורכבים ממילת־יחס ושֵם, כגון 'בין־לאומי', 'על־מפלגתי', 'תת־קרקעי', נכתבות בשתי תיבות ומקף ביניהן".[1] מה הסיבה להמלצה זו? נתבונן במילים האלה:…
המשך קריאה נעימה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 47

תוכן העניינים כינוס לציון מאה שנים למכללת דוד ילין, עמ' 1 החלטה היסטורית: הקדמת "קריית הלשון העברית" בירושלים, עמ' 1 הבו לנו יין יין – בעברית (התכנסות חגיגית לציון ההוצאה לאור של מילון היין), עמ' 1 רָאשות ערים והמשנָה לנשיא: על צורות נקבה של תפקידים שממלאות נשים מאת רונית גדיש, עמ' 2 המשך קריאה נעימה >>

מאמרים

"העשירוה נא במילים – אבל בסגנונה אל תשלחו יד": מאה שנה לפטירתו של יחיאל מיכל פינס

הכותבים דנים בגישתו של אחד מראשוני ועד הלשון, הרב יחיאל מיכל פינס, לעברית. במאמר מובאות דוגמאות לגישתו החדשנית של פינס בעניין הרחבת אוצר המילים, ולשמרנותו בכל הנוגע לסגנון. בחידושים של פינס הנזכרים במאמר: כָּתֹם, מַדְחֹם, מָחוֹג, מֵימָן, סָגֹל, פַּחְמָן, שָׁעוֹן, תְּנוּחָה, תְּקוּצָה, תְּתַרְגֵּרָה.