חידון מה הצורה התקנית – פתרונות

דִּמְיוֹן / דִּמָּיוֹן הצורה המועדפת היא במשקל פִּעְלוֹן. ראו בהחלטת האקדמיה בדקדוק. לַחֲלוּפִין / לְחִלּוּפִין הביטוי נוצר בעברית חדשה על פי לַחֲלוּטִין. המילה לַחֲלוּטִין לקוחה מלשון חז"ל ומקורה במילה חָלוּט – מנוי וגמור, מוסכם, שאין לשנותו. על פי זה נוצרו בעברית החדשה המילים 'חָלוּף' (=אלטרנטיבי) ו'לחלופין'. לִתְפֹר / לִתְפֹּר מַדְפֶּסֶת / מִדְפֶּסֶת המילה שקולה…
המשך קריאה נעימה >>

מה הגרסה הנכונה של הביטוי – פתרונות

1. אורח רוח / אורך רוח אורך רוח – מלשון אריכות, ההפך מקוצר רוח. שם התואר אֶרֶךְ רוּחַ (סבלן) נזכר כבר בספר משלי, והצירוף 'אורך רוח' – בספר בן סירא. 2. בריש גְּלֵי / בריש גָּלֵי הצורה גְּלֵי היא צורת הבינוני של הסביל של בניין קל בארמית – מקבילתה של הצורה העברית גָּלוּי. להרחבה…
המשך קריאה נעימה >>

סוגיות בעברית

נישואין ונישואים – על סיומת הרבים ־ִין

בלשוננו יש כמה צורות בריבוי הרווחות בעיקר בסיומת ־ִין (לצד מקבילותיהן בסיומת ־ִים). למשל: אירוסין, נישואין, גירושין, תימוכין, (יחסי) גומלין, וכן תוארי הפועל בעקיפין, לסירוגין. הסיומת ־ִין היא סיומת הרבים הרגילה בארמית, וממנה היא חדרה אל העברית. בעברית המקרא מזדמנות רק צורות מעטות בסיומת זו, כגון מִלִּין, חִטִּין (במקום מִלִּים, חִטִּים). לעומת זאת בלשון חז"ל…
המשך קריאה נעימה >>

עברית לשבת

פרשת בהר – לחלוטין

"וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת" (ויקרא כה, כג) "וְאַרְעָא לָא תִּזְדַּבַּן לַחְלוּטִין" (תרגום אונקלוס) השורש חל"ט רווח בספרות חז"ל, ועניינו קביעה ונחרצוּת. חָלוּט פירושו 'מוסכם', 'מנוי וגמור', ומכאן גם הַחְלָטָה בעברית החדשה – 'דבר שהוסכם ונקבע', 'דבר שנחרץ'. עוד מתקשר לעניין זה תיאור הפועל לַחֲלוּטִין, שירשנו מתרגום אונקלוס לתורה: "וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת" (ויקרא כה, כג) – "וְאַרְעָא לָא…
המשך קריאה נעימה >>