4.2 צירופי שמות וראשי תיבות

ג. ניקוד ונטייה של ראשי תיבות

הכללים שלהלן באים להסדיר את ניקודם ואת נטייתם של ראשי תיבות.[1] אין הם קובעים את דרך הקיצור (אילו אותיות ייכללו בראשי התיבות), את דרך ההגייה של ראשי התיבות (מבחינת מקום הטעם, התנועות, הדגש באותיות בכ"פ וטיב השי"ן), ואילו ראשי תיבות ראויים להיות הגויים. 1. ראשי תיבות שאינם הגויים – אינם מנוקדים, כגון אח"כ (אחר כך),…
המשך קריאה נעימה >>

4.2 צירופי שמות וראשי תיבות

ד. כתיב מנצפ"ך בראשי תיבות

כותבים בסוף ראשי תיבות אותיות מנצפ"ך סופיות [1] אם ראשי התיבות מבוטאים כמילה ממש, כגון שָׁ"ץ (שליח ציבור), עַבָּ"ם (עצם בלתי מזוהה), נָלָ"ן (נקודה לנקודה), תָּנָ"ךְ. אבל כאשר האות האחרונה היא כ או פ ההגויות בדגש – לא תיכתב אות סופית, כגון חַ"כּ, שַׁבַּ"כּ, צָמַ"פּ (=צוות, מחלקה, פלוגה). אם המילים המקוצרות נקראות במלואן או שקוראים…
המשך קריאה נעימה >>