מילים וגלגוליהן

אתר, איתור ואלתור

אתר ואיתור המילה אֲתָר נשמעת היום בכל מקום ואתר, ואולם לא תמיד היא הייתה חלק מן השפה העברית. מקורה בלשון הארמית, ואכן בתנ"ך אפשר למצוא אותה רק בקטעים הארמיים שבספרי דניאל ועזרא. גם בספרות חז"ל היא באה בעיקר בטקסטים שלשונם ארמית. פירושה של המילה הוא 'מקום', כפי שאפשר להיווכח למשל מתרגום אונקלוס לבראשית א, ט:…
המשך קריאה נעימה >>

סוגיות בעברית

סיומת הרבים – בין קביעוּת להתרוצצוּת

במערכת השם העברית רוב צורות הרבים הן בעלות אחד משני צורני הריבוי – סיומת ־ִים וסיומת ־וֹת. הבחירה בין שתי הסיומות קשורה בתודעתנו בראש ובראשונה למין הדקדוקי של השם: סיומת ־ִים לשמות ממין זכר וסיומת ־וֹת לשמות ממין נקבה. ואכן, בשמות התואר אנו מוצאים היערכות סדירה וקבועה: זכר רבים – טובים, קשים, ירוקים; נקבה רבות…
המשך קריאה נעימה >>

2.4 ענייני ניקוד שונים

2.4.1 הדגש החזק באותיות שוואיות

א. דגש חזק הבא במילה (או בנטייתה) יבוא בצורות הנוטות גם כאשר האות שוואית. למשל: יִקַּח יִקְּחוּ, עִוֵּר עִוְּרִים, מַסָּע מַסְּעֵי־, כִּסֵּא כִּסְּאוֹ (ומכאן: כִּסַּאֲךָ כִּסַּאֲכֶם), זְמַן זְמַנִּי זְמַנְּכֶם, אֵשׁ אִשָּׁם אִשְּׁכֶם, חֹק חֻקּוֹ חֻקְּכֶם, עַכָּבִישׁ עַכְּבִישׁ־ עַכְּבִישִׁים, לְבַד לְבַדִּי לְבַדְּכֶם, שֶׁל שֶׁלִּי שֶׁלְּךָ. (אין הכוונה לשמות שנטייתם על דרך משקל אחר, כגון אִשָּׁה אִשְׁתִּי,…
המשך קריאה נעימה >>

1.4 הצירי

כלל טז – משקל פִּעֵל

במשקל פִּעֵל הצירי משתנה לשווא. לפני כינויי הנוכח הנוכחים והנוכחות הצירי משתנה לסגול (או לפתח בשמות שע' הפועל או ל' הפועל בהם מאותיות אהח"ע). למשל: אִלֵּם אִלְּמִים אִלְּמֵי־, טִפֵּשׁ טִפְּשִׁים טִפְּשׁוֹת, חֵרֵשׁ חֵרְשִׁים חֵרְשׁוֹת, דִּבֵּר דִּבֶּרְךָ דִּבְּרוֹת, כִּסֵּא כִּסְּאִי כִּסַּאֲךָ כִּסַּאֲכֶם [1]. הערה: צורת הנקבה יחידה שקולה כרגיל במשקל סגולי, כגון אִלֶּמֶת, עִוֶּרֶת, פִּקַּחַת, אבל…
המשך קריאה נעימה >>