לחלופין ולא לחילופין

"ביום האחרון של הטיול תוכלו לסייר בעיר או לחלופין לנסוע לחוף הים". לַחֲלוּפִין ולא לחִילופין. חֲלוּפָה היא מילה עברית חדשה תמורת אלטרנטיבה. שם התואר הוא חֲלוּפִי, ותואר הפועל הוא לַחֲלוּפִין – במשקל לַחֲלוּטִין. ייתכן כי…
המשך קריאה >>

חידון מה הצורה התקנית – פתרונות

דִּמְיוֹן / דִּמָּיוֹן הצורה המועדפת היא במשקל פִּעְלוֹן. ראו בהחלטת האקדמיה בדקדוק. לַחֲלוּפִין / לְחִלּוּפִין הביטוי נוצר בעברית חדשה על פי לַחֲלוּטִין. המילה לַחֲלוּטִין לקוחה מלשון חז"ל ומקורה במילה חָלוּט – מנוי וגמור, מוסכם,…
המשך קריאה >>

מה הגרסה הנכונה של הביטוי – פתרונות

1. אורח רוח / אורך רוח אורך רוח – מלשון אריכות, ההפך מקוצר רוח. שם התואר אֶרֶךְ רוּחַ (סבלן) נזכר כבר במגילת קהלת, והצירוף 'אורך רוח' – בספר בן סירא. 2. בריש גְּלֵי / בריש…
המשך קריאה >>

נישואין ונישואים – על סיומת הרבים ־ִין

בלשוננו יש כמה צורות בריבוי הרווחות בעיקר בסיומת ־ִין (לצד מקבילותיהן בסיומת ־ִים). למשל: אירוסין, נישואין, גירושין, תימוכין, (יחסי) גומלין, וכן תוארי הפועל בעקיפין, לסירוגין. הסיומת ־ִין היא סיומת הרבים הרגילה בארמית, וממנה היא חדרה…
המשך קריאה >>

פרשת בהר – לחלוטין

"וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת" (ויקרא כה, כג) "וְאַרְעָא לָא תִּזְדַּבַּן לַחְלוּטִין" (תרגום אונקלוס) השורש חל"ט רווח בספרות חז"ל, ועניינו קביעה ונחרצוּת. חָלוּט פירושו 'מוסכם', 'מנוי וגמור', ומכאן גם הַחְלָטָה בעברית החדשה – 'דבר שהוסכם ונקבע', 'דבר…
המשך קריאה >>