לשון ההגדה של פסח

"אנו עוסקים בגוף ההגדה, שהוא קדום, ולא בפיוטים ובשירים שנספחו לה בימי הביניים. את גרעינה של ההגדה נמצא בפרק י' של מסכת פסחים במשנה ובמדרשי ההלכה של התנאים. אם נוציא אפוא מכלל דיון את פרקי המקרא ואת הפסוקים הבודדים הנדרשים בהגדה, נעלה, שההגדה כתובה בעיקרה בלשון חכמים, הן מצד דקדוקה הן מצד אוצר המילים שלה."
המשך קריאה >>

עשרת הדיברות

דיברות היא ריבוי של דיבר, ומין המילה זכר. אולם המדקדקים והנקדנים ניסו להתאים את השם המוזר להם 'דיבְּרות' בפיוטים ובתפילות לאחד מן השמות האחרים משורש דב"ר שבתנ"ך.
המשך קריאה >>

כלל טז – משקל פִּעֵל

במשקל פִּעֵל הצירי משתנה לשווא. לפני כינויי הנוכח הנוכחים והנוכחות הצירי משתנה לסגול (או לפתח בשמות שע' הפועל או ל' הפועל בהם מאותיות אהח"ע). למשל: אִלֵּם אִלְּמִים אִלְּמֵי־, טִפֵּשׁ טִפְּשִׁים טִפְּשׁוֹת, חֵרֵשׁ חֵרְשִׁים חֵרְשׁוֹת, דִּבֵּר דִּבֶּרְךָ דִּבְּרוֹת, כִּסֵּא כִּסְּאִי כִּסַּאֲךָ כִּסַּאֲכֶם [1]. הערה: צורת הנקבה…
המשך קריאה >>