יהיה, יהי או יהא?

צורות העתיד הרגילות של הפועל הָיָה הן יִהְיֶה, תִּהְיֶה וכדומה, אך לעיתים משמשות במקומן הצורות יְהִיתְּהִי או יְהֵא, תְּהֵא. מה מקורן של צורות אלו ומתי נכון להשתמש בהן? יְהִי הצורות יְהִיתְּהִי (נסתרת וגם נוכח ונוכחת) וכן אֱהִי ונְהִי (בגוף ראשון) הן…
המשך קריאה >>

2.4.4 ניקוד ו' החיבור

א. ניקוד ו' החיבור בקמץ בשם המספר ניקוד ו' החיבור בקמץ לפני הברה מוטעמת הוא רשות. למשל: שלושים וָשש או שלושים וְשש (אבל אחת וָחצי, שתיים וָרבע). הערה: ניקוד ו' החיבור בקמץ לפני הברה מוטעמת…
המשך קריאה >>

כלל ג – ניקוד התחילית בבניין קל עתיד לפני פ' הפועל גרונית

1. פ' הפועל הח"ע (א) בבניין קל אותיות ית"ן במשקל יִפְעֹל והלמ"ד בשם הפועל מנוקדות בפתח לפני הח"ע [1], כגון יַהֲרֹס, תַּחְשְׁבִי, יַהֲדֹף[2], יַחֲשֹׂף[2], לַעֲמֹד; כך גם בפועלי ל"י שפ' הפועל שלהם עי"ן [3], כגון…
המשך קריאה >>

כלל יב – חטף במקום שווא

1. שווא נע בעיצורים הגרוניים בא חטף תמורת שווא נע, כגון מְאַחֲלִים, הִתְבַּהֲרוּ, עֲמֹד, אֱסֹף. 2. שווא נח א. בעיצורים הגרוניים השווא הנח נשמר או מומר בחטף, כגון טִאְטֵא או טִאֲטֵא [1], נֶעְצַב או נֶעֱצַב, נֶהְדָּר…
המשך קריאה >>

כלל יג – תנועת החטף בפועל

1. חטף פתח בדרך כלל בא חטף פתח במקום השווא, כגון אֲמַרְתֶּם, תִּבְחֲרִי, לַעֲמֹד, עֲשׂוּ, נִשְׁאֲרָה, נֹהֲלוּ, מֻעֲמָד. במקרים אחדים תנועת החטף אינה פתח, ואלו הם: 2. חטף סגול (א) אחרי תחילית המנוקדת בסגול, כגון…
המשך קריאה >>