מאמרים

על העברית בלשון השידור

לקריאת המאמר זמננו הוא זמן תקשורת ההמונים, שעל ידיה השידור העברי מלַווה את אזרח המדינה בלכתו בדרך, בשבתו נוכח צג המחשב ומרקע הטלוויזיה, בשכבו ובקומו. רות אלמגור־רמון מציגה במאמרה את האתגרים שהמציאות החדשה מציבה ליועצי הלשון, את העקרונות שעליהם  נוהגים להקפיד במיוחד ואיך חידושי הלשון והדקדוק משתלבים בלשון השידור.

אמצו מילה

מילות שמחה ושיר: מרצדת, צהלולים, נעימון, חדשיר

מִרְצֶדֶת (מובייל) מרצדת היא קישוט או צעצוע עשוי מעצמים תלויים (דמויות של חיות, פעמונים וכיוצא בהם) המתנועעים בשיווי משקל למשב אוויר או מופעלים על ידי סוללות או קפיץ. הפועל רִצֵּד נזכר פעם אחת בתנ"ך: "לָמָּה תְּרַצְּדוּן הָרִים גַּבְנֻנִּים" (תהלים סח, יז). כבר בפיוט הקדום רִצֵּד פירושו רִקֵּד, וכך התפרש הפועל גם בהמשך, למשל בפיוט לשבועות…
המשך קריאה נעימה >>

אוצר מילים

בשידור

זַמְרִיר – jingle ג'ינגל ; תשדיר פרסומת בכלי השידור המלווה זמר קצר. חֶבֶר דִּיּוּן – panel פאנל, במשמע קבוצת מתדיינים לפני קהל; ברבים: חֶבְרֵי דִּיּוּן. חַדְשִׁיר – single סינגל; תקליט ובו שיר אחד או שיר מרכזי אחד ושיר נוסף, קרוי גם תקליט שדרים. המילה חדשיר היא הרכב של 'חד' (=אחד) ו'שיר' וכן נרמזת בה המילה…
המשך קריאה נעימה >>

למד לשונך

למד לשונך 28

מילים בשימוש כללי בתחום התקשורת שאושרו בשנים תשנ"ז-תשנ"ח