כל או כול?

כשהמילה 'כול' עומדת לעצמה – היא נכתבת בווי"ו. לדוגמה: דיברנו על הכול.
כאשר המילה 'כל' נסמכת למה שבא אחריה – היא נכתבת בלי וי"ו. לדוגמה: כל אחד.
המשך קריאה >>

העם החליט או העם החליטו – התאם לשמות קיבוציים

בלשוננו היום רגילים להתאים את הפועל למין הדקדוקי של השם גם כאשר שם זה מציין קבוצה. אנחנו נוהגים לומר 'מועצת התלמידים פעלה', 'הקהל התכנס', 'הציבור יכריע', 'העם החליט' וכדומה. אך אין בהרגל זה כדי לפסול…
המשך קריאה >>

רוב האנשים הצביע או הצביעו – התאם תחבירי של כַּמָּת

בדרך כלל בצירופי סמיכות – כגון 'אנשי המושב', 'אוכלוסיית היישוב', 'ארגון המורים' – גרעין הצירוף הוא הרכיב הראשון, ולפי זה מתאימים את הפועל או את האוגד: 'אנשי המושב התכנסו', 'אוכלוסיית היישוב גדלה', 'ארגון המורים הכריז…',…
המשך קריאה >>

אקדם 32

תוכן העניינים ראש הממשלה (אהוד אולמרט) ושר המדע והתרבות (אופיר פינס) בביקור ממלכתי באקדמיה, עמ' 1 שאלות ותשובות: צָהֳרַיִם, מָחֳרַת מאת גבריאל בירנבאום, עמ' 2 על הגיית הקמץ שאחריו חטף קמץ; אָהֳלוֹ, פָּעֳלוֹ, יָעֳמַד, בָּחֳרִי…
המשך קריאה >>

כלל ג – חולם חסר בצורת הנסמך

חולם חסר הבא בהברה האחרונה מתקיים בצורת הנסמך. למשל: חֹם־, חֹק־, לְאֹם־, חַרְטֹם־; בֹּר־(כַּפּיך; חולם חסר הבא לתשלום דגש).[1] אבל המילה כֹּל מנוקדת בקמץ קטן כשהיא דבוקה לאחריה (ובַכּתיב המלא: כל), ובחולם חסר כשהיא עומדת…
המשך קריאה >>

כלל ב – תנועת o

מסמנים תנועת o בווי"ו, כגון חוף, שופט, מולדת, שלוש, כוח, מוח, מאוד, פתאום, בנו (בְּנוֹ), כותונות, טוֹווֹת;[1] אופטימי; בוקר, רוב, כול (בנפרד, כגון 'הכול יודעים', 'למרות הכול', 'מכול וכול'), כתובת, תשובנה, סוב, תסובו,…
המשך קריאה >>