דברים של טעם

"הילד המתוק וחריף השכל התבונן סביבו בפנים חמוצים ולא הסתיר את מרירותו…"
הלשון העברית, כמו יתר הלשונות, עשירה במטפורות הקשורות לחוש הטעם – עדות למרכזיותו הרבה של חוש זה בחיינו.
המשך קריאה נעימה >>

כלל א – החולם המלא

חולם מלא מתקיים בנטייה. למשל: אָרוֹן[1] אֲרוֹנוֹתֵיכֶן, גִּבְעוֹל גִּבְעוֹלֵי־, חוֹל חוֹלוֹת־, חוֹף חוֹפֵי־, כּוֹבַע כּוֹבָעִי, מָעוֹף מְעוֹף־ מְעוֹפוֹ, חַרְטוֹם [חוטם] חַרְטוֹמִים [2], תַּרְנְגוֹל תַּרְנְגוֹלֵיהֶם. הערות תנו דעתכם: גם השמות האלה מנוקדים בחולם מלא: כּוֹחַ, מוֹחַ, אָנוֹכִי (הן כינוי הגוף הן שם התואר), אֱלוֹהִים[3], הֲדוֹם, כּוֹהֵן[4],…
המשך קריאה נעימה >>

נעמי

השם נָעֳמִי הוא צורת נטייה של שם העצם נֹעַם (בלי ניקוד נועם), ככל הנראה בכינוי קניין לגוף ראשון יחיד – כלומר, נעמי פירושו 'הנועם שלי' (כמו 'התֹּאַר שלי' – תָּאֳרִי). השורש נע"ם מוכר בעברית גם מן המילים נָעִים ונְעִימוּת ומן הפועל נָעַם שפירושו 'היה נעים'.…
המשך קריאה נעימה >>