אמצו מילה

בשדות הבר: בר לבב, מה לתבן את הבר, בר הכי, בר מִנַּן

בַּר לֵבָב (בר = נקי) 'בר לבב' הוא כינוי לאדם ישר ומוסרי, ככתוב בתהלים: "מִי יַעֲלֶה בְהַר ה' וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ? נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה" (כד, א–ב). בַּר כאן פירושו 'נקי', טהור', 'צח' – מן השורש בר"ר הקרוב לשורש בה"ר. הקשר בין שני השורשים מתבטא למשל בקרבת המשמעות…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

בר מזל, בר השגה – בנקבה וברבים

המילה בַּר שאולה מן הארמית ופירושה 'בן'. למשל ר' שמעון בר יוחאי הוא בנו של יוחאי. לצד המשמעות הביולוגית של המילה היא משמשת חלק מצירוף המציין תכונה או מעמד של אדם או של דבר, כגון 'בר דעת', 'בר־מצווה', 'בר־אוריין'. צירופים אלו ואחרים נקרים בספרות חז"ל. שימוש זה של 'בר' מקביל בדיוק לשימוש במילה בן: 'בן…
המשך קריאה נעימה >>

1.4 הצירי

כלל ב – הצירי בצורת הנסמך

שמות המסתיימים בצירי – בין שהוא מתקיים בנטייה ובין שהוא משתנה לשווא או לתנועה אחרת – מנוקדים בצירי גם בצורת הנסמך. למשל: לֵב־, שֵׁם־, חֲבֵר־, הֶבְדֵּל־. הערות השם בֵּן מנוקד בנסמך בסגול: בֶּן־. במקרא באה צורת הנסמך גם בחיריק, כגון בִּן־נון, בִּן הכות. מילים רבות ובעיקר מילים בנות הברה אחת המנוקדות בצירי (להוציא בֵּן), ניקודן במקרא תלוי…
המשך קריאה נעימה >>

ענייני נטייה ומינם של שמות

בַּר במשמעות בן

ד. בַּר במשמעות בֵּן משמש בימינו בצירופי סמיכות. בנקבה בַּת־(סמכא), ברבים בְּנֵי־(מצווה) בְּנוֹת־(מזל).[1]

1.4 הצירי

כלל ד – הצירי בשמות בני הברה אחת (שאינם נדגשים בנטייה)

בשמות בני הברה אחת[1] שאינם נדגשים בנטייה, הצירי מתקיים תמיד. למשל: אֵד אֵדֵי־, אֵל אֵלִי אֵלֵי־, גֵּו גֵּוָם גֵּוֵיכֶם, זֵד זֵדֵי־(עולם), כֵּן כֵּנִים, כֵּף כֵּפֵי־(החופים), מֵת מֵתֵי־(מדבר), נֵר נֵרוֹתֵיהֶם, סֵט סֵטֵי־(הדרך הישרה), עֵט עֵטְךָ עֵטֵיהֶם, רֵעַ רֵעֵיהֶם, וכן השם רֵחַיִם: רֵחָיו רֵחֵיהֶם. יוצאים מכלל זה: עֵץ, שהצירי בו משתנה לשווא כשאינו סמוך לטעם, כגון עֲצֵי־ עֲצֵיכֶם…
המשך קריאה נעימה >>