הענקת תואר עמיתי כבוד של האקדמיה ללשון העברית

   

אשר ברש

חבר ועד הלשון מתרצ"ט (1939) חבר בוועדות למונחי בניין ונגרות הבניין, למונחי מוסיקה, למונחי ארכאולוגיה ולמונחי תברואה, והוועדות ללשון העיתונות ולניסוח כללי הכתיב. אשר ברש נולד בלוֹפּאטין שבגליציה. רכש מגיל צעיר השכלה יהודית וכללית. כבר בנערותו כתב שירים, סיפורים ומחזות בעברית וביידיש ואף בגרמנית. לראשונה פרסם ביידיש שירים ליריים, סיפורים הומוריסטיים ומאמרי ביקורת. סיפורו העברי…
המשך קריאה נעימה >>

פורים

משלוח מנות

אחד המראות האופייניים לימי הפורים הוא ילדים מחופשים נושאים משלוחי מנות. אך אם נרצה לנסח זאת בלשון מקראית, נאמר שהם נושאים מנות. בלשוננו היום רגילים לכנות בשם 'משלוח מנות' את מארז המטעמים הנשלחים לחג, כגון 'קיבלנו משלוח מנות מהודר'. ואולם משמעו המקורי של הצירוף 'משלוח מנות' הוא פשוט שליחת מנות – ככתוב במגילת אסתר (ט,…
המשך קריאה נעימה >>

1.1 הקמץ

כלל א – דין הקמץ בצורת הנסמך ולפני כינויי הנוכחים

כל קמץ הבא בשם הנפרד בהברה מוטעמת שהיא ההברה האחרונה, משתנה לפתח בנסמך היחיד ולפני כינויי הנוכחים ־כֶם,־כֶן. למשל: דָּבָר דְּבַר־ דְּבַרְכֶם, מַלְכָּה מַלְכַּת־ מַלְכַּתְכֶם, סוֹלְלָה סוֹלְלַת־(תותחים)[1], רָץ רַץ־ רַצְכֶם, כְּתָב כְּתַב־ כְּתַבְכֶם, תְּשׂוּמָה תְּשׂוּמַת־(לב,[2] ליבו). יוצאים מכלל זה השמות המסתיימים ב־ָא, שהקמץ בהם מתקיים בנסמך היחיד. למשל: מוֹצָא מוֹצָא־, תָּא תָּא־ (אבל מוֹצַאֲכֶם, תַּאֲכֶם).…
המשך קריאה נעימה >>

1.1 הקמץ

כלל ו – הקמץ בשמות מגזרת ע"ו ודומיהם

1. שמות בני הברה אחת הקמץ מתקיים בשמות בני הברה אחת, ובכללם צורות בינוני מגזרת ע"ו וע"י, וכן בצורות נקבה של שמות אלו. למשל: רָץ רָצִים רָצֵי־, רָצָה רָצַת־ רָצוֹת רָצוֹת־ רָצוֹתֵיכֶן, קָם קָמִים קָמֵי־ קָמֵיכֶם; וכן דָּת דָּתוֹת דָּתוֹת־ דָּתֵי־ דָּתוֹתֵיהֶם דָּתֵיהֶם, וָו וָוֵי־ וָוֵיהֶם, סָס סָסֵי־, עָב עָבֵי־, עָשׁ עָשֵׁי־, רָז רָזֵיהֶם, תָּו…
המשך קריאה נעימה >>